רב פעלים/ב/יורה דעה/ג
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. בשר שנמלח ולא הודח אחר מליחה, ונתבשל לבדו בקדרה, אם יש צד להתירו, מחמת שנראה לעינינו שיש בחתיכה עצמה ששים כנגד לחלוחית דם ומלח אשר עליה, או"ד גזרת חכמים היא זו לבלתי נשער החתיכה עצמה, אלא בערך שלשים נגד המלת אשר עליה, וכמ"ש רמ"א ז"ל בהגה"ה סי' ס"ט סעיף ט', דהחתיכה עצמה בודאי היא שלשים נגד המלח שעליה ע"ש, משמע דאין לנו לשער אותה טפי מערך זה, יורינו ושכמ"ה:
תשובה. נראה ודאי דשיעור זה של שלשים האמור על החתיכה, אינו גזרת חכמים, ואין כל החתיכות שוות בזה, ואין שיעור המלח שעליהם שוה, ואין המלח הנשאר ע"ג הבשר אחר. שיעור מליחה שוה, והכל תלוי לפי ראות עיני המורה. והנה נודע דמ"ש מרן ז"ל, בשר שנמלח ונתבשל בלא הדחה אחרונה צריך שיהא בו ששים כנגד המלח שבו, היינו המלח אשר עליו בעין, וכן כתבו הפוסקים דר"ל נגד לחלוחית דם ומלח שעליו מבחוץ, וכונתם הוא למלח שאנו רואין עליו בעין:
וכן מ"ש רמ"א ז"ל, דאם יש בקדרה כ"כ כמו החתיכה שנמלח ולא הודח, הכל שרי, דודאי איכא ששים נגד המלח שעל החתיכה וכו' ע"ש, ג"כ מפשט דבריו נראה, דאיירי באיכא מלח בעין, דאז צריך לזה צירוף, אבל אם אנחנו רואין שנמס המלח כולו בזמן המליחה, ונפל למטה עם הציר, ולא נשאר על החתיכה כי אם לחלוחית קצת, אז ודאי אין צריך לשער אלא כנגד הלחלוחית, ובזה אין צריך לצירוף מה שבקדרה, כי כנגד הלחלוחית יש ודאי ששים בחתיכה עצמה, ועיין שפ"ד ס"ק ל"ד שכתב ודע דהמחבר אפשר רבותא קאמר, דאם יש בו ששים, דלפעמים מבשלה לבדה בקדרה, וקמ"ל דלפעמים יש בה לבדה ששים וכו', ע"ש, ועיין ביד יהודא בפירוש הארוך ס"ק ל"ב ול"ג, ועיין מנחת יעקב כלל א' סק"ג וסק"ד, ומ"ש עליו ביד יהודא הנ"ז ס"ק ל"ג, ויש לדבר בזה, ואין פנאי להאריך:
וראיתי להרב ברית מלח דף ט"ז, שכתב לכ"ע נגד הדם בלחודיה איכא ששים בחתיכה, ורק כנגד הדם ומלח ליכא ששים בחתיכה בלחודה, ומ"ש הטור ומרן בש"ע דבעינן ס' נגד המלח, כתבו כן בדיוק, לארוייה דדוקא משום המלח בעינן בכל הקדרה ששים, לאפוקי נגד הדם לחודיה אין צריך לשער, דודאי איכא ס' בחתיכה עצמה עכ"ל, ומשמע שם דהא דבעינן ס' נגד המלח, היינו אם הוא בעין, אבל אם נמס כל המלח אין צריך לשער אלא כנגד הלחלוחית הנמצא על הבשר ע"ש, ועיין חו"ד בחדושים ס"ק ל"ג, והב"ח ז"ל כתב התחלת ש"ד כתובים ב' הגהות מא"ז, והקשה בהגהת ש"ד אמאי בשניה הצריך צירוף, משא"כ בראשונה, וכתב דיש לחלק בין חתיכה עבה לאינה עבה וכו', ועל זה כתב הב"ח דאין חילוק זה אמת ויצא לחלק בד"א יע"ש, וכתב הגאון כנפי יונה על דברי הב"ח ז"ל הנז' וז"ל, דבריו דחויים, דודאי המלח שע"ג הבשר בולע דם כנגד כל כמותו, דלא ידעינן כמה בלע, והמותר הוא מפליטו לחוץ, דהרי א"א שבלע יותר מכמותי, נמצא בחתיכה עבה יוכל להיות ששים כנגד המלח שעליו, משא"כ בבשר תליש אף שאין בו דם כ"כ, מ"מ המלח בולע מאי דאפשר לו לבלוע, ואינו מפליט לחוץ שום דבר, נמצא הוא נאסר כולו, ואינו ס' נגד מלחו ודמו הנדבק בו כי הוא קלוש, ונמצא לפ"ז לפעמים שיש בו ששים הוא בחתיכה עבה, לכן אם נראה להמורה שיש ס' בחתיכה נגד מלחו ומה שנדבק בו, יוכל לשער להכשירו כך בלי ספק, וכן משמעות הש"ע עכ"ל:
ודברי הגאון ז"ל הנז' הם יציבים ונכונים, דודאי צריך המורה לשער לפי ראות עיניו בענין זה הבא לפניו, שאם יראה לו שיש בחתיכה עצמה ששים נגד הנדבק בה מותר, ואין צריך צירוף אחר. והנה פה עירנו יע"א אין דרכם של בעלי בתים, ובפרט ההמונים לפזר מלח הרבה על הבשר, באופן שלא ישאר מקום בחתיכה בלי מלח, ומעולם אני מפקפק במליחתם, ואמרתי שאין להם היתר, אלא בדיעבד, ועל כן אם תהיה החתיכה עבה, ולא הרבו עליה מלח, ושהה הבשר במלחו שעה אחת או יותר, אז בודאי הגמור נמס כל המלח ונפל לארץ עם הציר, ולא ישאר על החתיכה קודם הדחה אלא מעט לחלוחית, דאז יש ששים בחתיכה בודאי, ואפילו אם ימצא קצת רושם מלח על החתיכה שלא נמס, הנה הוא דבר מועט, דודאי יש ששים בחתיכה כנגדו ג"כ, ואין השערה זו שאמרו לשער החתיכה שלשים פעמים נגד המלח גזרה חלוטה, שאין זה כלל חלוט מדברי חכמים כאשר חשב השואל, אלא באמת הכל נידון. לפי ראות עיני המורה בענין הבא לפניו, והיה ה' עם השופט. והשי"ת ברחמיו יאיר עיניני באור תורתו, אכי"ר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |