רב פעלים/ב/אורח חיים/ב

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. ילמדני רבינו אי אריך למימר מזמורי תהלים בלילה קודם עלות השחר, כיון שהוזהרנו מפי אר"י החי ז"ל שלא ללמיד מקרא בלילה, ואת"ל דלא אריך, יש לשאול בהיכא דאיכא אשה מקשה לילד, שיש מנהג לעמוד אחד סמוך לה, ויאמר כמה פעמים מזמור יענך ה' ביום צרה, אי אריך לומר מזמור זה בכה"ג בלילה. גם ילמדני אם איסור לימוד המקרא בלילה נוהג גם בליל שבת או ר"ח, כי שמענו אומרים חודש ושבת קרוא מקרא. גם ילמדני זמן תיקון חצות איך אתם נוהגים בו, ושעות זמניות בדין ק"ש ותפלה איך חושבין אותם מעלות השחר, או אם מנץ החמה, על הכל יורינו, ושכמ"ה:

תשובה הגאון חיד"א בספרו יוסף אומץ סי' נ"ד כתב, בשער המצות פרשת ואתחנן כתב רבינו ז"ל שאין ראוי לקרא מקרא בלילה, לפי שהמקרא הוא בחי' עשיה, והלילה היא בחינת עשיה, והכל הוא דינין, ואין ראוי לעורר הדינין, וכתב הרב המקובל מהר"ם פאפירש ז"ל, כונת רבינו ז"ל הוא דבחינת המקרא עליונה מאד, ומתפשטת עד העשיה, ועל ידי לימוד המקרא מברר מן העשיה, ולכן אין לקרא מקרא בלילה לפי שמבררת מן העשיה, והלילה בחינת עשיה, ואין ראוי לעורר הדינין ע"ש, וכתב על זה הגאון חיד"א ז"ל, אע"ג דתורה שבכתב היא כנגד שם הוי"ה ב"ה, והוא רחמים מדת יום, ותירה שבע"פ כנגד שם אדנ"י שהוא דין, עכ"ז תורה שבע"פ לומדים אותה גם בלילה, אבל תורה שבכתב שהוא המקרא, כיון שיש לו כח לברר בעשיה, לכן אין לקרא המקרא בלילה, כדי לברר בעשיה משום דאין לעורר הדינין עכ"ד ע"ש (ונראה שהוא ע"ד לא תחסום שור בדישו):

וכתב עוד ולמאן דאתן עלה, הנה בעה"ק ירושלים וחברון תוב"ב אשר ישבתי בהם ראיתי שאין קורין מקרא בלילה, ועם כל זה מנהג קדום כי בכל לילה באשמורת קורין בבתי כנסיות חמשה ספרי תהלים בכל לילה, ושמעתי ממקובל מופלא בדורינו דאמר מר, דאין לימוד התהלים בכלל אזהרת רבינו האר"י ז"ל, ויכול לקרות התהלים באשמורת, ואני בעניי מצאתי סמך לזה בב"ר, דאמרו שם דיעקב אע"ה היה קורא תהלים בלילה, ומעיקרא דוד הע"ה רוב תהילותיו יסדן ואמרן לראש אשמורות, הגם שיש לחלק בזה. ועתה אמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואלני אני אומר שיש לו סמך, אמנם בעצמי ירא אנכי, ואין אני קורא תהלים בלילה, כי אם בליל שבת קודש עכ"ל. ובהשמטות הספר הוסיף הרב ז"ל על דברים חלו וז"ל, הטעם כי ירא אנכי לקרא התהלים בלילה, מפני כי רבינו האר"י ז"ל סתם וכתב דאין לקרא מקרא בלילה, קא פסיק ותני מקרא, והתהלים הוא בכלל המקרא, וכל כהא הו"ל לאודעי וכו' ע"ש:

