רב פעלים/ד/אבן העזר/יא

רב פעלים ‏ ד אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה שכתבתי להב"ד יכב"ץ ע"ד השאלה ששאלו ממני בגט שנעשה בכפר כות אל עמארה ע"י אנשים פשוטים שזה המסדר אינו מכונה בשם חכם ולא מלמד אלא הוא אדם פשוט שעוסק במו"מ ואין הב"ד יכב"ץ של פה מכירים בו אם הוא יודע ספר ולמדן ורק שלח להב"ד יכב"ץ קונטרס סדר הגט שהיה כתוב אצלו או יתכן שהעתיקו עתה מספרי הקדש הנמצאים בכל מקום גם שלח את הגט עצמו שגירש בו ולא נמצא בו רעתות הפוסלים לפו"ד ועל כן נסתפקו הב"ד יכב"ץ אם להתיר האשה ע"י גט זה או חיישינן שמא המסדר הזה הוא הדיוט ועם הארץ ואולי טעה באיזה דבר אחד הפוסל לפו"ד ולא הרגיש בו והמגרש הוא מומר ולפעמים הוא עושה עצמו ישראל ושם בכות הנז' לא לגרש אלא בקושי גדול וגם על ידי שנתנו לו ממון ועתה רוצה שיהיה הגט ההוא פסול לפו"ד כדי שיצרכו לגט אחר ואז הוא יסרב ולא ירצה ליתן גט ויניחנה עגונה עד שיפייסוהו בדמים הרבה על כן יורנו מה לעשות בדבר זה שיש חשש עיגון אם להתיר הגט ההוא או לאו ושכמ"ה:

תשובת הרמ"א ז"ל בסי' קמ"ב סעיף ט' בהגהה כתב וז"ל ולא חיישינן לבית דין טועין אא"כ אנחנו מכירים באותם שסידרו הגט שאין בקיאין שאז אפילו כתוב כהוגן חוששין להם עכ"ל ומקור דברים אלו בהריב"ש ז"ל גם בסי' קמ"א סעיף למ"ד כתב מור"ם ז"ל וז"ל גם הגט עצמו פסול מאחר שמוכח שמסדרי הגט היו עמי הארץ ולא ידעו שאין הבעל עושה שליח קבלה יש לחוש לכמה מיני פסולין וכן כיוצא בזה שניכר שאותן שסידרו הגט היו הדיוטות עכ"ל וכן נמי מצינו להרא"ם ז"ל סי' ל"ה על מעשה ב"ד שנראו מתוכו שהיו מסדרי הגט הדיוטות שלמד מדברי הר"ן ז"ל הנז' לחוש בזה שאותן שסידרו הגט היו הדיוטות ולכן אין לסמוך על גיטם דיש לחוש לכמה מיני פסולות שנעשו ג"כ ע"ש:

והנה בנ"ד לא היה רעותות שניכר שהמסדר היה הדיוט ואולי הוא למדן ויודע ספר בטוב ואין לו שם חכם בין העולם על כן נראה שאין לפסול הגט שכבר נעשה בדיעבד במקום חשש עיגון:

גם ממ"ש הרב פנים מאירות ח"ג סי' מ"ז כללא דמלתא אין לי שום פקפוק בגט רק דבר זה שלא הרגישו בזה מסדרי הגט ויש לחוש שהיו עמי הארץ כנז' בסי' קמ"א בהגהה סעיף למ"ד וכו' ע"ש אין מדבריו חשש לנ"ד דהתם מצא להם רעותא כמו שטעו בדבר משנה וכן מ"ש הרב שיבת ציון סי' צ"א ורמזו בפתחי תשובה סי' קמ"א ס"ק כ"ח התם נמי היו רעותות חזקות משא"כ בנ"ד דליכא רעותות הפוסלים לפו"ד ועיין להרב הלכות קטנות בקנטריס לגיטין סי' נ"א מה שיצא לחלק בין נדון שלו לנידון הר"ן והריב"ש ז"ל וגם מדבריו איכא סייעתא לנ"ד:

והגאון ח"ס אה"ע ח"ב סי' ל"ד כתב וז"ל ובתשובת הריב"ש כתב לו הר"ן רבו על גט א' שהיה נכתב כדינו אך לשין ההרשאה היה מגומגם וכתב מלשונם של ב"ד ניכר שאינם ת"ח ויש לחוש לכמה פיסולים שאינם ניכרים כי הלכות אלו הררים תלוים בשערה. ואותם המסדרים גיטין ע"פ סדר הגיטין הנדפס לפניהם כמו שמסדרים סדר ההגדה כלל פסח מרבים ממזרים בישראל כי הסדר הזה הוא טוב ויפה ותיקון גדול למי שלמד ש"ס פוסקים ראשונים ואחר ונים ושמש רבותיו ושוב טוב לו הסדר הזה להזכירו אבל לסדר ע"פ אותו הסדר הם קשים לעולם יותר מדור המבול עכ"ל הגאון ח"ס ע"ש:

וכפי הנראה מהשערת השכל שזה המסדר דנ"ד ראה סדר הגע כתוב בספר ועשה עליו אך ודאי גם לפי דברי הגאון ז"ל הנז' אין אנחנו יכולים לפסול מכח ההשערה את הגט שכבר נעשה בדיעבד ובפרט במקום חשש עיגון והוא כתב דברים הנז' על העושין כן לכתחילה:

והנה הגאון מור"ם ז"ל בד"מ בריש סדר הגט הביא דברי הגאון מהרי"ו ז"ל בתשובה סי' פ"ד וסי' קנ"ח אך הביאם בקצרה ובספר קב ונקי כתב כי בסי' קכ"ח האריך מהרי"ו לחזק דבריו שכתב וז"ל ומה שכתבו להתיר בדיעבד נסתפק לי אם האי הוי כמו דיעבד כיון דהאי גברא נטל שררה לעצמו בלא התרת רבותיו וכבר תקנו הקדמונים שלא יתקן ויסדר שום אדם גט בלתי רשות והתרת חכם שהוא תופס ישיבה והאי גברא עבד במזיד א"כ לא הוי כמו דיעבד דאל"כ כל אדם יעבור ויסמוך על זה שיתירו בדיעבד וכה"ג כתב מהר"ם בתשובה במיימוני ובמרדכי פ' בתרא דיבמות במים שאין להם סוף דאמרו חכמים אם נשאת לא תצא והיכא דעברה במזיד וכעבריינות וידעה דלכתחילה אסור לא הוי דיעבד דכל אחת היודעת זאת תעבור.

והכי נמי איכא למימר הכא אי האי הוה דיעבד א"כ הוי מלתא דרבנן כי חוכא ואיטלולא כל אחד שהוא רחוק מלמדן ומסדר גיטין יסדר גט ויסמוך על זה שיתירו לו בדיעבד:

ואפשר דלא דמי דהתם גבי מים שאין להם סוף אי לא תעבור האשה צריכה להיות עגונה כל ימיה ומשום הכי כולם יעבורו אבל הכא אפשר לילך אצל למדן או להמתין עד שיבוא היודע לתקן ולסדר גיטין וכו' ואני את נפשי הצלתי עכ"ל:

והנה נראה דמעיקרא כל זה כותב הגאון מהרי"ו ז"ל ע"פ מנהגם שיש להם תקנת הקדמונים שלא יתקן ויסדר שום אדם גט בלתי רשות והתרת חכם שהוא תופס ישיבה וההוא גברא עבר על זה במזיד וכנז"ל אך בארצות אלו לא יש תקנה זו ומעשים בכל יום מתירים הגיטין שנעשים בפרס ובערי אידיי"א שהם עושים בלתי קבלת רשות וגם עוד אין אנחנו מכירים בהם אם בקיאים היטב או לאו וגם בעיירות הקטנים הסמוכים לפה בגדאד כמו עיר אשור יע"א וכיוצא ג"כ מגרשים שם בלתי נטילת רשות מן אב"ד וראש ישיבה של בגדאד:

ועוד ראיתי את המכתב שבא להב"ד יכב"ץ מן כות אל עמארה שהוא מקום שגירשו בו שכתוב שהם הוכרחו לעשות הגירושין שם בשביל שראו שזאת האשה תתעגן שזה המומר רוצה לעגנה שלא יגרשנה ואם תעבור השעה הזאת שנתרצה לגרשה לא יגרשנה אח"כ ונמצא הם לא רצו לבנות במה לעצמם להתגדל בה להיות מסדרי גיטין אלא רק הם נטפלו בדבר הזה ההכריח שחשו שלא תתעגן האשה ואם לא הוה משום הכי לא היו נטפלים לגרש אלא היו שולחים זה לפה העיר בגדאד יע"א:

ושו"ר להרב דרכי נועם ז"ל אה"ע סי' ג' בראובן שהיה שרוי במאלטא וארוסתו היתה במצרים ולא היה במאלטא מי שיודע לסדר הגט לפטור את האשה הנזכרת בגט כריתות ולכך סדרו מפה מצרים נוסח גט ושטר הרשאה לשליח הולכה ושלחו למאלטא שיסדרו גט וישלחוהו על ידי שליח הולכה וכתבו להם מכאן סדר כתיבתו של גט על איזה אופן יהיה ועל פי כתבם וסדורם ששלחו להם מכאן סידרו במאלטא גט כריתות ושטר הרשאה לשליח הולכה, ויהי בבא הגט הנז' פה מצרים נמצת בו שינוי קצת צורת האותיות כי נמצא כתוב בו אנת ארוסתי גראסייא אות הסמך של ארוסתי ושל גראסייא נראין כמו מם סתומה שאין להם עיגול כצורת הסמכין גם אות פה של מסתפקא היוד של הפה נוגעת למטה ודבוקה בקו התחתון ונשאל הרב מה יהיה דינו של גט זה:

והשיב הרב ז"ל כי מן הראוי היה לנו לחוש לעיגונא דאתתא ולהפך בזכותה למצוא מזור למחלתה אך בנדון הנז' אבד מנוס מק"ל כי שתים רעות הם המאורעות בגט זה הא' הוא שמסדרי הגט היו הדיוטות והב' בשנוי צורת האות אשר נפל בשם האכה ולא יכולתי למצוא להם מזור ותרופה היותם נוגעות לתורף הגט ולא ראיתי מי שהקל אפילו במקום עיגון דדוקא בדברים שהם לשופרא דגיטא הקילו ולא לדבר הנוגע לסידורו ולתורף וכנז' בהרא"ם סי' ס"ו וכו':

ותחילה וראש צריך להתיישב בענין זה שמסדרי הגט היו הדיוטות ואין גם אחד בהם יודע בטיב גיטין וקדושין ולא לשון סדר הגט עד ששלחו להם מכאן אופן סידורו אם יש לסמוך על זה או לאו:

והרב ז"ל שם האריך בזה והביא דברי הריב"ש ז"ל בתשובה סי' שפ"ח ומ"ש בשם הר"ן ז"ל גם הביא דברי הרא"ם ז"ל בסי' ל"ה ודברי הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' ט"ז וכתב דהתם היו יודעין מעצמן סדר הגט עכ"ז כיון דיש לתלות דלא בקיאי כתבו דאין לסמוך על גיטיהן כ"ש כשהוברר לנו שהיו הדיוטות גמורים שהרי הוצרכו שישלחו להם מכאן סדר נתינת הגט שבודאי אין לסמוך על גיטיהן ועוד שאפילו בלימוד סדר הגט שכתבו להם מכאן איכא לספוקי אם למדו הדברים היטב על בוריים מה שנכתב להם או לאו:

