רב פעלים/ב/יורה דעה/לח

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה

שמעון גוסס בביתו. וראובן שכן שלו, יש לו מים קרים הרבה, לצורך בני ביתו, שהם רבים. והזמן חם מאד. וירא שמא ימות הגוסס פתאום, שצריך לשפוך המים הקרים האלה, שצריכים לו ולבני ביתו מאד. וקשה עליהם להצניע כדים של מים אלו בבתים אחרים, הרחוקים מבית הגוסס, כדי להביאם אחר כך, יען כי הוא לילה וקשה הדבר להוליכם בלילה ולדפוק על פתחי אחרים.

אם יש תקנה לדבר זה שיישארו המים בביתו ולא יהיו נשפכים אחר מות הגוסס. יורינו ושכרו מן השמים:

תשובה

כתב הרב בית דוד ז"ל (סימן קס"א) אם יכסו ויחתמו הכלי של המים בחותם צרור קודם שימות המת שבשכונה, אין חשש. דעל ידי החותם ממנע מלאך המות מלהדיח שם, כדאמרינן גבי שדים 'מידי דצריר וחתים לית להו רשותא' עכ"ל. והרב ירך אברהם (?) אף על פי שפקפק בדין המים שנתן בהם מלח, שכתב הרב בית דוד שמציל מן מלאך המות. עם כל זאת בזה הדין לא פקפק, ולא ראיתי להאחרונים שפקפקו בזה. ולא דחו הלכה זו שהעלה הרב ז"ל.

על כן נראה שיעשה ראובן תקנה זו, לכסות פי הכדים בחתיכות בגד ויקשור עליהם קשר משונה, ויחתום אותם בלי"ק, או בשעוה בחותם שלו. ואחר שימות המת, יפתחם וישתו מהם. ונראה שיש לעשות תקנה זו במים ששואבין למצה ויש בשכונתם חולה ויראים פן בלילה יהיה לו דבר רע, דאז יעשה כן. דבזה נכון לבו בטוח, הן מחמת שהם של מצת מצוה, והן מחמת החותם:

ודע, כי יש להביא הוכחה לסברה זו ממה שאמרו בגמרא דפסחים (דף קי"ב) גבי רוח רעה השורה על מים שאולין: 'לא אמרן אלא בשדה דלא שכיחי, אבל בעיר דשכיחי לית לן בה'. ופירש רשב"ם ז"ל: לא אמרן דשורה על המים אלא בשדה דלא שכיחי מיא ומסרה נפשה לשתות ע"ש. נמצא, במקום דשכיח לרוח רעה לעשות צרכיה, לא תעשה במקום שתזיק בו. וכן יש לומר נמי בנידון הנזכר, כיון דשכיח למלאך המות מים שאין בהם הפסד להדיח בהם, לא ידיח במקום הפסד. וזו ראיה גם לסברת הרב ירך אברהם ז"ל, דסבירא ליה כיון דיש מים בביתו של מת, לא יבא להדיח בבית השכן, והשם יתברך שומר ישראל:

שבתי וראיתי בגמרא דנדה (דף טו"ב ע"ב) שאמרו על שום קלוף ובצל קלוף דמנחי בסל ומציירי וחתימי רוח רעה שורה עליהם ע"ש, נמצא צריר וחתים אינו מעכב בפני רוח רעה. ועם כל זאת נראה דאין מכאן סתירה לסברת הרב בית דוד הנזכרת לעיל, דיש לומר, מלאך המות דמי לשליטת שידין ומזיקין ולא דמי לרוח רעה. והכי מסתברא. והשם יתברך יאיר עינינו באור תורתו. אמן כן יהי רצון:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.