רב פעלים/ג/יורה דעה/כ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה באה מעיר במביי יע"א לבית המדרש יכב"ץ פה עירינו יע"א והוא ס"ת שנפסל דף אחד ממנו שצריך לגנזו והסופר שהיה מצוי שם בעיר במביי פשע שלא השגיח על היריעות שבצדדין לחתוך עמו עוד ב' דפים ולהביא במקומם יריעה בת ג' דפים אלא חתך הדף ההוא הנפסל לבדו וכתב יריעה בת דף אחד ותפרה בס"ת במקום אותו הדף ונמצא יש בס"ת זה יריעה בת דף אחד, והס"ת הוא מונח בבית הכנסת ונמצא פה איש אחד מערער ואומר שאין להוציא ס"ת זה בציבור אא"כ יסיר יריעה בת דף אחד הנז' עם ב' דפים שבצידה ויכתוב יריעה בת שלשה דפים ויניח בס"ת הנז' כי לכתחילה אין לעשות יריעה בת דף אחד, יורונו איך הוא שורת הדין ושכמ"ה:
ועל זאת השאלה עיינו גדולי חכמי הישיבה הי"ו וכתבו תשובתם ושלחו אלי לעיין בה וזהו העתק תשובתם הנז'. תשובה הרב הט"ז סי' ער"ב סק"ד כתב אם נכתבה יריעה בת ב' דפים כשר בדיעבד, וכתב הרב הכנה"ג שם בשם הרב מהר"ם מינ"ץ ז"ל דאפילו יריעה בת דף אחד כשרה בדיעבד וכ"כ הרב שבות יעקב סי' פ"א דלאו דוקא ב' דפים אלא אפילו דף א' כשר בדיעבד וכן הוא בתשב"ץ ח"ב סי' צ"ג וכאשר הביא דבריהם הרב ברכי יוסף ז"ל סי' הנז' ס"ק וא'ו ע"ש, אמנם הרב שבות יעקב הנז' כתב דוקא אם נכתבה בדיעבד אבל לכתחילה אסור לכתוב כך, וכתב הרב חתם סופר יו"ד סי' רנ"ז דאפילו נכתב ועדיין לא תפרו לא מקרי דיעבד ע"ש, א"כ בנ"ד שהסופר כתב הדף ותפרו בס"ת כשר בדיעבד לכ"ע, ורק לכתחילה יש ליזהר אם נפסל דף אחד א' שלא לכתוב דף אחד במקומו אלא יסיר עוד ב' דפים ויעשה יריעה בת שלשה דפים ואפילו אם הסופר עשה כן בשוגג וחשב כיון שהס"ת ככר כתוב דהוי זה בדיעבד וכשר עכ"ז אם רגיל בכך אסור ובתרי זמני מקרי רגיל בכך, ועיין להרב חיד"א ז"ל בעין זוכר מע' הד' אות ל"ב ויד מלאכי אות קל"ט ע"ש, אבל מלשון השאלה משמע דהסופר פשע ועשה במזיד דהיה יודע הדין דלכתחילה אין לעשות ועשה דף אחד ולפ"ז לא מקרי דיעבד כמ"ש הרב יד מלאכי אות ק"מ ע"ש, אבל עכ"ז אפשר לומר דלא מקרי ד"ז איסור, דהא דאין עושין יריעה בת ב' דפים או דף א' הוא רק משום מצוה מן המובחר כמ"ש הרמב"ם, והביאו ב"י וש"ע הלכות ס"ת א"כ נראה לכאורה דס"ת זה כשר עכ"ל תשובת החכמים הי"ו הנז':
וזו היא תשובתי בס"ד.