אח"ז בדף נ"ד ע"ב כתב ראיתי מי שרוצה להקל בענין מסדרי הגט בהדיוטות מתשובת מהר"י מטראני ז"ל שהובאי דבריו בתשובות מהרח"ש ז"ל שכתב לחלק בהך חששא דהר"ן והריב"ש דחשו לאינם בקיאים בין מקום הכתיבה לבין מקום הנתינה ועוד הם לא אמרו אלא היכא דידוע שאפשר להביא גט אחר בקירוב מקום כמו שאמור שם וכו' ועוד כי לא מצינו בגט זה דב"ד שיהיה מורה מחסרון ידיעה וכו' עכ"ד מהרימ"ט ז"ל ומכאן רוצים ללמוד שאין להחמיר לחשש הדיוטות אלא במקום הכתיבה וגם בנ"ד אומרים שאין שום פיסול מוכיח מתוך הגט כפי סברתם בענין אותיות הגט:

והרב ז"ל פקפק בחילוק זה של מהרימ"ט שחילק בין מקום הכתיבה לבין מקום הנתינה והקשה בדבריו מיניה וביה והביא ג"כ דברי מהרח"ש ז"ל וסוף דבר העלה בנידון ההוא שהוברר לנו שמסדרי הגט היו ודאי הדיוטות אין גם אחד בהם יודע בין ימינו לשמאלו בה' גיטין לית דין ולית דיין שיעלה בדעתו להכשיר בנדון כזה לסמוך על אנשים הדיוטות שאינם יודעים בה' גיטין ובענייניו כלום:

וע"ד שינוי באות הסמך שנראית מ"ם סתומה האריך מאוד וגם כן פסל מחמת כן ע"ש:

והנה מה שהעלה הרב לפסול מצד דהיו הדיוטות אין מדבריו חשש לנ"ד דהתם היה ברור אצלם דהיו הדיוטות ולא בקיאי כלל ועיקר והוצרכו לשלוח להם הנוסח והסדר ממצרים ולכך החמיר הרב ז"ל אע"פ שהיה בזה חשש עיגון אבל בנ"ד אין אנחנו יודעין שזה המסדר היה עם הארץ שאדרבה מצינו באמת שהוא כתב הגט מעצמו וגם שלח סדר הגט בכ"י להב"ד יכב"ץ וזה ברור דשאני טובא נ"ד מנידון הרב ז"ל:

מיהו חששא זו של הרב ז"ל מצד שינוי הסמך דנכתב מ"ם סתומה הנה בגט זה לא נמצא שינויים כלל אך בחתימת העד הראשון ששמו שחתם שמו בכתיבה אשורית מצינו ג"כ שאות סמך שבשמו כתובה כמו מ"ם סתומה אך מן דברי הרב ד"ן ז"ל הנז' נראה שחכמי עירו חולקים עליו בדבר זה ולא חשו לשינוי זה ועוד י"ל דשאני נ"ד שהוא בשם העד והתם היה בתוך הגט עצמו בשם האשה ושם מעכב יותר והיה רצוני להאריך בדבר זה ואין פנאי להאריך באופן כי נראה ודאי דבמקום חשש עיגון אין לנו לחוש בזה השינוי לכ"ע:

והנה ראיתי למרן ז"ל בב"י אה"ע סוף סי' ק"ך שהביא דברי הרא"ש ז"ל בתשובה כלל מ"ד סי' י"ו על הגט שניתן בפני עדים שאינם יודעים בטיב גיטין וז"ל דע כי הדבר קשה עד מאוד כי מרבים ממזרים בישראל ואם באנו לפסול למפרע קשה הדבר מאד אבל מכאן ולהבא טוב לפרסם ולהכריז שלא ישתדל אדם בנתינתו אלא הבקיאים בהם עכ"ל:

ועל כן לענין הלכה בנ"ד אם רואין הב"ד יכב"ץ שאפשר שתבא האשה לידי עיגון אם יפסלו הגט הזה יכולים להכשירו ע"פ הטעמים הנז"ל ורק יכתבו לאותו מקום שסידרו בו הגט שמעתה ומעכשיו אין להם רשות לסדר גט וזה שהוכשר הגט בדוחק משום חשש עיגון וכל זה כתבתי בנחיצה רבה והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.