רב פעלים/ב/חושן משפט/יד

רב פעלים ‏ ב חושן משפט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מאת הב"ד יכב"ץ, באחד שכתב כל נכסיו לאחיו בקנין ובשטר, ובכלל הנכסים היה שט"ח מקויים על חצר ונתן אותי ג"כ במתנה לאחיו, וזה נוסח השטר של המתנה שנתן לאחיו, בהיות אמו"ץ אנחנו עדים ח"מ בא לפנינו ברוך יעקב מנחם, וא"ל אתם הוו עלי עדים גמורים, וקנו ממני קגו"ש כתחז"ל, וכתבו בכל לשון ויפוי כח וחתמו ותנו ביד אחי אליהו להיות בידו וביד ב"ך לראיה ולזכות שאיך אני נותן לו מו"מ במתנה גמורה חלוטה וחתוכה כדת וכהלכה ית כל מאי דקנינא תחת כל שמיא הן מקרקעי והן מטלטלי, ורציתי לבאר בפניכם את הנכסים שיש לי, והוא כי יש לי רביע חצר הגדול של בית פ' הנודע במצרניו צד א' וכו' ואותו רביע החצר הוא שנפל לי בתורת ירושה, וגם יש לי שט"ח מקויים בסך מ"ו אלף קרוש ראיוג' על חצר הנז"ל כל חג'ארה, וזמן השטר וכו' ועידיו וכו', ועוד יש שלשה גמלים וכו', ועוד יש לי וכו' ויש לי וכו' הכל כאשר לכל הם נתונים במתנה לאליהו אחי הנז' ולא נשאר לי וכו', ומעתה ילך אליהו הנז' ויחזיק בנכסים הנז' ויעשה בהם וכו' ומתנתא דא כתבוה וכו', כל זה א"ל ברוך הנז', ובפנינו אנחנו עדים ח"מ אמר ברוך הנז' לאליהו הנז' קני שטרא דנא של מ"ו אלף איהו וכל שעבודא דאית ביה, ותכף ומיד מסר שטר ביד אליהו, ואנן עדים ח"מ קנינא מיד ברוך הנז' בקגו"ש וכו' וקבלת סברת הפוסקים וכו':

והנה ידוע מ"ש מרן ז"ל סי' ס"ו ס"ב, שצריך שיאמר לעדים שיכתבו שטר מכר, ושיקנה באותה כתיבה שטר וכל שעבודו, וצריך שיכתוב, ואם לא כתב לא קנה, ולפ"ז בנ"ד שלא אמר לעדים. שיכתבו שטר מכר ושיקנה באותה כתיבה לא קנה שט"ח הנז', אלא שראינו למהראנ"ח בסי' צ"ב שעמד על שטר אחד שהיה כתוב כנ"ד דאין כתוב בו שהקנו לו ע"פ חז"ל ואח"כ כתב, אלא שכבר כתב הר"ן בפ"ק דקדושין דשטרי דידן שטרי קנין הם וחשיבי כשטר קנין, ועוד דאפשר דכיון שכתוב בשטר שא"ל קנה לך השטר וכל שעבודו, אפשר שיש בכלל זה עדות על הכתיבה וכו' יע"ש, והביא דבריו בש"ך סי' ס"ו סק"ו וכתב, ועיין בסעיף ב'. ונסתפקנו בדברי הש"ך אם ר"ל שדברי מרן ז"ל הם הפך הראנ"ח, או אם נוכל להסכים דברי מרן להראנ"ח, ובנ"ד קנה השטר. עוד ראינו להכנה"ג בסי' זה הגה"ט אות כ"א והגהב"י אות כ"ה שכתב, אם כתוב בשטר בכל לשון של זכות ויפוי כח, אע"פ שלא פירש אגב קרקע, מהני מדין קנין קרקע אליבא דכ"ע, וא"כ בשטר דנ"ד שקנה לו מקרקעי ומטלטלי אע"ג דלא כתב ליה אגב קנה מדין קנין קרקע אף בלא כתיבה, אך הרב חשק שלמה בהגה"ט אות כ"ה כתב, שהרב פני משה ח"ב סי' י"ד חולק בזה וימחול מעלתו לעמוד על דין זה ולהשיבנו בתשובה שלימה ושכמ"ה:

תשובה. הא דמהראנ"ח ז"ל לא מהניא כלום לנידון השאלה דידן, דאנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן ופסק בפירוש בס"ב דבעינן שיאמר לעדים שיכתבו שטר מכר על השטר ושיקנו באותה כתיבה שטר זה וכל שעבודו וכאן בשטר זה לא כתב שאמר לעדים שיכתבו לו שטר מכר על שט"ח זה, ושיקנה באותה הכתיבה את השטר, ואע"פ שזכרו את השטר הנז' וסיימו וכתבו בו שא"ל כתבו ותנו ביד אליהו עכ"ז כיון שלא כתבו שא"ל שיכתבו לו שטר מתנה על שט"ח זה, כדי שיהיה קונה זה את שעבוד של שט"ח ע"י כתיבה זו שיכתבו לו לא מהני מידי, כן מפורש בדברי מרן ז"ל, וכן הבינו דבריו גדולי הפוסקים, וא"כ חדא האי סברא דהראנ"ח ליתא לדעת מרן שקבלנו הוראותיו, ועוד דגם הראנ"ח בלשון אפשר קאמר, ובודאי מה שציין הש"ך לסעיף כ"ב כונתו לומר דליתיה להאי דינא לדעת מרן ז"ל, ועוד הכא מסר השט"ח בפני העדים ואחר כמה ימים כתבו העדים שטר הקנין ומסרוהו לאליהו, ונמצא גם בזה איכא פלוגתא, והמוחזק יש לו טענת קי"ל:

ברם, לכאורה יש לנו למצוא זכות לאליהו הנז' ממ"ש מרן ז"ל בסעיף יו"ד, המקנה לחבירו קרקע כל שהוא והקנה לו על גבו שט"ח, הרי זה קנה השטר בכל מקום שהוא בלא כתיבה ובלא מסירה, והוא שיאמר לו על פה קנה לך הוא וכל שעבודא דאית ביה ע"ש, ואע"ג דהגאון אורים ס"ק ל"א כתב שצריך שיאמר לו קני אגב קרקע, אנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל שכתב שיאמר לו קנה לך וכו' ולא כתב שיאמר לו אגב קרקע, אך ודאי בעינן שיקנה לו באמת אגב קרקע, ויתכן שזה הוא נמי כונת האורים, ונראה לכאורה דנ"ד חשיב מקני אגב קרקע, יען תחלת הכל כתוב בשטר אני נותן לו במתנה גמורה וכו' ית כל מה דקנינא תחות שמיא הן מקרקעי הן מטלטלי הרי כלל הכל עם הקרקעות ואח"כ חזר ופרטם בפירוש קרקע פ' ושט"ח פ' ועוד ועוד, וכיון שפירש השט"ח הנז' עם הקרקע שנתן לו, וגם עוד בסוף דבריו סיים ואמר הכל כאשר לכל נתונים הם במתנה לאליהו הנז' נמצא בזה הקנה לו השט"ח אגב קרקע, דתו אין צריך כתיבה:

מיהו לא פסיקא לי האי מלתא, ועוד דהרב פני משה ח"ב דף כ"ה סוף עמוד ג' כתב וז"ל, ואף דבנ"ד היה נראה דאיכא אגב במתנה זו ואיכא סברת הרי"ף דאגב מהני במקו' כתיבה על הכל איכא לאקהויי וכו' כ"ש דאין בנ"ד אגב מפורש במתנה זו עכ"ל, הרי פקפק משום דאין האגב מפורש, ואע"ג דנ"ד עדיף דהאגב מפורש טפי מנידון הרב פ"מ ז"ל, עכ"ז אין אני סומך על זה בשתי ידים, ואצלי הדבר בספק, וראוי להורות דיחלוק אליהו הנז' עם שאר היורשים את שטר חוב הנז' הוא מחצה והם מחצה:

ודע דאין לומר עכ"פ זוכה אליהו הנז' בחלק החוב העולה כנגד חלקו בחצר מדין מחילה, אע"פ שלא קנה את השט"ח, דזה אינו, כמ"ש מור"ם ז"ל בסוף סי' רמ"ח, דאפילו היה המקבל עצמו חייב לנותן בשטר צריך לשלם ליורשיו, דמאחר דלא מחל לו החוב רק הקנה לו השטרות, כיון דלא קנה השטרות גם החוב לא נמחל ע"ש, וה"ה הכא:

ועוד דע, דאם זה השט"ח שיש לברוך הנז' על החצר הוא קודם שירשו הוא ואחיו מאביהם את החצר, דנמצא שיש בשט"ח זה חלק חוב גם על חלק הרביעי שירש ברוך שנתנו עתה לאליהו, הנה אליהו זוכה בסך חלק הרביעי מן החוב שכנגד חלק ברוך אע"פ שלא פירש לו אגב קרקע דדמי לדין צבורין דסי' ר"ב דנקנים אגב קרקע, אע"פ שלא א"ל אגב קרקע, יען כי שט"ח זה כפי הנראה בדברי השאלה הוא כתוב בחג'ארה שהוא מוטל על גוף הקרקע, וכיון שנקנית הקרקע לאליהו נקנה חלק הרביעי מן החוב שכנגד הקרקע מאליו לאליהו הנז', אך ודאי אינו קונה מן החוב בזה הטעם, רק כנגד חלק המוטל על חלק קרקעו של ברוך אשר קנאו עתה אליהו הנז', והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.