הנה תשובת מהר"ם מינץ ז"ל סי' י"ב שפסק ביריעה בת דף א' כשרה בדיעבד משום דד"ז הוא למצוה ולא לעיכובא, הרב דבר שמואל סי' שי"ו הביא דבריו ונראה דהסכים עמו וכן הגאון הרשב"ש סי' קכ"ו שהביאו הרב ברכ"י אות ז' ג"כ התיר בפשיטות מהאי טעמא, וגדולה מזו התיר נמי לתפור יריעה בת דף א' עם יריעה בת ב' דפים דהם תרי שינויי דיתבי בהדי הדדי, והרב ראש משביר ח"א ביו"ד סי' י"ט הביא דברי הרשב"ש הנז' וגם הביא מכמה גדולי הפוסקים שכתבו להדיה שאין זה לעכב אלא למצוה דוקא ועל כן פסק הרב שם בפשיטות בס"ת שנמצא בו יריעות של דף א' שאין לפסלו והרי הוא כשר לקרות בו ולברך עליו וכן הוא סברת חכם א' השואל שם ע"ש, וכן בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קע"ט הביא שם תשובה מגאון מהר"י העשל שהביא דברי הרב שבות יעקב המתיר בדיעבד והסכים עמו בזה, וגם הגאון פנים מאירות עצמו הסכים להתיר בזה אליבא דכ"ע, וגם הגאון שב יעקב יו"ד סי' נ"ג ועוד גאון דק"ק הסכימו להתיר בדיעבד והגאון תשובה מאהבה סי' שצ"א הביא דברי הגאונים ז"ל והסכים להתיר והוסיף להוכיח מדברי רש"י שעיקר הדבר הזה אינו אלא משום נוי ויופי ולא לפסול ע"ש, גם ראיתי עוד להגאון ברוך תאומים בעטרת חכמים סי' כ"ב שכתב בודאי לא עלה על דעת הח"ץ לחלוק על הט"ז שמכשיר ביריעה בת ב' דפין, שהרי כדברי הט"ז מבואר להדיה בסמ"ג ומרדכי ומשמע נמי כן מלשון הרמב"ם וכו' ובספר תפארת למשה מאא"ז זצ"ל מגאון קדמון מבואר ג"כ בפשיטות דכשם שכשר יריעה של ב' דפים כן כשר של דף אחד ע"כ ע"ש:
מיהו גם לדברי הגאון שבות יעקב ושאר גאונים הנז"ל אם נפסל דף אחד מס"ת אין להתיר לכתחילה לחתכו ולכתוב במקומו יריעה בת דף אחד אלא צריך לחתוך עוד ב' דפים מהצדדין ולגנזן ויכתוב במקומן יריעה בת ג' דפים וכן מפורש יוצא בדברי הגאון שארית יוסף ז"ל סי' מ"ט שהביאו הרב ש"י הנז' ע"ש:
והשתא צריכין אנחנו לדעת בנידון השאלה דנ"ד דאיירי שכבר הסופר כתב יריעה בת דף אחד ותפרה בס"ת והובא לבית הכנסת לקרות בו בציבור ונראה מתוך השאלה שכבר קראו בו ואח"כ ערער המערער אם זה חשיב דיעבד או"ד כיון דאיכא ספרים אחרים עשויים כהוגן, וגם הסופר מצוי בעיר ויוכל לתקן מחדש אין זה חשיב דיעבד, ומתשובת מהר"ם מינץ ליכא הוכחה לזה די"ל שם איירי בהיכא דליכא ס"ת אחר ולא אפשר לתקן, ודעת הרב ז"ל להתירו מן הפיסול כדי שלא לגנזו בעבור זה השינוי. ומדברי הגאון ח"ס סי' רנ"ז נראה להדיה שאם כתב היריעה בת דף א' ותפרה חשיב דיעבד ומותר ורק אם לא תפרה לא מקרי דיעבד ע"ש, אמנם ראיתי להגאון מהר"י מינץ ז"ל סי' ט"ו דף כ"ז ע"ב שכתב בענין תגין אותיות שעטנז גץ דאפילו לסברת הרמב"ם לא מכשיר אלא במקום שאין ס"ת עשויה כהלכתה דאז חשיב דיעבד אבל במקום שיש תקנה לאו ע"ש, ולפ"ד בנ"ד איכא ס"ת אחרים כתובים כהוגן ועוד הסופר מצוי לכתוב יריעה אחרת אין זה חשיב דיעבד והן אמת כי מדברי הגאון מהרא"י ז"ל בפסקים נכתבים סי' צ"ג שהביאו מרן בב"י סי' רע"ג נראה הפך דברי הרב מהר"י מינץ ז"ל הנז' עכ"ז לנ"ד ליכא הוכחה מן מהרא"י ז"ל הנז' דאפשר לומר נידון מהרא"י איירי בא"א להם לתקנו אבל בנ"ד דאפשר לתקן בנקל דהסופר מצוי שם ויוכל לכתוב אחרת יודה מהרא"י ז"ל דחייב לתקן ולא מקרי דיעבד:
מיהו מתשובת הרשב"ש סי' קכ"ו הנז"ל נראה דמתיר אפילו היכא דאפשר להחליף היריעה דהא מפורש בדברי השואל דאפשר להחליף ורק שואל אם צריך להחליף וגם מן תשובת הרב ראש משביר הנז' מוכח להדיה דאפי' שיכולים להחליף פסק הוא ואותו חכם דכשר לקרות בו כמו שהוא ע"ש. ואפשר שגם הוא יודה לסברת הרב ח"ס דאם רק כתב היריעה ולא תפר דצריך להחליף יען כי נידון דידיה איירי שכבר הושלם הס"ת והושם בהיכל וכמו נ"ד ובאמת הרואה יראה שגם תשובת מהר"ם מינץ סי' י"ב הנ"ז קשה לאוקמה דאיירי בדליכא ס"ת אחר וא"א לתקן זה, דהא נקיט בסתמא דמשמע דאיירי בכל גוונא וגם מסתמות דברי מהרא"י ז"ל ג"כ נראה דאיירי בכל גוונא ומ"ש לעיל כונתי לומר דיד הדוחה נטויה לאוקמי בהכי אך מתשובת הרשב"ש וראש משביר ודאי יש הוכחה לנ"ד:
וראיתי להרב מהר"י עייאש ז"ל בבית יהודה ח"ב סי' כ"ה שנשאל על ס"ת שנמצא בו טעות באזכרה מן האזכרות באופן שצריך לסלק היריעה ונפל חלוקי דיעות בין החכמים דיש מי שמכשיר בחתיכת דף אחד מהיריעה ויחלפנו בדף אחר תחתיו כיון דקי"ל דבדיעבד אם עשה יריעה בת דף אחד כשר הכא דטעה הוי בדיעבד וס"ל דהכי עדיף ממה שמסלק כל היריעה כדי שלא לגנוז שאר שמות הכתובים בה ונסתייעו מדברי הרשב"א ז"ל גבי תיקון פתוחות וסתומות וכו' חולקין והעלו לאסור אפילו לדעת הרשב"א ז"ל ונתנו טעם לדבר וכו', והשיב הרב ז"ל דאין לסמוך על דברי המקילין ולא דמיא כלל להך דהרשב"א והסכים לחתוך שלשה דפים ולגנזם ולכתוב יריעה אחרת במקומם ולא קפדינן אגניזה דידהו וכמו שמבואר בשבות יעקב ושארית יוסף ושאר ספרים, ועיין להגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל ח"א סי' נ"ז שהביא דברי הרב שבות יעקב ובית יהודה ח"ב סי' כ"ה הנז"ל וכתב לפ"ז בנ"ד צריך לסלק היריעה של חמשה דפים כולה כמו שהיא, ובשגם דנא פתגם היא מוסכמת ולא רבו עליה וכו', מ"מ הלב מהסם לבטל יריעה בת חמשה דפים וכמה אזכרות שבהם דהגם דלא חיישי רבוותא על זה, עינים הרואות החושה אל העי"ן דיש להצטער על זה וכו' ואח"ז עשה תיקון אחר לדבר זה ע"ש, ועיין הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו בסוף התשובה דנראה שגם הוא קשה עליו דבר זה לעשותו ועיין עקרי הד"ט יו"ד סי' למ"ד אות ג' דחש להכי ועשה מעשה להתיר להחליף דף אחד בלבד ועשה סניף לזה בנידון דידיה משום שעת הדחק של הסופר ע"ש:
מיהו ראיתי בספר כסא דברכתא סי' י"א שהביא ענין כזה והאריך בו ובכלל דבריו ראיתי שהביא מספר חלקו של ידיד (אינו מצוי אצלינו) שהאריך בדין מה נקרא דיעבד והביא כמה פוסקים דס"ל לא מקרי דיעבד אלא כשנמצא כך בשעת קריאה או בשעת הדחק דליכא ס"ת אחר ה"ה הרב ט"ז סי' ר"ף סק"ב וכן נראה מתשובת הרמב"ם הביאה מרן בב"ה סי' רע"ו וכ"כ הרב משאת משה ח"ג יו"ד סי' ט' וכן נראה ברור מתשובת מהרימ"ט ח"ב יו"ד סי' ל"ג, גם הביא דברי הרב זכור לאברהם דף רמ"ז שכתב כל שבידינו לתקן אליבא דכ"ע אין זה דיעבד אלא מקרי לכתחילה ע"ש, הנה מכל זה נטה דעתי לומר דעדיף טפי להחליף היריעה בנידון השאלה דידן ואין לחוש לגניזה ואין פנאי להאריך יותר בזה:
ואשובה על דברי החכמים הי"ו הנזכרים לעיל שכתבו אפילו אם הסופר עשה בשוגג דחשב כיון שהס"ת כתוב הוי בדיעבד עכ"ז אם רגיל בכך אסור ובתרי זמני מקרי רגיל וכו', הנה הרואה יראה בתשובת מהר"ם מינץ ז"ל סי' י"ב הנז"ל דנדון דידיה איירי בס"ת שהיה בו הרבה יריעות שהם בני דף אחד ועכ"ז התיר מאחר שכבר נעשה דבדיעבד שרי, והא ודאי דאין לומר בעינן שיעשה בתרי ספרי תורה דמה טעם יש בזה. ועוד דין זה דבתרי זמני מקרי רגיל שסמכו עליו החכמים הי"ו אנו מוסכם להלכה בכל מקום, דהן אמת שהגאון חיד"א ז"ל בעין זוכר כתב כן, הנה בברכי יוסף א"ח סי' נ"ח אות וא'ו ובראשית דבריו העלה דבתלת זמני מקרי רגיל והוכיח זה מהגמרא דתמורה דף ז"ך דאם המיר ב' לא אתחזק ובתלתא אתחזק ושוב הביא דברי הירושלמי דנדרים דבתרי זמני מקרי רגיל ולא פסיקא ליה מלתא ועיין להכנה"ג בח"מ סי' רצ"ד בהגהב"י אות ס"ז שכתב בתרי אינו נקרא רגיל וכ"כ מהר"א ששון סי' ק"ץ ע"ש, ועיין להט"ז ביו"ד סי' יו"ד סע"ק טו"ב ועיין מש"ל הלכות שגגות פ"ג ה"ז ע"ש, ויש להאריך ואין כאן מקום לזה:
ומ"ש החכמים הי"ו דמלשון השאלה משמע דהסופר פשע ועשה במזיד שהיה יודע הדין דלכתחילה אין לעשות ועכ"ז עשה ולפ"ז לא מקרי דיעבד לפי מ"ש הרב יד מלאכי אות ק"מ וכו', זה אינו, דהסופר לא עשה זאת בעת כתיבת ס"ת שכתב לכתחילה יריעה בת דף אחד כדי שנאמר הזיד בזה, אלא כאן הכי הוה עובדא שהדף נפסל וחתכו והביא אחר תחתיו ואע"פ שיודע הדין שאין לעשות יריעה בת דף אחד הנה כאן תשב דאסור לו לחתוך ב' דפים כשרים ולגנזם כדי שיכתוב יריעה בת שלשה דפים וא"כ חשב שבדין עשה כן ואינו רשאי לחתוך ב' דפים כי באמת בעיקר הדין יש מי שסובר דלא אריך למעבד הכי והם אותם החכמים שזכר בית יהודה ח"ב הנז"ל. ולכן י"ל גם הסופר טעה בכך וחשב מה שעשה לחתוך דף אחד ולהביא במקומו כן הוא הדרך הישר והנכון לעשותו, ועוד בעיקר הדין הזה עצמו שכתב הרב יד מלאכי אות ק"מ יש לגמגם והוא צ"ע, ועיין להטור ומרן בש"ע סי' נ"ח שפסקו אם קרא ק"ש מעמוד השחר יצא בדיעבד ואין צריך לקרות פעם שנית ויש להאריך בזה והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |