רב פעלים/ד/אורח חיים/טז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הנה נודע דאיכא דסברי אין לנו דין רה"ר בזה"ז משום דליכא ששים רבוא בוקעין בו ואיכא דסברי יש דין רה"ר בזה"ז אע"ג דליכא ש"ר בוקעין בו ודרך בעינן שיהיה רחבו ט"ז אמה ובציר מהכי לית ליה דין רה"ר לכ"ע על כן נסתפקנו במסילות שהם חוץ לעיר המתוקנים להלך בהם מעיר לעיר די"ל אע"ג דליכא ט"ז אמה ברוחב המסילה המתוקנת לילך בה מ"מ כיון שאין לה מחיצת מן הצדדין אלא מהלכת בתוך המדבר הגדול הפתוחו ורחב מאד ולהכי י"ל דלא בעינן רוחב המסילה עצמה ט"ז אמה ואפילו בפתוחה מט"ז אמה המוליך בה איזה דבר יש בזה איסור תורה כדין המוליך ברה"ר. גם עוד י"ל נמי לדעת מאן דסבר דבעינן ששים רבוא בוקעין בו כל זה הוא ברחבות שהם בתוך העיר אבל אותם המסילות של חוץ לעיר אפילו אין ששים רבוא בוקעים שם יש להם דין רה"ר. גם עוד י"ל על המדבר עצמו שעוברת בתוכו המסילה ההיא שהולכים בה מעיר לעיר אם נחשב דינו כרה"ר כמו המסילה עצמה מאחר שהמסילה עוברת בתוכו והוא השטח שלו בהשוואה אחת עם המסילה וגם לפעמים ג"כ הולכים שם מקצת בני אדם חוץ למסילה:
תשובה איתא בגמרא דשבת דף וא"ו ע"א ת"ר ארבע רשויות לשבת וכו' סרטייא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין זו היא רה"ר גמורה ופירש רש"י סרטייא מסילה שהולכין בה מעיר לעיר ע"כ ומרן ז"ל בש"ע סי' שמ"ה ה"ז פסק איזהו רה"ר רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה וכו' וכתב המג"א ס"ק ה' דרכים שעוברים מעיר לעיר הוי רה"ר ע"ש משמע דבעינן שיהיו מסילות האלה רחבים ט"ז אמה ואם אינם רחבין ט"ז אמה אע"פ שבשני צידיהן של המסילות יש קרקע רחב במאד מאד אינו מצטרף עמהם אלא בעינן שיהיה במסילה רוחב ט"ז אמה וכ"כ להדיא בחיי אדם כלל מ"ט סעיף וא"ו הדרכים שעוברים מהם מעיר לעיר אם רחבה ט"ז אמה דינם כרה"ר ע"כ:
ומדברי המאירי ז"ל במסכת שבת מוכח דיש בזה פלוגתא בין הראשונים דאיכא דס"ל בדרכים אלה אשר בתוך המדברות ההולכים בהם מעיר לעיר בעינן ג"כ שיהיה בהם רוחב ט"ז אמה ואיכא דס"ל שגם אם אינם רחבים ט"ז אמה קרויים רה"ר שכתב שם וז"ל וכן מדבריות ויערות ומבואות המפולשים להם משני צדדין פירשום גדולי המחברים וחכמי הצרפתים שבהם רוחב ט"ז אמה כמ"ש למעלה וכמו שלמדום בפרק הזורק מעגלות. ומ"מ חכמי הדורות משיבים עליהם שאף בלא רוחב שש עשרה אמה יהא קרוי רה"ר לפעמים הואיל ופילושיו ישרים ומכוונים זה לזה ושבקיעת רבים מצויה שם וכו' עכ"ל ע"ש:
שו"ר להרב מהר"ר יעקב שאול אלישר נר"ו בספרו שמחה לאיש הנדפס מחדש שכתב שם דף י"ג ע"ב בשם רב אחד נכבד נר"ו שהוא מו"ץ בעיר קלוני"א ע"א שאסף וקבץ והכריח מכמה מקומות דבסרטיא דהיינו המסילה ההולכת מעיר לעיר אליבא דכל הפוסקים אע"פ שאינן רחבות ט"ז אמה ואין ששים רבוא עוברים עליהם חייב כרת במזיד ואפילו בלא התראה כבא על הנדה ואוכל חמץ בפסח ע"כ ולא העתיק הרב המחבר נר"ו שם דבריו והוכחותיו של הרב המו"ץ נר"ו הנז'. ורק כתב לו דלא יצא י"ח לומר זה אליבא דכל הפוסקים דהא הרא"ש ז"ל בפרק אין צדין סי' ב' כתב וז"ל ואין לחוש שמא הביאו הנכרי דרך רה"ר סרטיא ופלטיא דלא שכיתי האידנא רה"ר דששים רבוא בוקעים בו ע"כ נמצא דס"ל דדין זה דבעינן ש"ר בוקעים בו איתיה גם בסרטיא שהוא המסילה ההולכת מעיר לעיר ועוד שכן מוכח מדברי הרוקח ז"ל בסי' קע"ה בסופו וז"ל ובכל מלכותינו כאן אין רה"ר כי אין מצויים ששים רבוא בני אדם כמו שהיו במדבר הולכים במשכן הרי להדיא דגם במסילה ההולכת מעיר לעיר צריך שיהיו ש"ר עוברים בו כדי שיהיה לו דין רה"ר. ועוד כן מוכח מן הסמ"ג בריש ה' ערובין שכתב וז"ל שמן התורה אין קרוי רה"ר אלא סרטיא והוא דרך המלך ההולכת מעיר לעיר ופלטיא הם המקומות שהם חוץ לעיר רחבים מאד וכו' הילכך אין חשוב רה"ר בפחות מרוחב ט"ז אמה ומפולש משער לשער ובוקעים בו ששים רבוא וכו' הרי להדיא דס"ל דסרטייא שהיא המסילה ההולכת מעיר לעיר ומסיים הילכך אינו חשוב רה"ר בפחות מט"ז אמה ובקעי בו ש"ר מכלל דסרטיא היינו דבקעי בה ש"ר ונקט בלשונו דרך המלך ההולכת מעיר לעיר וכו' עכ"ד נר"ו ע"ש:
עוד כתב הרב המחבר נר"ו הנז' וז"ל וכשאני לעצמי מזה שתי שנים הוה עובדא בעה"ק ירושלים תוב"ב אשר מזה זמן רב שנתוספו בנינים חוץ לחומה ונשאלתי בדין זה דעירובא להכריע בין ב' רבנים יען כי אנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן ומצאתי כי דעת מרן שנוי במחלוקת וראיתי כי רבו מהרבה סברות הסוברים דבעינן ש"ר בוקעים גם מחוץ לעיר דהכי מוכח מהרא"ש והרוקח והרב א"ז וכן הרב מג"א ומחצית השקל וכו' ולדעתי לא אכחד כי תקילא לי מלתא להתיר בפומבי להוציא מתוך החומה לחוצה לא, חלילה חלילה, אבל לומר דחייב חטאת או כרת כבא על הנדה ואוכל חמץ בפסח אין אני כדאי ולא רשאי לומר דברים אלו יען אין הדין מוסכם מכל הפוסקים וכאמור עכ"ל נר"ו ע"ש:
ועל הספק הב' אם כל המדבר שבצדדי המסילה נחשב רה"ר כיון שעוברת המסילא בתוכו והיא שוה עמו וגם לפעמים הולכים שם מקצת בני אדם חוץ למסילה וכנז' בשאלה הנז'. התשובה לזה הנה נודע כי בגמרא דשבת דף וא"ו ע"ב הקשה ולחשוב נמי מדבר דהא תניא איזהו רה"ר וכו' ומשני אביי ל"ק כאן בזמן שישראל שרויין במדבר כאן בזה"ז ופירש רש"י בזמן שהיו ישראל במדבר חשיבה רה"ר כאן בזה"ז אינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדברות לא שכיחי ע"ש, ברם הרמב"ם בפי"ד מה' שבת ה"א פסק איזהו רה"ר מדברות ויערות וכו' והקשה הרב המגיד ז"ל מ"ש רבינו המדברות והיערים בכלל רה"ר הוא דבר מתמיה דהא בגמרא הקשו וליחשב נמי מדבר ותירץ אביי ל"ק כאן בזמן שהיו ישראל שרויים במדבר וכו' ופירש רש"י וכו' והרשב"א ז"ל כתב בכלל כרמלית מדברות והיערות ודברי רבינו צ"ע עכ"ד ע"ש:
וכ"כ רבינו המאירי ז"ל במס' שבת וז"ל המדבר כבר מנינו ברשות הרבים וכן הדין ביערים ומכל מקום יראה. מסוגיא זו שבזה"ז המדבר כדין כרמלית אחר שאין שם ישוב ומכל מקום גדולי החכמים כתבוה בסתם כדין רה"ר ולא יראה כן שהרי הבקעה מצד שאין דריסת רבים לשם קרויה כרמלית כמ"ש עכ"ל ע"ש:
והנה מרן ז"ל בכ"מ כתב ישוב לדברי הרמב"ם הנז' ע"ש אך הגאון הב"ח ז"ל תירץ דברי הרמב"ם וז"ל והשתא יש ליישב דברי הרמב"ם. דמ"ש דמדברות ויערות ודרכים המופלשים להם הוו רה"ר רצונו לומר דהיכא דנמצאים באיזה זמן דרכים המפולשים למדברות או ליערות השתא ודאי שכיחי רבים במדבר זה ויער זה וכל המדבר וכל היער נעשה רה"ר דהדבר ידוע דבשיירא ההולכת מסתלקים רבים מן המסילה והולכים במדבר וביער עצמו ולא לדרכים המפולשים לבקעה ושדה דאין מסתלקים מן המסילה ללכת בבקעה ובשדה בין בימות החמה בין בימות הגשם דשדה ובקעה נפסדת בדריסת רגלים כשיש בהן זרעים או עשאה ניר אבל במדברות ויערות אין הפסד כלל. וא"כ מבואר בדברי הרמב"ם שהורה באצבע דהכי קאמר דבדאיכא בזה"ז דרכים מפולשים למדברות ויערות דכל המדבר והיער נעשה רה"ר כיון דשכיחי בה רבים כדפרישית והרשב"א שכתב דבמדברות ויערות הם כרמלית היינו בדליכא דרכים מפולשים להם ואין ביניהם מחלוקת דלא כמו שהבין הרב המגיד דפליגי בהא וגם נתיישבה קושייתו באמת עכ"ל ע"ש הרי הספק בשאלה הנז' הוא מפורש כאן בדברי הב"ח ז"ל גם תראה שדעת הב"ח ז"ל הוא דהרמב"ם והרשב"א לא פליגי:
מיהו הרב מים רבים ז"ל בא"ח סי' ל"ח דף ל"ה ע"ג כתב וז"ל דומיא דבקעה שאע"פ שהיא פרוצה מארבע רוחותיה אינה רה"ר ואפילו בימית החמה שהולכים שם מקצת בני אדם כי אין בו זרעים אעפ"כ משום שאין רבים מסתלקים מן המסילה לילך בשדה כרמלית היא ודומיא ג"כ דמדבר בזה"ז שאע"פ שהוא פרוץ מארבע רוחותיו אינו חשוב רה"ר לפי' רש"י ולפי' הרשב"א והרב המגיד ודעמייהו ז"ל לפי שבזה"ז אינו מקום הילוך לרבים עכ"ל משמע דסבר מר דאיכא פלוגתא בדבר זה בין הרמב"ם ובין הרשב"א ז"ל ודעמיה דלדידהו כל המדבר דינו כרמלית אפילו אותו הסמוך למסילה ואע"פ שנמצא לפעמים מסתלקים מן המסילה ללכת בו אין זה מועיל לעשותו כרה"ר לפי שאלו מיעוטא נינהו ואין רבים מסתלקים ללכת בו:
וכיוצא בזה כתב ג"כ בית אפרים א"ח סי' כ"ד דף ל"ו ע"ג וז"ל ואם נפשך דכל שעוברים בו לפרקים סגי א"כ מדבר נמי שהוא רחב הרבה והוא עמק שוה אע"פ שאין בו מהלך בדרך יחידי מ"מ שכיחי שיירתא דאזלא ואתי לפרקים ואפ"ה אמרינן דלא הוי רק כרמלית וזה כונת התוס' בשבת והג"א בשם המרדכי בערובין דמהא דאמרינן כאן בזמן שישראל שרויין במדבר מוכח דבעינן ס' רבוא דאל"כ אף דהולכי מדבריות לא שכיחי כולי האי מ"מ הא משמע דדוקא בגוונא שהיו ישראל שרויין הא לא"ה אע"ג דשכיחי שיירתא דאזלי והוא ג"כ מעבר לרבים ההולכים במדבר בישימון דרך שם ממדינה למדינה מ"מ כיון דלא שכיחי רק לפרקים אין מצטרפין להיות כרה"ר שששים רבוא בוקעים ושכיחי התם כובא:
ולכן כתב רש"י דבזה"ז מדבר הוי כרמלית שאינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדברות לא שכיחי ור"ל דאע"ג דודאי לאו במדבר שמם לגמרי מיירי רק דאיכא שרייתא טובא דאזלי ואתו מ"מ לא שכיחי ורה"ר איכא רק אם רבים שכיחי התם כל שעה וכמ"ש רש"י בעירובין דף ק"א גבי ירושלים דעיר של רבים היא שאוכלסין הרבה באים לה אבל עכשיו דדלתותיה ננעלות לאו רה"ר היא שאינה כרגלי המדבר שהוא דרך פתוח כל שעה אע"ג דלפי רוב ההולכים שם לפרקים יעלו למנין ס' רבוא לא איכפת לן כיון שאין מצויים שם כל שעה עכ"ל א"כ השתא י"ל לדעת רש"י והרשב"א ודעמייהו דס"ל מדבר הוא כרמלית הנה אע"ג דהמסילה שהיא דרך המלך ההולכת מעיר לעיר היא עוברת בתוכו עכ"ז כל שהוא חוץ למסילה מכאן ומכאן יש לו דין כרמלית וכ"ש מדבר שמם שאין מסילה עוברת בתוכו ורק לדעת הרמב"ם וסיעתו המדבר חשוב רה"ר אך לפ"ד הב"ח ז"ל גם הרמב"ם יודה דמדבר שמם חשיב כרמלית ולא קאמר דינו רה"ר אלא בהיכא דאיכא מסילות עוברים בתוכו והיינו טעמא משום דאיכא מסתלקים מן המסילה ועוברים במדבר עצמו ולדעת הב"ח גם הרשב"א לא פליג על הרמב"ם בזה וכנז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |