רב פעלים/ד/אורח חיים/יז

רב פעלים ‏ ד אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה כיריים של ברזל ששופתים עליהם הקדרות של התבשיל כל השנה כולה איך דינם לענין פסח אם מותרים ע"י הגעלה או לאו יורינו ושכמ"ה:

תשובה כתב מורם בהג"ה סי' תנ"א סעיף ד' חצובה צריך ליבון וכתב המג"א ס"ק י"ב היינו כלי שיש בו ג' רגלים שמעמידין הקדרה עליה וצריך לבון שלפעמים נשפך עיסה עליה ע"ש וכ"כ בחק יעקב ס"ק כ"ו ע"ש. ובש"ע להגאון ר"ז וז"ל סעיף כ"ד מפורש הדבר יותר וז"ל חצובה שקרין דרייפו"ס והוא כלי שיש לו ג' רגלים ומעמידין עליו קדרה או מחבת בתנור על האש כל השנה אם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור שלא ע"י משקה עכ"ל:

והגאון אשל אברהם ס"ק י"ב כתב וז"ל שלפעמים נשפך עיסה עליה משמע הא נשפך משקה חמץ שבה וכיוצא אף שבחוץ הוא ואש שולט שם כל שבלע משקה יש כח במי הגעלה לפלוע ע"ש:

ובספר חמד משה סי' תנ"א סעיף ג' כתב כיריים שלנו שמבשלים ומטגנין עליהם מותרים ע"י היסק שיסיק כ"כ עד שיתלבנו היטב ויפזר גחלים ע"פ כולו שיתלבנו כ"כ עד שיהיו ניצוצות נתזין מהם ע"כ ע"ש:

והנה אלו הכירים של ברזל הנז' בשאלה ששופתים עליהם קדרה כל השנה יש חשש שנשפך על הכירה הנז' מתבשיל שיש בו קמח אי פת גם לפעמים מטגנים במחבת על הכור הנז' קמח וסוכר במעט שמן שקורין זה חלאוו'ה וזה דומה ממש לדין החצובה הנז' שהצריכו אותה ליבון מפני שלפעמים נשפך עליה טיסה שהוא טעם חמץ ע"י האור שלא ע"י משקה. גם לפעמים סותמים הקדרה שיש בה תבשיל חמין של יום שבת בבצק ואפשר שישפך מן הבצק ההוא על הכירה הנז' וגם מצד זה ידמה דין הכירה הנז' בשאלה לדין חצובה הנז' שצריכה ליבון ולא סגי בהגעלה:

והרב בית דוד ח"א סי' ר"ח והביאו הרב השו"ג ז"ל הביא דין חצובה הנז' וכתב וז"ל ומרגלא בפומייהו דכמה ת"ח לומר דהיינו מה שאנו קורין טרפידש והוא כלי ברזל שיש לו ג' רגלים והוא מיוחד לשפות עליו קדרה לבשל ומתמהין על זה מה צריך לבון אחר שאין נותנין בה מאכל אלא שולי הקדרה נוגעים בה. ועוד קשה דהא המנהג להשתמש בטרפידש קדרה של בשר ושל חלב ומאי שנא לענין חמץ מבשר בחלב ואפשר דמה שצריך ליבון לאו משום שפיתת הקדרה הוא אלא משום דבכל השנה רגילות לתת על. הטרפידש חתיכות לחם וכיוצא לחמם באש בימות החורף. וגם לפעמים נשפך ממרק הקדרה של דייסא וכיוצא ע"י הרתיחה ויורד דרך דופני הקדרה על גבי הטרפידש ואם יחממו מצה בפסח ע"ג הטרפידש בולע מחמץ אבל לענין בשר בחלב אין לחוש שאין נותנין ע"ג הטרפידש לא בשר ולא חלב ואע"פ שהרבה פעמים נשפך ממרק הבשר ע"י רתיחה דרך דופני הקדרה ע"ג הטרפידש וכן ממרק החלב אין להקפיד מפני שאין נבלע מן הטרפידש לקדירה רק כדי קליפה והדופן של הקדרה הויא קליפה ע"ש:

מיהו מדברי מור"ם ז"ל וגדולי האחרונים ז"ל שהבאתי לעיל נראה דלאו משום לחמם מצה ע"ג. הטרפידש עצמו הוא דאצרכוה ליבון אלא גם משום דלשפות עליה הקדרות בפסח נמי אצרכוה ליבון ועל כן יש לנו להחמיר בדבריהם להצריך ליבון לכרים של ברזל אע"פ שאנו יודעים שאין דרכם לחמם מצה ע"ג הכירים עצמן אלא רק שופתים הקדרות עליהם בלבד:

וכן ראיתי להרב מאמר מרדכי ז"ל סע"ק י"א שגם הוא תמה על דין החצובה הנז' ואסיק להחמיר שכתב וז"ל ולפי דעתי חששא רחוקה היא חדא דאף אם אירע שנשפך שם חמץ יש לתלות שנשרף והולך לו כיון שבכל שעה הוא על האש ועוד דאף אם בלוע מחמץ מה בכך הרי אין מניחין עליו המאכל בעין אלא הקדרה או המחבת ואין הבלוע יוצא מדופן אל דופן ורחוק לומר שישפך שם מאכל ויאכלוהו בפסח ויש לחלק בין הך דהכא למ"ש לקמן בסעיף ד' בשלחנות ותיבות וכו' ומיהו אע"פ שאנו מדמין לא נעשה מעשה ופשיטא דיש להחמיר בדברי מוהר"ם ז"ל עכ"ל ע"ש:

וראיתי להגאון כתב סופר י"ד סי' נ"ד שהביא שאלה מרב אחד שנתעורר ע"ד התנורים של ברזל שמבשלים עליהם קדרות של בשר ושל חלב וכל פעם נשפך מן הקדרה של בשר על התנור וכן נשפך ג"כ מן החלב ומושכין במקום שנשפך מן הבשר הקדרה של חלב וכן איפכא בלי שום הכשר ועיניו ראו וכן תמהו על זה והאריך הגאון המחבר בענין זה ולמד זכות קצת על העושים כן שמשתמשים בכה"ג וכתב אבל הירא דבר ה' יזהר שיהיה לו חתיכת ברזל לקדרה חולבת בפ"ע ע"ש:

איך שיהיה הנה לענין השאלה בנ"ד יש להורות לעשות לכיריים אלו ליבון ללבן הצדדין שלהם הם וגביהן שיניח עליהם גחלים בוערות הרבה ויסיק. שם היסק הרבה עד שיהיו ניצוצות נתזין מהם ואם א"א ללבנם כשיעור זה שיהיו נצוצות נתזים מהם יש להקל ללבנם שיעור שיהא הקש או חוט נשרף מצד הב' שאין בו גחלים כץ יש להורות והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.