רב פעלים/ד/אורח חיים/כא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה שהיו כל דפנותיה גובהם ט' טפחים וביו"ט ראשון נודע לבעה"ב שהיא פסולה. ונפשו לשא'ל הגיעה אם יוכל לסרג חבל תוך ג"ט סביבות דופני הסוכה כדי שיהיה במחיצות שיעור הכשר סוכה. והנה מרן בב"י סי' שט"ו אחר שהביא דברי המרדכי בפ' כירה כתב וז"ל ומה שהביא ראיה מדברי רב הונא דא"ל זיל כרוך בודייא ושייר בה טפח וכו' אע"ג דהכא מחיצה והתם אוהל מ"מ מייתי שפיר דבשיור טפח שרי כאהל עראי וה"ה למחיצה המתרת וכו' ע"ש ונמצא דמרן ז"ל היכא דאיכא מבע"י טפח שרי להוסיף אפי' במחיצה המתרת ועי' בש"ע שם ס"א שכתב שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת ובסעי' ב' כתב שאם יש טפח פרוס מבע"י מותר להוסיף עליו בשבת. ובמש"ז הסתפק שם אם גם במחיצה המתרת יש להתיר להוסיף ע"י טפח הפרוס שם מבע"י וסיים שלסברת הר"נ אסור ולסברת מהר"ם שהביאו מרן ז"ל בב"י מותר ע"ש. וכן היא סברת מור"ם ז"ל בסי' שט"ו הנז' שכתב שם שאפי' במחיצה המתרת אם היה פרוס שם מבע"י טפח שרי להוסיף עליו. וכ"כ בלבוש ור"ז ושש"א:
אמנם בחי' הרשב"א שבת דף קכ"א ע"ב והריטב"א שם ובס' הישר לר"ת במס' שבת סי' רכ"ו כלם כתבו שגם תוספת מחיצה המתרת אסור לעשות בשבת ע"ש. לכן יורנו המורה איך לפסוק לפום דינא ושכמ"ה ע"כ דברי הח' השואל:
תשובה הנה נדון השאלה הנז' אית ביה רעותא אחריתי שלא נרגש בה השואל והוא כי פסק מור"ם ז"ל בסו"ס תרל"ה דאין לעשות הסכך קודם שעשה הדפנות ואם עשה טפח סמוך לסכך מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות ע"ש ועי' בט"ז ומש"ז שם ועי' בכורי יעקב סק"ח שהעלה דבעינן שיעשה דפנות רוחב טפח בג' רוחות סמוך לסכך כדי הכשר סוכה שכן מפורש בהגה"מ שממנו יצא דין זה ע"ש:
והנה בדין הסכך שעשאו קודם הדפנות הגאין הלבוש ס"ל דפסולה גם בדיעבד וכמ"ש בסי' תקנ"א וכן הסכים הט"ז ז"ל כאן בסי' תל"ה וכן הסכים הר' א"ר ז"ל וכתב שכ"כ בס' אמרכל ע"ש וכן הסכים הרב בכורי יעקב וכתב שגם הר' פ"מ הסכים כן אך הר' ב"ח מתיר בדיעבד וכן הסכים הר' שיורי כנה"ג והרב ברכ"י ז"ל להתיר בדיעבד כהב"ח ע"ש. ובס' בית השואבה כתב שגם מהרי"ל ס"ל לפסול ע"ש וכבר כתבתי בזה בס"ד במקום אחר שהוא פלוגתא בין האחרונים ורבו האוסרים והכי נקטינן לאסור בדיעבד:
ודע כי בס' בית השואבה בדיני סוכת נגב"ך ורבק"ש אות י"א דף ע"ג ע"א הקשו לסברת הפוסלים ממימרא ערוכה דמתיר לעשות אדם לחבירו דופן לסוכה ואפי' ביו"ט להכשירה דמוכח אעפ"י שעושה הדפנות אחר שעושה הסכך כשרה ולית בה משום תולמ"ה ונתפלא בזה והניח בצ"ע. ותרצתי בס"ד דהחלוק הוא פשוט דהתם איירי שהסכך כבר נעשה בכשרות אחרי עמידת הדפנות אלא שביו"ט נפל הדופן ורוצה להכשיר הסוכה ע"י שיעשה את חבירו דופן ובכה"ג מודו הפוסלים דליכא בזה משום תולמ"ה והם לא פסלו אלא בהיכא שהדופן מתחלתו נעשה קודם הדפנות שלא נעשה בכשרות כלל. ובתשו' אחרת הארכתי בענין זה דהיכא דהסכך נעשה תחלתו בכשרות קודם הדפנות ורק אח"כ ביו"ט נפלו הדפנות דיוכל לתקן הדפנות בלתי סתירת הסכך והבאתי כמה וכמה ספרי פוסקים שהתירו בכה"ג מטעם שנעשה בכשרות והביאו ראיות לזה ודחו דברי הר' מהר"א ששון שכתב כיוצא בזה לענין מזוזה דאיכא בזה משום תולמ"ה. ואין צורך להזכיר כל זה כאן:
וא"כ השתא בנידון השאלה הנז' דלא היה דופן טפח סמוך לסכך בג' רוחות כי אם היה דופן ט' טפחים עומד על הקרקע רחוק מן הסכך והוא ט' טפחים שאין בו שיעור הכשר סוכה וכבר נעשה הסכך מעי"ט בפיסול דפנות אלו ונרגש הבעה"ב בזה ביו"ט דהשתא אפי' אם נניח במונח שמותר לו להשלים שיעור הדפנות ביו"ט עכ"ז לא יועיל לדעת הפוסלים הנז"ל כי לדעת הפוסלים צריך עתה לסתור הסכך ולהחזירו אחר שישלים הדפנות וזה לא יוכל לעשות ביו"ט לסתרו ולהחזירו וא"כ סוכה זו אם ישלים הדפנות שלה עדיין היא פסולה לדעת הפוסלים הנז"ל דנקטינן כוותייהו משום תולמ"ה:
מיהו אם יש בעצים העליונים שהם הקורות השוכבים על העמודים אשר עליהם מונח הסכך רוחב טפח סמוך לסכך אה"נ דאין חשש בזה דדמי להא שהתיר מור"ם ז"ל דאם עשה טפח סמוך לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות וכנז"ל ובסוכות בתי העשירים שבעירנו יע"א שעושים סוכה בחצריהם ימצא שיעור טפח בקורות האלה, אך שאר בעלי בתים דקורות שלהם דקים שאין בהם רוחב טפח. ובדברי השואל לא נתפרש דבר זה בנידון שאלתא איך הוה מאחר כי לא נרגש בענין זה ועל הרוב הנידון הנז' הוא היה כשאר בעלי בתים שהקורות שלהם דקים ואין בהם רוחב טפח:
ועכ"פ הבא להשיב תשו' להשואל על היכא דהנידון הוא שיש בקורות רוחב טפח דאין בזה חשש משום סברת הפוסלין הנז"ל מצד דין תולמ"ה ואשיב ע"ז בקיצור:
הנה בתוספת מחיצה המתרת יש ג' דעות הא' דעת מהר"ם שהביאו המרדכי שהעתיקו בב"י שמתיר בתוספת היכא דאיכא טפח פרוס מבע"י אפי' שהטפח הזה הוא פרוס מלמעלה למטה כגון מחצלת הכרוכה על המוט מבע"י והרי טפח ממנה משולשל למטה מבע"י דמותר לשלשל כלה למטה בשבת ויו"ט. הב' דעת המ"א בסי' שט"ו סוסק"ג דס"ל דלא הותר תוספת מחיצה בשבת אלא בהיכא דהטפח הוא בולט מן הצד גבוה עשרה טפחים ומגיע עד הארץ ורק הרוחב שלו הוא טפח. אבל אם הוא רק פרוס מלמעלה רוחב טפח לא מקרי בכה"ג מוסיף אלא הרי זה עושה מחיצה ממש מתחלה משום דאין זה הטפח קרוי מחיצה כלל דלא מקרי מחיצה אלא כשהיא מחיצה יו"ד טפחים ומגיע לארץ ע"ש וכן הוא דעת הגאון תוספת שבת והשיג על המרדכי בזה. וכמ"ש במחצית השקל ומש"ז סק"א ונראה דדעת מש"ז ג"כ נוטה לזה:
הג' סברת ר"ת והר"ן ודעמייהו דס"ל בכל גוונא אין להתיר בתוספת מחיצה המתרת והנה דעת מרן ז"ל בש"ע לא נתברר בדין זה וגם בב"י לא גילה דעתו אלא רק העתיק דברי המרדכי ופירש דבריו:
והנה בנ"ד גם לדעת המ"א ודעימיה לא יועיל מאחר דאין כאן מחיצה עשרה טפחים בכל הסוכה אפי' כדי רוחב טפח ורק לדעת המרדכי ודעימיה מותר להוסיף בנ"ד ומאחר דיש לפנינו דעת ר"ת ודעימיה ודעת המ"א ודעימיה דלא מהני לדידהו בנ"ד ודאי נקטינן להחמיר:
מיהו נראה דיש להקל בנידון השאלה הנז' להתיר לו להניח החבל ביו"ט להשלים המחיצה ע"י לבוד כי ידוע די"א לא אמרינן לבוד להחמיר אלא להקל ועי' במ"א סי' תק"ב ס"ק ט' דאיכא פלוגתא בזה ועי' באש"א ריש סי' שט"ו בשאלה היכא דנפלה הסוכה ביו"ט שכתב די"ל לבוד לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן ע"ש ועי' באחרונים ואין צורך להאריך בזה:
וא"כ יש בנ"ד ס"ס להקל והוא ס' הדין כהמרדכי ודעימיה דיש להתיר תוספת מחיצה המתרת בשבת ויו"ט בכל גוונא, ס' הלכה כר"ת ודעימיה דס"ל יש לאסור בכל גוונא, ואת"ל הלכה כר"ת ודעימיה שמא הלכה כמ"ד לבוד לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן והכא בנ"ד כיון דאינו משלים הדפנות אלא ע"י לבוד שרי וס"ס הוא מתהפך כן נראה להתיר עפ"י טעם זה בנידון השאלה ואין פנאי להאריך יותר בזה והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |