רב פעלים/ב/אורח חיים/לט

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. ת"ח אחד עשה סעודה למשתה בנו, וזמן כמה ת"ח, ובכללם היה ת"ח שהוא כהן, וכאשר הביאו כוס בהמ"ז נתן אותו בעה"ב לת"ח שאינו כהן לברך, מפני שזה הת"ח הוא חשוב יותר מאותו ת"ח הכהן הן מצד עצמו, הן מצד כבוד אבותיו, שהיה בן חכמים, וערער אחד מהמסובין דלאו שפיר עבד הבעה"ב בזה, שעבר על דברי חכמים, שהיה צריך ליתן הכוס לת"ח הכהן ובא השואל ושאל ממני, אם צודקים דברו המערער ההוא:

תשובה. הן אמת דאמרו בגמרא דגיטין דף נ"ט תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון, וכן פסק מרן ז"ל בסוף סי' ר"א, שכל כהן ת"ח מצוה להקדימו לפתוח ראשון ולברך ראשון ע"ש. מ"מ מצינו להמג"א בס"ק ד' שכתב, צ"ע למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי, ויש להזהר בהם מאחר שהם מדאורייתא, ואפשר דאין אנחנו בקיאין ביחוסי הכהונה וכמ"ש ס"ס תנ"ז ע"כ ע"ש:

ומצינו להריב"ש ז"ל בסי' צ"ד שכתב, כהנים שבדורינו שאין להם כתב היחס אלא מפני חזקתן נהגו היום לקרא ראשון בתורה ע"ש, ומהרשד"ם אה"ע סי' רל"ה דף קנ"א ע"ב הביא דברי הריב"ש הנז', וכתב הרי כהנים שבזמנינו אינם כהנים ודאי, ומה שעולים ראשון לקרא בתורה אינו אלא מנהג בעלמא, שהרי אין להם ספר היחס, וסמך על זה בנ"ד לענין חליצה ע"ש, והרב בני משה שלטון הביא דברי הריב"ש, והביא תשובת מהר"י הלוי כלל ה' סי' ל"ג דף ס"ז, דמודה גם הוא לדברי הריב"ש, והעיר על מהרשד"ם מטעם אחר ע"ש. גם רבני וגאוני ויניצייא שהובאה תשובתם במהרימ"ט ח"א סי' קמ"ז, סמכו על דברי הריב"ש ז"ל, ומהרימ"ט קרא תגר על הטוען, ע"ד מ"ש מהר"י הלוי בדברי הריב"ש ז"ל, ועיין חוט השני סי' י"ז שנשאל בשאלה זו שהשיבו עליה רבני ויניציא, והאריך בזה, ובסו"ד כתב דברי מהרשד"ם תמוהים בעיני ע"ש. אך הגאון שבות יעקב ח"א סי' צ"ג הביא דברי מהרימ"ט ודברי חוט השני והאריך להחזיק בסברה זו, דכהנים בזה"ז הם כהני ספק חשיבי, והשיב על כל דברי מהרימ"ט, ובכלל דבריו דאין הוכחה ממ"ש שנושאין כפיהן ומברכין, כיון דכהן שאינו נושא כפיו עובר בשלש עשה, על כן מחמרינן מספק שישא כפיו ע"ש, ונראה הכונה כיון דלא נמצא כהני ודאי שיש להם כתב היחס ונשיאות כפים חמורה דאית בה תלת עשה על כן אם נאמר לא יקראו את הכהנים ולא ישאו כפיהן נמצא מצוה גדולה כזאת מתבטלת לגמרי, ואינה מתקיימת בשום מקום ובשום זמן, ולכן מחמירינן לעשותם כודאי, דממילא גם ברכה מברכין, דאל"כ תתבטל הברכה לגמרי, ודו"ק:

ברם ראה ראיתי להגאון חק"ל אה"ע סי' ב' שהביא דברי שבות יעקב הנז', והשיג על כל דבריו, וכתב וז"ל, והן אמת שהרימ"ט סי' קמ"ט וחוט השני סי' י"ז חלקו על מהרשד"מ בזה הספק שעשה, ספק כהן ספק ישראל אין ראוי לקרותו ספק וכו', אך הרשד"ם הכריע כן מדברי הריב"ש שאין בידם לחלוק עליו. שיב מצאתי למהרח"ש ח"ג סי' נ"ד שכתב דלא מוכח מדברי הריב"ש מידי, שמ"ש הריב"ש אלא שמפני חזקתם נהגו היום לקרות בתורה ואפילו עם הארץ נגד חכם, לא דתלה הקריאה בראשון במנהג, אלא להקדים כהן עם הארץ לת"ח, אבל כשאינו עם הארץ הוא מעיקר דינא, ותו ל"מ מידי דמשוי הריב"ש לכהני זמנינו כהני ספק כמו שחשב מהרשד"ם עכ"ל ע"ש. וספר מהרח"ש ח"ג אינו מצוי אצלינו, אך באמת קשה לפרש דברי הריב"ש כן כאשר יראה הרואה:

איך שיהיה הנה מצינו לאחד מן הראשונים הוא הריב"ש ז"ל, דס"ל הקדימה לכהן בזה"ז היא מתורת מנהג ולאו מדינא, והחזיקו בסברה גדולי עולם מהרשד"ם ודעמיה שהזכרנו לעיל, ואפילו מהרימ"ט ומהר"י הלוי לא חלקו על הריב"ש בזה, ותמהני למה לא הביא המג"א. בסי' ר"א סק"ד סיוע למילתיה מדברי הריב"ש, על מה שאין נזהרין עתה להקדים הכהן לכל הנך מילי:

מיהו בנ"ד אפילו אם נאמר הקדימה בזה"ז לכהן היא מדינא, עכ"ז כיון שזה הת"ח שכבדו הבעה"ב בכוס הוא גדול מת"ח הכהן הן מצד עצמו הן מצד אבותיו, שהוא בן חכמים, כל כהא ליכא חיובא להקדים ת"ח הכהן, וכמ"ש רמ"א בהג"ה סי' קס"ז סעיף י"ד, ואם הכהן ג"כ חכם אלא שהוא פחות מהשני טוב להקדימו, אבל אין חיוב בדבר, וד"ז מקורו מתוספות דמגילה דף כ"ח בהא דרבי פרידא ע"ש, וכ"כ הגאון ר"ז בש"ע, ועל כן אין לערער כלום על הבעה"ב שנתן הכוס לת"ח ישראל, ולא נתנו לת"ח הכהן. ואם תאמר הא איכא מדת חסידות ליתנו לת"ח הכהן, נראה בנ"ד דאיכא עוד מעליותא בת"ח ישראל שהוא בן חכמים, על כן אפילו מדת חסידות ליכא בזה, ועוד לפי טעם המג"א ודעמיה, דהאידנא שאין כתב יחס לכהנים הרי כולם בספק, א"כ נמצא בכה"ג איכא ודאי וספק, ואין בזה מדת חסידות. ועוד הא קא מסהיד. המג"א דבזה"ז לא נהגו בכל הני מילי דקדימה, זולת קדימה דקריאת התורה, ובאמת חזינן בהני דוכתי נמי דכך הוא, דלא נהגו בכך, וכ"ש למ"ד דגם בקריחת התורה הקדימה אינה מדינא אלא ממנהגא:

ונראה דגם אותו הת"ח שלקח הכוס מן בעה"ב, ולא סירב בשביל כבוד ת"ח הכהן יפה עשה, יען כיון דענין זה הוא בכוס בהמ"ז, אם נותנים כוס לברך ואינו רוצה מקצרין ימיו, לכן יפה עשה שבירך ולא סירב, דאין זה כברכת המוציא כהך דגמרא במגילה בר"פ, וזה ברור. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.