רב פעלים/ב/יורה דעה/לז

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. בית שלישי לבית הנפטר היה להם מים חמין הרבה שחממו אותם לצורך כבוס בגדים הרבה, אם צריך לשפכם אחר שמת המת כשאר מים ששופכין אותם גם בבית שלישי, או"ד כיון דיש הפסד באלו המים, אין מה"מ מקנח סכינו בהם, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. הנה הרב ירך אברהם ביו"ד סי' ח"י, הביא מהרב בית דוד סי' קס"א, שאם הטילו מלח במים מותרים המים, והטעם דכל היכא דאיכא הפסד ממון אין מה"מ מקנח חרבו בהם, וכתב הרב המחבר לפי טעם זה יש להכשיר במים חמין, דאיכא הפסד הדלקת עצים, מיהו פקפק בהיתר זה, משום די"ל אע"ג דאיכא הפסד, מ"מ כיון דהוא מים בלבד הוי מידי דאורחיה הוא, ולא אכפת ליה ומדיח שם, ואע"פ שהיו המים חמי חמין לא אכפת ליה, משום דדרך כל אדם להדיח במים והוא נקיט בידיה דרך העולם, אך אח"ז חידש הרב המחבר שם דבר חדש מדעתו לומר, כל דאיכא מים בבית המת אין מה"מ דרכו לילך לבית השכן כדי להדיח סכינו, אלא ידחנו בבית המת, ודבר זה החליטו לענין הלכה וסמך עליו בשתי ידים, ובאמת מסתבר טעמיה. ופה עירינו בג'דאד יע"א נהגו מכמה שנים, שאם אפו ובשלו בבית שלישי במים שהיו מים בלבד בעת שמת המת, אין אוסרים האפוי והמבושל, ורק המים בלבד שופכין אותם בבית שלישי, ועל כן נראה בנידון השאלה דאיכא תרתי למעלייתא, חדא שהוא בית שלישי, ועוד שהמים אין שותים אותם אלא רק מכבסים בהם, לכן אע"פ דהוא מידי דאורחיה הוא, יש להתיר לכבס בהם ואין לשפוך אוחם:

וראיתי להרב מהרח"ף ז"ל בספר חיים ביד סוף סי' ק"ב, שנשאל במים שהיו חמין קודם שמת המת, אם יש לאסרם, והשיב אם יש במים מלח או תבלין וכדומה אין נאסרים, וכן פשט המנהג, אמנם במים חמין לא מצאתי גילוי כעת, ונראה לאסור ע"ש, ונראה דהוא איירי בהיכא דבעי להנות בהם, אבל בשביל כבוס בגדים בלבד לא החמיר וכ"ש היכא דהוה בית שלישי:

ודע, כי הרב ב"ד הוכיח דין הנז' מדברי המג"א ז"ל בסי' תנ"ה סק"ט, שכתב בשאר ימות השנה יניח מלח או חותם, ופירש הרב ב"ד טעמא דמלח הוא משום הפסד, ובאמת המג"א הביא זה מן ד"מ שכתב בשם הגה"מ, ובד"מ כ' טוב להשים שם ברזל או להחתימם במפה ולא זכר מלח כלל, ויתכן המג"א ראה בהגה"מ שבידו כתוב מלח, או נקיט מלח מסברה דנפשיה דהוסיף מדיליה לשון קצר, וכה"ג תמצא בסי' תקכ"ז ס"ק י"כו, ועיין מחצית השקל שם ע"ש, ואיך שיהיה הנה במג"א כתוב מלח, והרב ב"ד מפרש טעמא משום הפסד, אך הגאון אשל אברהם ז"ל מפרש טעמא דמלח הוא דבר סגליי לזה ולא משום הפסד, והוא כמו ענין הברזל במים בשעת תקופה שהוא דבר סגליי, דהא כתב דמועיל ג"כ לתלות המלח באויר של המים, אך עכ"ז הרב ב"ד גברא רבא הוא, ואמר מילתא דמסתבר טעמא, דכיון שיש הפסד לא ידיח סכינו באלו המים אלא במים אחרים, וגם עשה עוד הכרח לזה ממנהג העולם, דאין חוששין בכל מיני משקין של שכר וכיוצא, ומוכרח לומר הטעם מפני כל דאיכא הפסד אינו מזיק, ואין סברה לחלק בין הפסד להפסד, הגם די"ל מידי דאורחיה שאני:

ובאמת מצינו שגם הפסד של חמום המים חשיב הפסד בעלמא בדיני איסור והיתר, כדאיתא בש"ע יו"ד סעיף ג', כלי שנאסר בבליעת איסור וכו', לפי שצריך להוציא עליו הוצאות להגעילו ע"ש, נמצא הוצאות של חמום המים חשיב הפסד, ועיין פר"ת סק"ד שכתב אם אפשר להגעיל בלא הפסד, כי אם בדבר מעט מן המעט יש להחמיר ע"ש, וכאן בנדון השאלה היה מים הרבה שהוחמו בשביל כבוס, כי כן דרך לחמם מים הרבה בשביל כבוס, ואיכא הוצאות דחשיבי הפסד, לכך יש להקל:

ושו"ר להרב מהרד"ח ז"ל בספר ישרי לב דף י"ב ע"ד שכתב על המים הנשפכין מחמת מת, דאם ירצו לרחוץ בהם בגדים, או לרחוץ רצפת אבנים וקרשים אין לחוש כלל, וסיים שכן המנהג ע"ש, ויתכן שזה המנהג הוא במקום שהמים ביוקר כמו בעה"ק תוב"ב וכיוצא, אבל במדינתינו המנהג פשוט שאין רוחצין בהם בגדים או רצפת אבנים וכיוצא, ועכ"ז אהני לן דברי הרב ז"ל בענין נידון השאלה שחממו המים, דעשו הוצאות, בזה יש להקל להתיר שיכבסו בהם בגדים:

גם אהני לן. דברי הרב הנז"ל, דאע"ג שבעת שמת המת לא חממו המים, אלא חממו אותם אחר שמת, כי לא ידעו שמת המת, וכבר עשו להם הוצאות של חמים, יש להתיר להם שיכבסו בהם בגדים גם בעירינו, שהמנהג פשוט לשפוך המים ולא לרחוץ בהם, יען שכבר עשו הוצאות וחממו, וגם שהוא בבית שלישי, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.