ומ"ש הגאון חיד"א ז"ל ששמע ממקובל גדול דס"ל אין לימוד התהלים בכלל אזהרת רבינו האר"י ז"ל, נראה דלא הוות האי מילתא פסיקה ליה להרב המקובל ז"ל ההוא, אלא בדרך אפשר ואולי אמרה, כי כן ראיתי בספר פתח עינים להגאון חיד"א ז"ל בהשמטות הספר בברכות דף ב' שכתב בזה"ל, ושמעתי מאדם גדול ומקובל, דאפשר דגם לאזהרת רבינו האר"י ז"ל אין התהלים בכלל עכ"ל, הרי קאמר להדיה דאמרה בלשון אפשר, וכן כתב עוד דבר זה להדיה בספרו חיים שאל ח"ב ס' כ"ה דף כ"ט ע"א, וז"ל ושמעתי מהמקובל המופלא ח"ק כמהר"ר שלום שרעבי זלה"ה, שהיה מפקפק על מה שנהגו לקרות בבתי כנסיות סמוך ליום תהלים, ונתפשט מנהג זה בכל ארץ ישראל שיש חבורות לזה, והיה אומר שאולי אין התהלים בכלל אזהרת הרב, ואין ולאו ורפיה בידיה, והמקובלים נמנעים לקרות תהלים בחול כל שלא האיר היום עכ"ל, וידוע כי המקובל מופלא בדורינו שזכר בספר יוסף אומץ קאי על רבינו הרש"ש ז"ל. הנה כי כן אנחנו נזהרין בזה שלא ללמוד תהלים קודם עלות השחר, מיהו אם אנחנו רואין אנשים אומרים תהלים באשמורת אין אנחנו מוחין בידם לבטלם, ורק הבא לשאול נאמר לו שלא ילמוד תהלים, אלא ילמוד תורה שבע"פ דשב ואל תעשה עדיף בכ"מ:

ועל ליל ר"ח נראה ג"כ דנכין להזהר, ושב ואל תעשה עדיף, ואע"פ שהעולם נותנים סימן חודש ושבת קרא מקרא, לא נזכר דבר זה בדברי רבינו האר"י ז"ל, ועל כן כיון דאפשר בלימוד תורה שבע"פ שב ואל תעשה עדיף, והגאון חיד"א ז"ל פירש דבריו ואמר ואין אני קורא תהלים בלילה כי אם בליל שבת קודש כנז' ביוסף אומץ, מיהו ביו"ט פשיטא דאומרים תהלים דאקרי שבת, ולא שנא יו"ט משבת בדבר זה, ופשוט וברור:

ומה ששאלת בענין אמירת מזמור יענך למקשה לילד בלילה, בדבר זה אני חושש להחמיר אפילו אחר חצות לילה, ופוק חזי מ"ש הגאין חיד"א ז"ל בחיים שאל הנז', שערער על הקפות של המת בלילה, ולכן גם דבר זה שעושין בשביל היולדת שיושבת בסכנה לעת ההיא יש לחוש, ואע"ג דקורין מזמור זה בתיקון חצות אחר חצות לילה, ענין זה של היולדת שאני:

ואשר שאלת על זמן תיקון חצות בעירינו, דע כי פה עירינו בגדאד יע"א אין תופסים זמן שוה לתקון חצות בקיץ ובחורף, אלא הולכים אחר שעות זמניות, שדרכינו לחשוב זמן תיקון חצות כפי הנץ החמה כשנראית לעינינו בארץ, ובחורף בלילות הארוכים יזדמן שיאמרו ת"ח בשעה שביעית וחמשה דקים, ובקיץ בלילות הקצרים ביותר יזדמן שיאמרו ת"ח בשעה ששית חסר רביע, עד כאן יגיע זמן ת"ח פה עירנו בגדאד בחשבון שעות זמניות. והנה נודע דהרב ב"ד ז"ל בסי' ל"ו כתב, דנץ החמה שארז"ל אינו כשנראה לנו בארץ, אלא הוא שעה אחת קודם שיעלה השמש על הארץ ויתראה לנו, והביא ראיות לזה ע"ש, ושמעתי שיוכל האדם לידע זה מן חצות היום, כאשר תהיה חמה בראש כל, שאז הוא חצות יום ממש, ומזה נבחן שהאמת הוא כמ"ש הרב ב"ד כי אנחנו רואין שהחמה תהיה בראש כל אדם, אחר חמש שעות וחצי, מזמן שתעלה השמש על הארץ ותתראה לנו:

