רב פעלים/ג/אבן העזר/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png אבן העזר

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


למעלת הרב הכולל אבד"ק של פה עירינו כמהר"ר אלישע נסים נר"ו.

אשר שאלת, בחתן שרוצה לילך למקום אחד בתוך שנתו לסחורה והעולם אומרים לו דאיסורא קעביד בזה משום קרא דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח, ובא לשאול ממך אם יש עליו איסור מכח הפסוק הנז' ואתה ראית בעיר מקלט הנדפס בנחל קדומים פרשת כי תצא סי' תקפ"א, שכתב שלא יצא החתן לצורך המלחמה שנה תמימה וציין על זה הגאון חיד"א וז"ל, הטור והש"ע השמיטו דין זה, ונוהג גם בזה"ז, ועיין בשו"ת דבר משה, ולא ציין באיזה סימן בדבר משה הוא זה, ובקשת ממני לעיין בדבר זה איך ידונו דייני בזה:

תשובה. ספר דבר משה שהביא הגאון חיד"א ז"ל הוא באה"ע סי' כ"ח ושם כתב שבהרמב"ם הלכות מלכים מפורש שלא יצא במלחמה, אך בספר החנוך כתב שלא יסע חוץ לעיר לצאת למלחמה ולא לעניינים אחרים לשבת זולתה ימים רבים וכו', ושוב הביא בסו"ד שמצא בספר המצות להרמב"ם סי' שי"א שכתב ודע כי החתן עצמו מוזהר לצאת מביתו לסחורה כל שנתו ע"כ ע"ש, וראיתי להגאון מחנה חנוך ז"ל שכתב דברי ס' החנוך צ"ע דמנ"ל הא, ואיני זוכר בשום פוסק דבר זה דהחתן בשנה ראשונה לא יעמוד זולתה ימים רבים ע"ש:

ברם הרדב"ז בחדשות ח"א סי' רל"ח, נשאל אם חתן תוך שנתו מותר לצאת לסחורה לעיר אחרת, והשיב שלא נזכר דבר זה לענין יציאתו לסחורה לא בגמ' ולא בסמ"ג ולא בהרמב"ם ה' מלכים, ואם איתא דבסחורה אסור, היה לו להזכיר שהוא חידוש טפי, ומ"ש בספר המצות להרמב"ם שהחתן עצמו מוזהר מלצאת מביתו לסחורה כל שנתו שבוש הוא שנפל בספרים מחמת המעתיק מלשון ערבי ללשון הקודש, כי בספר המצות העקרי שהוא בלשון ערבי כונת לשונו הוא שהחתן בעצמו מוזהר שלא יצא מביתו כלומר לצאת לדרך, דלאו לממרא שלא יצא מביתו כלל, אלא יצא לדרך כלומר לצרכי רבים, אבל לצורך עצמו למה לא יצא להרויח לשמח את אשתו, אם שאין לו מה יאכל אין לך עצב גדול מזה עכ"ל ע"ש. וראיתי להגאון חיד"א בחיים שאל ח"א סי' צ"ג שהביא דברי הרמב"ם בס' היד ובספר המצות, וכתב אחר כמה שנים נדפסו שו"ת הרדב"ז חדשות, ושם ראיתו בסי' רל"ח דהסכים הרב דלסחורה שרי ולשון הרמב"ם בספר המצות משובש, ובאמת לשון רבינו פה ולשון הסמ"ג מוכחי כהרדב"ז דלסחורה שרי, והרב דבר משה סי' כ"ח העתיק דברי הרמב"ם בס' המצות כמו שהם בנסחתינו לפי שעדיין לא יצאו לאור שו"ת הרדב"ז וכו' עכ"ד ע"ש:

וראיתי להרב דברי מרדכי קרישפין באה"ע סי' ג' שנשאל, אם עשה דנקי יהיה לביתו שייך גם ביוצא ברשות אשתו להביא טרף לביתו או לאו, ודייק מדברי הרמב"ם בה"מ, דדוקא לצבא לא יצא, ודייק מה' אישות גם מדברי הטור אה"ע סי' ע"ו דלצאת לסחורה ברשות אשתו שהוא צורך עצמו להביא טרף לביתו, אין זה בכלל נקי יהיה לביתו, ושוב הביא ספר המצות ודברי ס' החנוך הנז' שכתב לאסור בכל גוונא, וכתב דיש אומרים שבמחילתה מותר, ואסיק כי דעת יש אומרים הנז' הוא דעת הרמב"ם והטור שכתבו דברשות מותר לצאת ונקטינן כוותייהו, כיון שהרב החינוך הוא יחיד בסברה זו. וכתב שכן ראיתי נוהגין, ואפשר דמ"ש הטור שאין ראוי להתאחר יותר מחודש מהיות טוב קאמר וכו' ע"ש, והרב הנז' לא ראה דברי הרדב"ז הנז':

והנה הרב חכמת אדם ה' נדה כלל קט"ו אות י"ט כתב הנושא אשה צריך לעמוד בעירו שנה תמימה לשמוח עמה שנאמר לא יצא בצבא נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו, לקוטי פרדס ומחנוך מצוה תקפ"ב וכתבו מחלוקת אי מהני מחילתה בזה, ומ"מ נ"ל דהאשה יכולה למחול. ובספרו בינת אדם שם אות ל"ז הביא תשובת הרדב"ז ז"ל והכריע דלצאת בצבא מוזהר בלאו, אבל לצאת לסחורה אינו מוזהר בלאו, אבל הוא מוזהר בעשה מן ושמח את אשתו, ומ"מ י"ל דבמחילתה הוא פטור ע"ש, ושו"ר להרב חנא וחסדא על כתובות ח"ב דף ר"ל ע"ד אות ק"ו שהביא דין זה שם, והביא דברי הרדב"ז ז"ל הנז' ופלפל קצת בזה, וסו"ד כתב והנ"ל בדין זה דאם יוצא החתן עבור דוחק המזונות שבעירו, אין לו מקום להתפרנס אפילו בדוחק, אז מותר לו לצאת, דהו"ל כפקוח נפש שדוחה כל התורה, וגם זה תהיה ע"פ רשותה ומחילתה, ומ"מ אם אפשר לו לבא לביתו פ"א בתוך השנה יבא ותבא עליו ברכת טוב, מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה' כמובן, אבל אם יכול להתפרנס בעצמו בעירו אפילו בדוחק, אז אפילו שאם יצא מעירו ירויח יותר בכגון דא אז לימים מועטים מותר, אבל לא לימים מרובים עכ"ל, זה אשר לקטתי ואספתי ודי בזה שכתבתי, על כן נ"ל דמעלת כבודך תשיב לשואל, כמ"ש הרב חנא וחסדא הנז"ל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.