רב פעלים/ב/אורח חיים/מא

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מאחד הסמוך על שלחן אביו, והאב זקן מאד, וכאשר מקדש על הכוס בליל שבת קודש לא נשמע קולו בברכת הקדוש, ורק ברכת פה"ג אפשר שישמעו ממנו, אבל ברכת הקדוש להיותה ארוכה ואחרונה אין שומעים אותה כולה, כי אם מעט תיבות נשמע ממנו שלא כסדר, ועוד בולע תיבות ומדלג, והבן הנז' מצטער על דבר זה, כי א"א לו לקדש בפ"ע, כי אביו הוא איש זקן וחלשא דעתיה, ואם יאמר לו שירים קולו, וגם יאמר הברכה במתון מלה במלה ולא יבולעו התיבות, לא יועיל בכך, ואדרבה יתכעס ויצטער, על כן הבן שואל איך יעשה, אם מותר לו לברך ברכת הקדוש היא בעצמו בלחש, כי הוא רואה את הכוס ביד אביו, ונמצא גם הוא מקדש על היין, או"ד בעינן שיאחז הכוס בידו, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. נראה דהא דצריך לתפוס כוס הקידוש הוא רק לכתחילה, אבל בדיעבד היכא דלא אפשר מהני, וראיתי להגאון חכם צבי ז"ל סי' קס"ח, שכתב בכוס בהמ"ז אם אינו תופס הכוס בידו לא יאות למעבד הכי, וטעמא דידיה מדאמרינן בהמ"ז צריכה להיות על הכוס, על כרחך פירושו שהאומר תופסו וזה מקרי עליו, והאריך בזה, וסו"ד כתב הנראה בעיני דלעולם עליו ממש בעינן בכל מקום, אא"כ איכא סברה לאפוקי מפשטיה כההיא דשני כבשים וכו', אבל בכ"מ על ממש בעינן, וא"כ צריך המברך לתפוס הכוס בידו ע"ש. ונראה דלא אמר כן אלא לכתחילה, אבל בדיעבד היכא דאיכא הכרח גדול כהא דנ"ד, אה"נ מהני, וחשיב הבן מקדש על היין כמצות חז"ל, כיון דרואה הכוס ביד אביו, וכן ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בברכ"י סי' רצ"ה אות ד' שכתב בשם מהר"י זיין ז"ל בתשובה, מי שכיון בברכת ש"ץ בפה"ג של הבדלה, ושאר הברכות אמרם בפיו, ולא רצה לצאת בברכת ש"ץ, יצא בדיעבד, אף שהכוס ביד הש"ץ, והוא הבדיל ואין כוס בידו, מ"מ יצא, כיון שכיוון להבדיל על היין שלפניו, כי הכוס ביד הש"ץ, והיינו דוקא בדיעבד, אבל לכתחילה לא אריך למעבד הכי, דצריך לכתחלה לאחוז הכוס בידו עכ"ל. והגאון חיד"א ז"ל עצמו שם באות ה' כתב וז"ל, והנה בנידון ההבדלה בפרטות שהכוס ביד ש"ץ, וזה כיוון לצאת מהש"ץ בברכת פה"ג, והשאר בירך לעצמו, ודאי דלכתחילה לא נכון לעשות כן, דבעינן שהכוס יהיה בידו, ועל הכוס יבדיל, כמ"ש הרב הנז', וכיוצא בזה כתב הרב מהר"ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי' קס"ח, דאין לאורח נזיר לברך בהמ"ז, והכוס יקח אותו אחר מהמסובין, כיון שצריך שיהיה הכוס בידו ויתן עיניו בו, מלבד שאר טעמים דשייכי בנידון ההוא עכ"ל, הרי גם הגאון חיד"א נקיט הכי, דרק לכתחילה צריך ליזהר בכך:

וכן מצאתי להגאון ר"ז בש"ע שלו בסי' רע"א סעיף כ"ח וז"ל, ומ"מ אם בשעה שקדש על המים היה לפניו רביעית יין בכלי אחד על השלחן, או על הספסל אצלו מוכן לשתות, אז אין צריך לא לברכת בפה"ג, ולא לחזור ולקדש, אלא ישתה מיד מן המוכן שלפניו, שהרי זה כאלו קדש על היין ההוא, שהכוס של קידוש צריך שיאחזנו בידו, מ"מ אין זה מעכב בדיעבד עכ"ל, ולכן בנ"ד שהוא הכרח מאד חשיב בדיעבד, ויאמר הבן ברכת הקידוש בלחש כשאביו אומר הברכה, והיא יתן עיניו בכוס היין שביד אביו, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.