רב פעלים/ד/אורח חיים/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה מעיר במביי כתב מרן ז"ל בש"ע ה' חוה"מ סי' תקמ"ה ס"ה מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו וכתב הבאר היטב ואם הם כתובים כבר שרוצה לסדרם אסור, ריב"ל מ"א, משמע מזה אם יש אצלו חשבון שאינו סדור וחושש שמא ישכחנו מותר לכתוב אותו בחוה"מ ולכן עמד השואל ושאל אם הסכימו הפוסקים לזה ועוד שאלאם כתב כל חשבנותיו לפני המועד ועדיין מעט מזער שלא כתב אותם אם יכול להשלים בחוה"מ ועל הכל ישיב לנו ושכמ"ה:

תשובה בהיתר כתיבת החשבונות בחוה"מ הרמב"ם ז"ל נתן טעם מפני שבכתיבות אלו אין אדם נזהר בתיקונן מאוד ונמצאו כמעשה הדיוט, אך הרשב"א ז"ל צתן טעם שמא לא יזכור ויאבד ממונו וכתב מרן דב"ד מטעם הרמב"ם אין היתר רק אם הוא לצורך המועד ע"ש וכנז' בט"ז סק"ו וסיים בכתיבה דידן שהוא משיט"א יש לסמוך להקל כטעם הרשב"א ז"ל ע"ש:

והגאון מהריב"ל ז"ל ח"ג סי' ס"א אשר ציין עליו הרב מג"א ז"ל סקי"א כתב וז"ל ועל מה שכתב השואל שנוהגים לעשות חשבנותם בחולו של מועד וכמו שבא בשאלה הרמב"ם ז"ל כתב וז"ל וכותב חשבנותיו ומחשב יציאותיו שבתיבות אלו אין אדם נזהר בתיקונם מאוד ונמצא כמעשה הדיוט במלאכות והמגיד משנה כתב וז"ל וכתב שמעשה הדיוט הם שכל הדיוט כותב כפי מה שיזדמן לו ולפיכך אין צריכין שנוי וכן כותב חשבונותיו הנז' בתוספתא מפני שמלאכת הדיוט לצורך המועד הותר ויש אומרים משום דבר האבד ואינו נראה עכ"ד והם כדברי רבינו ובהשגות פירשו משום דבר "האבד ודברי רבינו והרמב"ן עיקר. הא קמן להדיא לדעת הרמב"ן והרמב"ם דוקא חשבונות והוצאות שהן לצורך המועד הם שהותרו ומפני שהוא מעשה הדיוט לצורך המועד ולא שאר חשבונות. ואפילו לדעת ההשגות שכתבו משום דבר האבד היינו דוקא היכא דלא כוונו מלאכתם במועד והם חשבונות שהם על פה ומתיראים שמא אם ימתינו עד שיעבור כל המועד ישכחו הדברים אבל בחשבונות שהם כתובים בספרי החשבונות שלהם ורוצים לתקנם ולסדרם וכיוצא בזה וכמו שבא בשאלה מלתא דפשיטא היא דכל אפין שוין דאסור לעשות חשבונות כאלו ולכוין מלאכתם במועד עכ"ל:

והרב המג"א ז"ל הביא דברי מהריב"ל ז"ל הנז' בקיצור וביאר דבריו הרב א"א ס"ק י"א דבר האבד שרי אף מעשה אמן ובאינו דבר האבד והוא לצורך המועד לא שרי אלא דוקא במעשה הדיוט ע"ש ועיין כנה"ג:

וכתב הרב אליה רבא ז"ל ס"ק יו"ד ונראה דאפילו חשבנותיו שאין כתובים אסור לכוין במועד אף שכותבן בכתב משי"ט הא נוהגין להחמיר וכו' ע"ש:

וכן כתב רבינו יצחק בן גיאת ז"ל בס' מאה שערים הנדפס מחדש וז"ל מותר לאדם לכתוב במועד חשבון שבינו לבין אחרים בזמן שהוא מתיירא שמא ישכחו עד לאחר המועד דבדבר האבד דמי ובלבד שיהא בצינעא ומשנין מעובדין דחול ולא יתכוין לכתוב במועד לא שנא כתב עברי לא שנא כתב מערבי עכ"ל:

והנה בלבוש ז"ל כתב מותר לכתוב חשבנותיו ולחשב יציאותיו משום שאין אדם מקפיד בתיקונו והוי מעשה הדיוט ויש אומרים משום דהוי כדבר האבוד אם לא יעשנו וכו' וכתוב שם בהג"ה דלטעם ראשון אין צריך שום שינוי שהרי הכתיבה עצמה נעשית כמו ע"י שינוי כיון שאין אדם נזהר בתיקונן מאוד ולטעם שני ג"כ אין צריך שום שינוי כיון דדבר האבוד הוא וכמש"ל בריש סי' תקל"ח ע"ש וכתב הרב אליה רבא ז"ל ס"ק יו"ד דלטעם ראשון לא הותר אלא לצורך מועד והכי קי"ל כי"א ע"ש ועיין להרב מאמר מרדכי ז"ל שכתב לתרץ קושית מרן ב"י וכתב דאע"ג דדבר האבד אין צריך שינוי עכ"ז ס"ל להרוקח כל היכא דאפשר לשנות משנינן ע"ש. וכתב הרב חיי אדם ז"ל כלל קי"ש ס"ג מותר לכתוב חשבנותיו ויציאותיו וכתבים שכותבים המלוים על המשכונות דכל זה הוא דבר האבד דאם לא יכתוב ישכחם ואם אינו דבר האבד אסור אא"כ הוא לצורך המועד דאז שרי לכתוב בכתב שלנו דהוי מעשה הדיוט עכ"ל ע"ש:

העולה מכל הנז"ל לענין הלכה דכל שהוא לצורך המועד שרי לכתוב בכתב שלנו שהוא מעשה הדיוט אך חשבונות שבין אדם לחבירו שאינם לצורך המועד לא הותר לכתוב בחוה"מ אא"כ הוא כמו דבר האבד שאם לא יכתוב עתה ישכחם אחר המועד ומותר לכתוב זה בכתיבה שלנו שהיא חשיבה כמו שינוי אך עכ"ז טוב ליזהר לשנות אותה יותר שיכתבנה באותיות שבורות וחתוכות שלא יהיה האות נכתב כתיקונו ואעפ"י שדקדקו מדברי הרמב"ם ז"ל דכל שאינו לצורך המועד אסור הא כתבו האחרונים ז"ל מה שיש לדייק מדברי הרמב"ם ז"ל דכל שאינו לצורך המועד אסור היינו בלתי שינוי אבל על ידי שינוי מותר אם הוא דבר האבד וכבר העלו להלכה דבר זה דכל שהוא דבר האבד מותר וטעמם ונימוקם עמם:

ועל כן לכ"ע בדין הוא דכל חשבון שיש לאדם עם חבירו שאינו לצורך המועד אם הוא רשום אצל האדם בפנקס היומיי אע"פ שהחשבון מפוזר א' הנה וא' הנה אינו רשאי לסדרו ולקבצו בחוה"מ דאין זה דבר האבד שיוכל לעשות זאת אחר המועד כיון דהכל רשום אצלו בפנקס היומיי וד"ז ברור הוא לכ"ע ורק אם אינו רשום אצלו מותר לרשום אותו בחוה"מ למזכרת בכתב שלנו שהוא מעשה הדיוט ויזהר שלא יכתבנו בכתיבה נאה ויפה ורק רשימה מותר כדי שלא ישכחנו אבל אסור לו לקבצו ולסדרו היטב אלא יניח סידורו עד אחר המועד וגם בכה"ג אסור לכוין מלאכה זו של הרשימה בחוה"מ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.