רב פעלים/ד/אורח חיים/טו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה יו"ט של שמיני עצרת שחל להיות ביום ה' וביום וא"ו אם מותר לישראל לעשות הלאב'ן שקורין בלשון תורגמה אורט"י לצורך השבת כיון שעשו עירובי תבשילין והוא לוקח חלב שחלבו גוי מבהמה של גוי וישראל רואהו בעת שחלב ועושה ישראל את הלאב'ן בביתו כדי לאכלו בשבת וידוע כי אופן עשיית הלאב'ן הוא שמרתיחין את החלב על האור ואחר שמסלקין אותו מעל האור משהין אותו עד שלא יהיה היד סולדת בו ומשליכין בתוכו מעט לאב'ן שהיה עשוי מקודם ועי"ז החלב הזה נקפה ונעשה לאב'ן ואוכלים ונסתפקו אם מותר לעשותו ביום ששי שהוא יו"ט שני לצורך השבת יורינו המורה ושכמ"ה:
תשובה על המלאכה של הלאב'ן עצמו שעושה ביו"ט אין בה מיחוש וכבר נשאל בזה הרב קרבן אשה ז"ל והעלה דכל העמדת החלב שאסר הירושלמי והפוסקים שהביא מרן בב"י סי' תק"י ומור"ם בהג"ה שם היינו במעמיד החלב בקיבה כמו שפירש רש"י והרמב"ם ושאר פוסקים דאז אסור משום בורר דנפרש הקום מן החלב אמנם זה הלאב'ן שמעמידין אותו במעט לאב'ן ואין בו ברירה ונקפה כולו כמות שהוא ואוכלין אותו כולו ביחד וליכא ביה לתא דברירה אין בזה איסור וכל הנך רבוותא דאסרי להעמיד החלב ע"י קיבה מודו בנ"ד דשרי ולית ביה סרך איסור כלל עכ"ד ע"ש ועוד הביא בסו"ד דברי הרב שיורי כנה"ג סי' תק"י בהגהב"י שהביא דברי הרב באר שבע ופירש דקייאדה היינו זה שקורין יגורט'י ותמה עליו הרב קרבן אשה דהב"ש קא עסיק ותני דקיאד'ה שלהם היינו העמדת חלב דהירושלמי שהוא ע"י קיבה ותירץ דבריו דאפשר היה להם יגורט'י שהיו מעמידין אותו בקיבה. ע"ש, איך שיהיה העלה דמלאכה של הלאבין מותר ביו"ט ואין בזה סרך איסור כלל וטעמו ונימוקו עמו:
ברם כל זה יתכן להיות בחלב שנחלב מעיו"ט אבל בנ"ד שנחלב ביו"ט אע"ג דנחלב ביו"ט שני ונחלב ע"י גוי מבהמה של גוי מ"מ הא בעינן שיהיה נחלב לתוך האוכל וזה החלב הנז' בשאלה לא נחלב לתוך האוכל וא"כ אין זה ראיי לבו ביום לשתותו ואיך יעשהו בו ביום לאב'ן בשביל שבת כי אע"ג שעשה עירובי תבשילין מה יועיל ערובי תבשילין לענין זה דהא בעינן שיהיה חזי לאכלו בו ביום וכמ"ש הרב מגן אברהם ריש סי' תקכ"ז דאין לסמוך על ערובי תבשילין גרידא אלא בצירוף הואיל ולכן בסמוך לחשיכה דליכא למימר הואיל אין לסמוך על ערובי תבשילין גרידא ואסור לבשל ע"ש וכן פסק הגאון ר"ז בש"ע ויש לדמות זה לביצה שנולדה ביו"ט שני שחל בע"ש דאסור לבשלה לצורך שבת אע"פ שעשה ערובי תבשילין משום דלא חזיא בו ביום:
והנה בספר ישועות יעקב סוף סי' תק"ה כתב כשחלבו נכרי לקדירה שאין בה אוכלין אסור ביום שנחלב לכ"ע משום דהוי נולד דמעיקרא אוכל ועכשיו נעשה משקה ואמנם בשבת שלאחריה כיון דשתי קדושות הן ואין חשש רק שמא יאמר לנכרי לעשותו וכמו דאסור גבי נכרי שהביא דורון וכו' כאן בחליבה דעת רוב הפוסקים לא החמירו כיון דיש היתר לישראל לעשותו ע"י שיכניס האוכלים לתוך הקדירה אף שהנכרי עשה וחלב לקדירה שאין בה אוכלין ואסור בו ביום מ"מ בשבת שלאחריה ליכא איסורא וכ"ש אם הנכרי עשה לצורך עצמו דמותר בשבת שלאחריו וכו' וכו' ובאם נחלבה ביו"ט שני ע"י הגוי שעושה הדבר לצורך עצמו ולתוך הקדרה שאין בה אוכלין נראה להקל בשבת שלאחריו כיון דאין כאן הכנה גמורה וסמכינן על תירוץ זה של התוספות וכן נוהגין היתר:
אמנם מה שאני מסתפק בזה אם רשאי לבשל החלב ביו"ט לצורך שבת (שקורין וועלין חלב) כיון דכתבתי לעיל דלדידן עיקר הטעם דאופין מיו"ט לחול ליכא איסור תורה דאמרינן הואיל ואי מקלעי ליה אורחים חזי ליה ומדרבנן הוא דאסורה וכיון דתקנו רבנן ערובי תבשילין אית ליה היכרא ומהאי טעמא כתב הרב מג"א לקמן סי' תקכ"ז דבסמוך לחשיכה דלא שייך הואיל כמ"ש התוס' בפסחים מ"ו באמת אסור לבשל מיו"ט לשבת יכ"ש בזה כיון דחשוב נולד לענין לאסרו בו ביום ואף דאי מקלעי ליה אורחים לא חזו להו ביום הזה ואינו מותר רק ביום השני דהיינו בשבת א"כ יש איסור דאורייתא לבשל היום כי אף שאין איסירו כי אם מדרבנן ביו"ט מ"מ כיון שאינו יכול לאכול ממנו מדרבנן הוי בישול שלא לצורך ועבר על איסור וממילא אין רשות לבשל החלב מיו"ט לשבת דבשביל ערובי תבשילין אין מתירין איסור תורה וכו':
והנה התוס' פסחים שם הקשו למאן דאית ליה הואיל בטלת כל מלאכת שבת הואיל וחזי לחולה שיש בו סכנה ותרצו דחולה שיש ב"ס לא שכיח אבל איסורא דרבנן דחזי לחולה שאין ב"ס ולקטנים שפיר אמרינן הואיל וליכא כאן איסור תורה ולכך מהני ערובי תבשילין וזה ברור מאד. וה"ה בחלב שנחלב ע"י גוי לדעת המתירין בשבת שאחריו ואמנם מצד איסור טלטול יש לעיין בדבר ויש להאריך בזה ועיין רש"ל בענין טלטול דבר האסור וכו' עכ"ל:
וראיתי להגאון אמרי אש א"ח סי' ל"ח שנשאל מן גאון אחד בדורו על חלב שנחלב ע"י גוי בבהמת גוי וישראל רואהו ביו"ט שני שחל בע"ש אם יש להתיר בשבת שלאחריו וכו' ועולה מדבר דע"פ הדין יש להתיר בכה"ג אך חושש להורות היתר לעולם פן יהיו מקילין ביו"ט שני בפרט בימים אלו אשר כבר התחילו פורקי עול ובוזי דברי חז"ל לבטל יו"ט שני בפרהסייא ע"ש:
ושו"ר להגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב תנינא ח"ב סי' א' שנשאל בר"ה שחל ביום ה' וביום וא"ו אם מותר לחלוב ביום ה' וביום וא"ו בשביל שבת והשיב בפשיטות דעכ"פ ביום ששי מותר בשביל שבת ואע"ג דשני ימים טובים של ר"ה קדושה אחת הן ואין נ"מ בין יום ראשון ליום שני עכ"ז לא הורה להתיר אלא ביום שני של ר"ה והאריך קצת ב"ה וסו"ד כתב וז"ל והנה הישועות יעקב סי' תק"ה חקר חיך מיתר לבשל החלב ביו"ט ראשון או שני של שבת הא עיקר ההיתר הוא משום ערובי תבשילין והרי ביום זה אסור החלב וכו' ולפע"ד נראה כיון דבאמת אינו רק חומרא בעלמא ובפרט אם נחלב ע"י גוי דודאי יש להקל אף בו ביום כמ"ש הרש"ל רק דמ"מ החמירו עכ"פ מותר לבשל על שבת ועיין מג"א סי' תק"ט ס"ק ט"ו שמותר לטלטל המוקצה לצורך אוכל נפש אף דאסור לאכלו ע"ש. ואף דיש לחלק אבל עכ"פ יש לסמוך על זה. ובזה יש לפרש דברי המהרי"ל וכו' ולפמ"ש י"ל דהכונה לענין בישול החלב דזה ודאי דהביצה כשנולדה בזה אסור לבשלה על יום מחר דהיום איננה ראויה כלל אבל החלב מותר משום דראוי עכ"פ לחלוב לאוכלין כנלפע"ד ומצאתי באליה רבה שאוסר בר"ה אף על שבת אח"כ והנראה לפע"ד כתבתי עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |