רב פעלים/ב/אורח חיים/סד

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מעיר סנגפור יע"א. הנה בעיר ההיא יש גביר אחד הי"ו שקונה בכל שנה אתרוג מכיסו, ומזכה הקהל כולם ביו"ט ראשון, לתת איתו במתנה לכל או"א מתנה ע"מ להחזיר, ועתה שואלין קצת מן הקהל, אם יכולים הקהל לקנות האתרוג מדמי ההכנסות של בית הכנסת לצאת בו י"ח, ולא יצטרכו לצאת י"ח באתרוג של הגביר הנז' הי"ו. יורינו המורה לצדקה, ושכמ"ה:

תשובה. כתב הרב ערך השלחן סי' תרנ"ח אות י"א בשם רבינו הריטב"א ז"ל, שכתב בשם רבו ז"ל, יש להחמיר שלא לצאת ביו"ט ראשון בלולב שלוקחים מקופה של עניים, או משל רבים, שיש בו זכות לקטנים, וסיים כ"כ ארחות תיים והכלבו בשם הראב"ד ז"ל יע"ש, והגאון ז"ל כתב החשש מפני שיש בו זכות לקטנים, והם לאו בני אקנייתא נינהו ביו"ט ראשון, דבעינן לכם משלכם:

והרב בכורי יעקב ז"ל ס"ק כ"ד כתב וז"ל, כתב הכלבו דהראב"ד היה נוהג לקנות אתרוג משלו, והיה נותנו לכל הקהל במתנה ע"מ להחזיר וכו', ונראה שם דהכי עדיף טפי משיקנו לכתחילה ממעות הקהל שיש בהן שאין יודעין להקנות עכ"ל, משמע מדבריו אפילו אין לוקחים איתו מקופה של צדקה, אלא גובין הדמים להדיא בפירוש בעבור האתרוג מן אנשים רבים שבקהל, שהם גדולים בשנים, ואין בהם קטנים, עכ"ז יש לחוש בזה, מפני שיש בהם עם הארץ, שאין יודעין להקנות:

וכתב הרב אליה רבא ז"ל סוף ס"ק י"ב וז"ל, כתב בקיצור של"ה, יש ליזהר עד מאד שלא יברך ביום ראשון על של חבירו, אפילו נתן לו במתנה, רק יברך על של קהל דמקרי לכם ע"כ, וליתא דכל שנותן לו במתנה מיקרי לכם כמפורש בסוכה דף מ"ב וכל הפוסקים, ואדרבה בשל קהל יש כמה חששות כמ"ש בב"י וכלבו, עכ"ל:

העולה מכל הנז"ל, לנידון השאלה שרוצים לקנות האתרוג מדמי הכנסות של בית הכנסת, לא אריך למעבד הכי, אלא ישארו במנהגם הקדום שהגביר הי"ו יקנה האתרוג מכיסו, ויזכה את הציבור. שנותנו לכל או"א מתנה ע"מ להחזיר, ודבר זה עדיף ונכון:

ועוד אני אומר, דלאו משום חומרא בלבד צריך להמנע מדבר זה שרוצים לקנותו ממעות ההכנסה של בית הכנסת, אלא גם מדינא לא אריך למעבד הכי, יען כי מעות ההכנסה של בית הכנסת תורת צדקה יש להם, ואיך יקחו מהם אתרוג שהוא מצות חובה עליהם, ואפילו אם נאמר שיקנו אותו ממעות הנדבה שמתנדבים לבית הכנסת בעלייתם לס"ת, ונאמר שהם מעתה קודם שמתנדבים דעתם לכך, הנה גם בכה"ג לא אריך למעבד הכי:

יען דראיתי להגאון נחלת שבעה ז"ל, בדיני תנאים ראשנים סי' ח' דף י"א ע"ג וז"ל, כתב רמ"א ביו"ד סי' רמ"ט בשם מהרי"ל, דאין לעשות ממעות מעשר שלו מצוה, כגון נירות לבית הכנסת, או שאר דבר מצוה, רק יתנו לעניים, ונ"ל דה"ה לקנית אתרוג ממעות מעשר נמי אסור, אע"ג דכתב מורי הרב הגדול הנז"ל דמותר לקנית מצות ממעות מעשר, אם היה מתחלה דעתו על זה לא הוי כפורע חובו מן המעשר, דאם אין רשאי לקנות מן המעשר אינו קונה אתרוג כלל, רק יוצא בשל הקהל, מ"מ המעות לצדקה אזיל, ונהנים עניים ממנו, כמו שכתב מורי, דאע"פ שמכבד אחרים לס"ת אין איסור בדבר, לפי שבכל מעות מעשר יש טובת הנאה לבעלים, משא"כ גבי אתרוג דאין עניים נהנים מן המעות כלל, אע"פ שג"כ דבר מצוה הוא, מ"מ אין המעות לעניים, עכ"ל:

וכן מצאתי להרב הגדול ב"ד של שלמה ז"ל, ביו"ד סי' א' דף מ"ט ע"ב, בד"ה ואתה שכתב וז"ל, ואתה דן קל וחומר לשאלה וא"ו, שהוא לקנות טלית ותפילין ומזוזות שהם חובת הגוף, ולא שייכי לעניים, וכ"ש שהם מצות שעל גופו, והם לו לעצמו לו לבדו ואין לאחרים עמו, שהדבר פשוט שאין יוצאין ממעות מעשר, ומכאן אתה דן לסוכה ולולב ונר חנוכה וקדוש היום והבדלה וארבע כוסות ומצה וכו' וכיוצא במצוה שבממון, דאף דכולם מצות הן, לא נפקי ממעות מעשר אלא מן החולין עכ"ל:

והרואה יראה דהכנסות בית הכנסת הנז' בשאלה, אפילו המעות שמתנדבים בעלייתם לס"ת חמירי לענין זה ממעות המעשר, שאין נכון שיקחו מהם דמי האתרוג, יען כי מעות המעשר הם ידועים לבעליהם, וגם עדיין לא נפקי מתחת ידם, אבל הכנסת בית הכנסת של נדבות ועליות לס"ת כולם באו ליד גבאי, ויצאו מתחת ידי הקהל המתנדבים, וגם דמים אלו אינם מבוררים לאלו הקהל דנפקי באתרוג שקונים אותו מדמים אלו, ובמה זוכים בו כל או"א מן הקהל, ומי הוא המקנה אותו להם, ועוד איכא טעמא אחרינא לפקפק בזה, דהא ודאי אחר ניכוי ההוצאות שעושים לבית הכנסת, כל הנשאר מדמי ההכנה יהיה לעניים, הן מאנשי העיר, הן אורחים הבאים ממקומות אחרים, ונמצא אם יקחו דמי האתרוג מן דמי ההכנסה יהיה נזק לעניים, והרי הם משנים המעות ממצוה זו למצוה אחרת:

אשר על כן נראה ברור, דמדינא הוא לא אריך לקנות האתרוג מדמי ההכנסה של בית הכנסת, אלא יעשו כמנהגם שיהיה הגביר הי"ו קונה הלולב והאתרוג מכיסו, ומזכהו לכל או"א מן הקהל במתנה ע"מ להחזיר, וסתמו כפירושו, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.