רב פעלים/ג/אבן העזר/י

רב פעלים ‏ ג אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מנהג עיר במבייי וכלכתה עושין הקדושין וחופה ושבע ברכות ביום ד' בין הערביים קודם הערב שמש בשעה אחת, ויעשו סעודה ראשונה בלילה בליל ה', ועל זה שואלים הלכו בו אימתי כלים ז' ימי המשתה, ואם בלילה ויום של יום ד' בשבוע שאחריו יכולים לברך ז' ברכות, וכן לפעמים יעשו הקדושין יום ד' בתחלת היום וסעודה א' עושין בליל ה', מאימתי הוא החשבון ז' ימי המשתה, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. האחרונים ז"ל האריכו בדבר זה, ועיין בשו"ת כנסת יחזקאל סי' נ"ט, ועיין ס' עולת שמואל קונפורטי ז"ל באה"ע סי' ד' מה שהאריך והביא דברי האחרונים בזה ע"ש, ומסקנא דמלתא לענין הלכה, אם עושין חופה וז"ב מבעוד יום קודם תפלת המנחה או קודם ערבית ה"ז נחשב אותו היום ליום ראשון מן השבעה ומונין אחריו ששה ימים, אבל מנהג עירינו בגדא'ד יע"א פשוט משנים קדמוניות דאין עושין החופה וז"ב אלא אחר תפלת ערבית, ולדידהו חושבין ז' ימי המשתה מן הלילה דסברי כיון דהתפללו ערבית נחשב לילה, ואע"פ שעדיין הוא יום, וכמו דין שכתב מרן ז"ל בה' תפלין סי' למ"ד דאם התפלל ערבית מבעוד היום עד שלא הניח תפילין שוב אין לו להניחם אח"כ ע"ש, וכן הוא בענין אבלות ביו"ד סי' ת"ב סעיף י"א דאם התפלל ערבית ועדיין יום הוא, ושמע שמועה קרובה דמונה מיום מחר דלא להוי תרתי דסתרי ע"ש, ועיין להרב זרע אמת א"ח סי' ס"ו במי ששכח לספור העומר בעש"ק ונזכר לאחר שהתפלל ערבית של שבת בעוד היום גדול, מי נימא דלא ימנה עוד מכאן ולהבא בברכה או ימנה עתה בלא ברכה וימנה אח"כ בכל יום בברכה, ושם הביא הרב ז"ל דין התפלין ודין האבלות הנז', והביא חילוק הגאון תה"ד סי' רמ"ח מה שיצא לחלק בין דין המילה לבין דין הגט והאבלות ע"ש, ויש להאריך בזה ועתה אין הפנאי מסכים לדבר זה, גם אין אריכות זו צריכה לשואל כי אם צריך לנו להודיעו בזה, שמנהג עירינו בגדא'ד יע"א פשוט, כיון דהתפללו ערבית עושין חשבון שבעת הימים מן הלילה, ורק חסידים ואנשי מעשה והמה מעט מן המעט שמנהגם לדקדק לבלתי יעשו חופה וז"ב אלא עד שיעבור עשרה דקים או ט"ו דקים מקריאת המגרב, אבל מנהג הקבוע בעיר לכל אדם הוא כמו שכתבנו, ונראה שגם אנשי במביי וכלכתה וסנגפור צריכים לעשות כמנהג עירינו, יען כי רוב האנשים התושבים הם או אבותיהם היו מאנשי עירינו ששכנו שם, וצריך לסמוך על מנהג עירינו כי גדול כח המנהג, ורק אם עושין החופה ושבע ברכות מבעוד יום קודם ערבית, יש להורות בזה שיהיה אותו יום נחשב ליום אחד בפ"ע ומונין אחריו ששה ימים וזה ברור. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.