רב פעלים/ב/אורח חיים/לח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. בעיר במביי הגשמים הם בימות הקיץ, ומצויים עננים הרבה בחודש אב, והם מנהגם לברך ברכת הלבנה במוצאי ט"ב כמנהג בג'דאד יע"א, אך שם הואיל ומצויים עננים יזדמן לפעמים שאין יכולים לברך אחר ט"ב, ובשנה זו קרה להם כך שהמתינו עד ט"ו לחודש, ולא נפסקו העבים, ויש שהניחו שומרים נעורים כל הלילה לראות שמא באמצע הלילה יתפזרו העבים ותזרח הלבנה ויקיצום משינתם כדי לברך, ואעפ"כ לא יכלו לברך, ונשארו אותו החודש בלא ברכה, ולכן שואלין עתה אם רשאין לברך בחודש אב קודם ט"ב, כיון דשכיח עננים ואיכא למיחש שמא לא יהיו יכולין לברך אחר ט"ב:

גם עוד שאל השואל, למה בכתבינו שאומרים בסדר אבינו מלכינו ביוה"כ אומרים כתבינו בספר מחילה וסליחה וכפרה, ובכתבינו שאומרים בסדר אלקינו שבשמים בסליחות יוה"כ, אין אומרים כתבינו בספר מחילה וסליחה וכפרה. עוד שאל השואל שבספר תיקון תפלה דף ל"ב מצא כתוב בנוסח עשה למען אברהם יצחק ויעקב וכו' שצריך לומר למען יוסף דוד ושלמה, ורצה לדעת למה אין מזכירים כאן את פנחס ג"כ, כאשר מזכירים אותו בכל הסליחות עם הצדיקים, הן ברחמנא הן בעשה למען אברהם אזרח תמימיך. ועוד שאל בעניית חמשה אמנים בקדיש, אם העונה עדיין לא סיים עניית הקדיש כולו עד דאמירן בעלמא, אם יענה אמן של אחר שמיה דקב"ה, על הכל יורינו ושכמ"ה:

תשובה. על שאלה הראשונה לכאורה מסתברא במקום דשכיחי עננים, כי הגשמים אצלם בימים אלו יברכו קודם ט"ב, אך מור"ם ז"ל בהגה"ה סי' תכ"ו כתב דוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם יו"ד בחודש אז ממתינים עד מוצ"ש, אבל אם הוא אח"כ אין ממתינים עד מוצ"ש שמא יהיו ג' או ד' עננים, ופירש המג"א בס"ק ג' מ"ש ד' עננים ר"ל לבד ממוצ"ש, וא"כ חיישינן לחמש לילות, ומ"ש דוקא אם ליל מוצ"ש הוא קודם עשרה בחודש, ר"ל קודם יום יו"ד, דהיינו שיום ראשון בשבת הוא עשרה בחודש, ובאמת הלילה הוא ליל יו"ד, ולזה דוקא ממתינים ועיין מחצית השקל ומאמר מרדכי מ"ש בזה, נמצא גם במקום דאיכא עננים אין לחוש אם ימתינו עד ליל עשירי, ורק אם ימתינו עד ליל י"א הוא דאיכא למיחש, וכן מוכח מדברי הרב הכנה"ג בסי' תכ"ו, והרב בני חיי שם, וכן הרב מהריק"ש בערך לחם כתב, ונראה לחוש שמא יהיה ענן אחר עשרה עד ט"ו, ועיין פה"א ח"א הלכות ברכות דף למ"ד, וכ"כ מהרש"ג ז"ל בקיצור ש"ע סי' צ"ז סעיף י"א:

והנה בקדוש הלבנה בחודש תשרי, כתב מור"ם ז"ל שאין מקדשין עד מוצאי יוה"כ, והלבוש כתב ששמע שיותר טוב לקדשה קודם, וכתב הגאון בית מאיר שראוי לנהוג כוותיה, שבשנת תקס"א אירע לי מכח מנהג של מור"ם שלא עלה בידי לקדשה כל עיקר, מפני שהימים האלו מצוים בעננים ע"כ, ונראה דנידון הרב ב"מ שאני, שמוצאי יוה"כ הוא אחר עשרה בחודש, וכה"ג איכא למיחש במקום שמצויים עננים, ועוד בלא"ה חודש תשרי שאני טובא מחודש אב ופשוט, ולפ"ז בעיר במביי אע"ג דמצויים עננים בחודש אב עכ"ז ימתינו עד מוצאי ט"ב, כי מוצאי ט"ב הוא עשירי, ורק אם אירע ט"ב בשבת, דמוצאי התענית הוא ליל י"א, אין ממתינים אלא יקדש קודם ט"ב אחר שבעה ימים שלמים, מיהו אם מזדמן אצלם באיזה חודשים להיות עננים בלי הפסק ששה לילות רצופים זא"ז אז יכולים לסמוך על סברת הגאון מהר"י מברונא סי' י"ד, והביאו הכנה"ג סי' תקנ"א הגה"ט אות י"א, דס"ל יוכל לקדש הלבנה קודם ט"ב:

וראיתי להגאון חתם סופר א"ח סי' ק"ב, בעיר קראקא בחודש כסליו נכסה הירח בעבים בכל לילה ולא יכלו לברך, ובליל ט"ו אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג נראה קצת, והרבה אנשים התחילו לברך ולא עלתה בידם כי חזרה ונכסית בעבים, ונצטערו ההמון מאד ודאגו על הדבר הזה, והגאון הגדול דק"ק הנז' הורה להם כי יש עוד תקוה גם בליל ט"ז, וכן היה בליל ט"ז בהיר היה בשחקים וברכו כמה מאות ברכת החודש, ושמחו שמחה גדולה, והגאון הנז' סמך עצמו בזה על מ"ש הרב שיירי כנה"ג סי' תכ"ו, שמצא כתוב בשיטה אחת בשם רבינו פרץ והרב המאירי, שגם ט"ז בכלל הכשר ברכת הלבנה, והרב דבר שמואל סוף סי' רו"ט סיים על זה ולא נתברר לנו הטעם והגאון ח"ס הביא טעם לזה מדאמרינן עד ז' וז' בכלל ה"ה עד ט"ז וט"ז בכלל, ומקדשים עד עבור יום ט"ז, ואי משום דפוחתת והולכת י"ל הנה בתחלת התחדשה לא נראית בעליל תמני סרי שעי כנז' בגמרא דר"ה דף כ', והשתא ק"ו אם אורה אינו נראה עד י"ח שעות, כ"ש כשהיא מלאה ומאירה לכל עבר, רק שמתחסר מעט, שלא יהיה נרגש החסרון עד אחר י"ח שעות אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג שהוא כמו שש שעות ביום ט"ז, ולפע"ד יש לסמוך על זה אפילו לכתחילה בשעת הדחק, עכ"ד ע"ש. ולפ"ד הגאון ח"ס הנז' נראה, שגם בעיר במביי אם קרה להם כך שנכסית הלבנה בעבים כמה לילות, יכולים לברך עד י"ח שעות אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג, כן היה נראה לכאורה להורות בשעת הדחק, אם הם דואגים ואנינא דעתייהו על חסרון ברכת הלבנה, דכל כהאי גוונא יש לסמוך על הוראה הנז', ואין לחוש לספק ברכות:

ואחר הישוב הדרי בי מזה, וחושש אני להורות להם כך לברך בשם ומלכות אע"פ דאנינא דעתייהו, יען כי ראיתי להגאון מ' העשיל ז"ל בשו"ת ספר יהושע א"ח סי' י"ד, שנשאל בדבר קדוש הלבנה אם לקדשה אחר י"ד מעל"ע ח"י שעות שצ"ו חלקים, והוא מחצית כ"ט י"ב תשצ"ג, כאשר קמו החדשים ומקדשים בברכה אחר י"ד מעל"ע וכו' ואם לא כן מה נעשה במדינתינו אשר העננים מצויים על הרוב, ומצוי בכמה פעמים שאין מקדשים הלבנה כלל, ואחר שהביא דברי הרב שיורי כנה"ג מ"ש בשם תלמידי הר' פרץ והמאירי ז"ל שגם ט'ז בכלל, ופלפל בזה, אז הלכה זו העלה וז"ל, ומעתה אשובה אראה שכל הפוסקים מודים דאחר מחצית כ"ט י"ב תשצ"ג אין לברך, ואף בלא שם ומלכות כלל, כיון דלא נתקן הברכה והשבח על החסרון, רק על הטובה, ומה לומר שבחים שאינם ראויים אין זה מברך אלא מנאץ, ולכן נלע"ד דהאומרים בשם ומלכות עתידים ליתן את הדין על זה, ובפרט שכבר הכריעו, ואין לנו בזה אחר הכרעת המחבר והרמ"א ז"ל דקי"ל אף בספק ברכות להקל, עכ"ל:

מיהו הגאון הנז' יצא לדון בדבר חדש, דאם הלבנה מכוסה בעננים עד יום ט"ו, ואעפ"כ מאירה לארץ ולדרים עליה כאור בוקר קודם יציאת השמש בגבורתו דיש לברך עליה אף אם מכוסה בעננים ואינה נראית, ושלח תשובתו הנז' להגאון דק"ק ליסא, וכתב לו הגאון דק"ק ליסא בענין קדוש הלבנה ביום ט"ז כל דבריך הם אמתיים והפלפול בזה אך למותר וכו', אך מ"ש שיהיו יכולין לקדש הלבנה אף שאינה זורחת שיש עליה ענן, ורק שיש אור גדול וכו', לא נראה כן וכו' ע"ש. גם בספר ישועות יעקב בסי' תכ"ו סק"ה הביא הגאון המחבר מ"ש בס' שיורי כנה"ג הנז' וכתב שאין לסמוך על זה ולכנוס בספק ברכות, ואירע ד"ז במקומו שלא נראית הלבנה עד ליל ט"ז, והורה לקדשה בלי שם ומלכות ע"ש. גם שם בסוף הסימן יש ב' תשובות השייכים לענין זה מן הרב נכד הגאון המחבר, והאריך בענין זה והעלה, כל שלא שלמו עדיין ט"ו מעל"ע מהמולד מותר לקדש הלבנה בשם ומלכות ע"ש, גם ראיתי להגאון יעב"ץ בסידור שלו שכתב וז"ל, עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל, והנראה עיקר דחשבון ט"ו יום מעל"ע להקל אפילו הוא יותר מחצי כ"ט י"ב תשצ"ג, היינו מד"ס אם היה המולד במ"ש ד' או ג' שעות בלילה מותר לברך עליה תחלת ליל ב', אע"ג דעבר זמן החצי הנז"ל, ואין צריך לומר שאם חל כ' שעות על יום א' שמותר לקדשה בליל ב', דאכתי לא שלים חצי הנז"ל ולא מלו להו ט"ו מעל"ע, וזה מחזור בעיני, ועיין מור וקציעה עכ"ל, וצריך לראות ס' מור וקציעה ואינו מצוי אצלינו:

וראיתי להגאון שבות יעקב ח"ג סי' ל"א, שהביא תשובה מגאון אחד שהתיר לקדש הלבנה בליל שבת בשביל שלא נשאר זמן כי אם לילה אחת וחש לעננים, והגאון שבות יעקב לא הסכים לקדש בליל שבת היכא דאיכא זמן עוד לילה אחת, גם הביא שם דברי הרב הלכה ברורה שהתיר לקדש הלבנה איזה שעות אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג, ויש ראיה לדבריו ממ"ש בשיירי כנה"ג הנז"ל דאפילו י"ו בכלל, וכתב שכן פסק גיסו הגאון בספר א"ז, אך הוא ס"ל דאין לסמוך על זה לקדש ביום י"ו בשם ומלכות, אלא יקדש בלי שם ומלכות, וגם אין להקל לקדש בליל שבת אם יש שהות לקדשה במוצאי שבת ביום ט"ו מעת המולד ע"ש:

וראיתי להרב ראש משביר ח"ח סי' י"ד שכתב, בשנת תקט"ו לא נראית הלבנה בר"ח ניסן עד ליל פסח, ועשינו מעשה לקדשה בליל פסח, והא דכתב מור"ם אין מקדשין במ"ש שחל ביו"ט, היינו בדאפשר לקדשה אח"כ, ואין דנין אפשר מאי אפשר, והביא שם דברי הב"ח ז"ל שהתיר לקדש ביו"ט היכא דעובר המצוה אח"כ, ודברי הט"ז שהתיר לכתחילה אפילו כשאינו עובר המצות, והמג"א פסק כהב"ח דלא יברך בשבת ויו"ט אלא בהיכא דעובר זמן המצוה, ודברי הכנה"ג שכתב נמי דברי הב"ח דברי טעם הם, ולכן רבני העיר כולם הסכימו ועשו מעשה וקדשוה בליל פסח, משום דעובר זמנה אח"כ ע"ש, ועיין ברכי יוסף אות ז', ועיין עקרי הד"ט סי' י"ו אות א' מ"ש מהרב פחד יצחק והרב קרית חנה, דמותר לקדש הלבנה בליל שבת ויו"ט, אם הזמן עובר אח"כ, אבל אם אין הזמן עובר לאו ע"ש. וכן ראיתי להגאון יעב"ץ בסידור וז"ל ונהגו שלא לברך עליה בשבת ויו"ט, אם לא בשעת שיש לחוש שתעבור עונתה, וזכורני שעשה אבא מארי הרב מעשה וקדשה פעם אחת בשבת, עכ"ל:

העולה מכל הנז"ל, דיש להורות לאנשי במביי, אם עבר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מעת המולד לא יברכו בשם ומלכות, אלא יברכו בלא שם ומלכות, וכמ"ש גדולי האחרונים ז"ל הנז"ל, ודלא כהגאון העשיל שהפריז על המדה, וכתב שאפילו בלא שם ומלכות לא יברך:

וכן נמי יש להורות להם, אם חל בשבת ויו"ט בליל ט"ו, שלא נשאר זמן אח"כ, אז יברכו גם בשבת ויו"ט, אבל אם נשאר זמן אפילו לילה אחת אח"כ, לא יברכו בשבת או ביו"ט, וכאשר הסכימו כל הגדולים הנז"ל:

וע"ד השאלה הב' ששאל השואל באמרית כתבינו בספר מחילה וסליחה וכפרה, דע כי בכתבינו שתקנו לומר באלקינו שבשמים, כתוב בסידור רביו הרש"ש ז"ל הכונה בסדר זה, א"ש כתבנו בספר חיים טובים (חג"ת דא"א) א"ש כתבנו בספר צדיקים (חג"ת דאבא), א"ש כתבנו בספר ישרים ותמימים (חג"ת דאימא), א"ש כתבנו בספר מזונות ופרנסה טובה (חג"ת דז"א), א"ש כתבנו בספר מחילה וסליחה וכפרה (חג"ת דנוקבא), והרי הם חמשה פעמים כתבנו כנגד חג"ת דחמשה בחינות הנז'. ובסידורים הנדפסים ג"כ כתיב ה"פ כתבנו, אך כתוב בספר זכיות, ובסידור הרש"ש ז"ל אינו כתוב בספר זכיות, ובספר חמדת ימים דף קי"ד כתוב כמ"ש בסידורים:

וכן בסדר רחמנא כתוב בסידור הסליחות של רבינו הרש"ש ג"כ כתוב ה"פ כתבינן, והם כמו נוסח הנדפס בסידורים, וכונות שלהם הם ג"כ בחמשה פעמים חג"ת דחמשה בחינות הנז', אך בסדר אבינו מלכינו לא ידעתי אם יש הפרש בין סידור רבינו הרש"ש לשאר סידורים, או לאו, יען לא נמצא אפילו סידור הרש"ש של ר"ה ויה"כ, ורק נמצא סידור הסליחות בלבד:

ועל שאלה הג' דע כי מ"ש בספר תיקון תפלה הוא כפי מה שנמצא כתוב בסידור הסליחות של רבינו הרש"ש, ושם הן ברחמנא הן בעשה למען אברהם אזרח תמימיך סידר הכונה כך, אברהם חסד, יצחק גבורה, יעקב תפארת, משה נצח, אהרן הוד, יוסף יסוד, דוד מלכות, פנחס יסוד דנוקבא, שלמה יסוד דאימא, אבל בעשה למען אברהם יצחק ויעקב לא כתוב שם כונות הנז', וגם לא הזכיר פנחס, אלא כתוב למען יוסף דוד ושלמה, ובספר כתר לאברהם לאחד חכם אחרון משנת תקכ"ד הזכיר פנחס, וחבר אותו עם שלמה, גם ברחמנא סידר פנחס קודם דוד, וזה תימא, כי דוד מלכות ופנחס יסוד דמלכות, וכן בזוהר אתמר פנחס לתתא מהאי באר:

ועל שאלה הד' י"ל דבר זה מפורש יוצא בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף י"ד ע"ד וז"ל, ואם העונה אמן מסיים לומר עד דאמרין בעלמא, קודם שיאמר החזן שמיה דקב"ה, צריך לענות אמן ע"ש, נמצא אם לא סיים לא יענה, וצריך החזן להאריך, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.