והנה פה עירינו בגדאד יע"א נוהגים בק"ש ותפילה ע"פ סברת ב"ד, לחשוב נץ החמה שעה אחת קודם שתעלה השמש על הארץ ותתראה לנו, ומן הראוי שגם לענין תיקון חצות צריך לילך אחר סברה זו, ומה גם שכן הוא סברת הרב המקובל האלהי רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום שכתב וז"ל, מיד אחר שש שעות מי"ב שעות של הלילה, שהוא אחר י"ב שעות מחצות היום, כשהחמה בראש כל אדם, שאז הוא חצות היום ודאי בכל מקום בג"ע ובכל האקלמים כנודע, כי בג"ע היום והלילה שוים בקיץ ובחורף וכו', אמנם חצי היום כשהחמה בראש כל אדם, אז הוא ודאי חצות היום בכל מקום, ובכל אקלים כפי אותו השיעור, ומשיתחילו לו לנטות צללי ערב עד תשלום י"ב שעות, אז הוא ודאי חצות לילה ממש, כי בחורף הלילה לוה שעות מתחלת היום וכו' ע"ש, נמצא גם רבינו הרש"ש ז"ל תופס י"ב שעות מזמן שהחמה בראש כל אדם, וכתב שבכל מקום ובכל אקלים הולכין כפי זה השיעור והנה אנחנו רואין שזה השיעור עולה בכיוון כפי סברת הרב ב"ד ז"ל, וכמ"ש לעיל, ועיין להגאון חיד"א ז"ל ביוסף אומץ סי' מ"ב שכתב בשם הרמ"ק ז"ל לענין תיקון חצות זמנו י"ב שעות אחר חצי היום, ובזה פירש מאמר הזוהר דאמר ואי אתוספן שעתי דיממא אינון, כי הכל הולך אחר משמרות הרקיע, דהוא כשעות גן עדן שהלילה והיום שוים וכו', וסיים הגאון חיד"א וכתב על זה בזה"ל, ועל חשבון זה יתנהג האדם בתיקון חצות ע"כ ע"ש:

אך עכ"ז פה עירינו בגדאד יע"א הולכים בענין זמן תיקון חצות כפי הנץ החמה אחר שתתראה על הארץ, ויש בזה הפרש משיעור הרב ב"ד חצי שעה, כי לפ"ד הרב ב"ד נץ החמה הוא שעה קודם שתתראה על הארץ, ונמצא לפ"ז בחצות לילה אנחנו אומרים תיקון חצות חצי שעה אחר שיעור הראוי להיות ע"פ סברת הרב ב"ד, ונהגו פה עירינו בכך משום דאין קפידה בזה אם תתאחר אמירת תיקון חצות חצי שעה אחר זמנו הראוי. וידידינו הרב החסיד מהר"א מני נר"ו (ז"ל) הודיע לי במכתב, שמנהג החסידים בעה"ק ירושלים תוב"ב לעשות החשבון באמירת תיקון חצות על זריחת השמש ממש על הארץ, ואין הולכים בזה אחר סברת ב"ד, נמצא לפי דבריו גם החסידים בעה"ק תוב"ב נוהגים כמנהג שלנו בתיקון חצות:

אמנם עכ"ז אנא עבדא מזהיר לאותם המנדדים שינה מעיניהם כל הלילה לתיקון כרת, וכן בליל הו"ר וחג השבועות שדרכם לומר ק"ש קודם חצות, סמוך לחצות ע"פ סברת רבינו הרש"ש ז"ל שיהיו נזהרים לאומרה קודם נקודת חצות הראוי להיות ע"פ סברת הרב ב"ד, וכן מי שירצה לדקדק להיות נעור ולא ישן בנקודת חצות, ג"כ צריך ליזהר להיות נעור בנקודת חצות ע"פ סברת הרב ב"ד, שהוא שיעור י"ב שעות מזמן שחמה בראש כל אדם:

ובענין נטילת לולב מזמן הקודם היו נוהגין פה עירנו יע"א שלא לברך כי אם אחר הנץ החמה על הארץ שנראת לנו, אך משנת כת"ר נהגו לברך ע"פ סברת הרב ב"ד, מפני כי הקהל בן פורת יוסף נתרבו מאד, ואתרוג הכשר לברכה ביו"ט ראשון לא היה מצוי אלא בשלש או ארבע בתים מן היחידים והצבור זריזין ביו"ט ראשון לבא בבוקר השכם לבית היחידים ששם הברכה כדי לברך, ועומדים צפופים להמתין עד זמן הברכה בדוחק הרבה, וכשיתחילו לברך הם דוחקים זא"ז, וכל אחד רוצה לחטוף ולברך קודם חבירו, ויזדמן מחמת הדוחק הזה שיפסל האתרוג, על כן הוכרחו ללכת אחר סברת הרב ב"ד ז"ל בענין נץ החמה, כדי להקדים הזמן, ובזה הצבור באים קמא קמא, ומברכים בהרווחה:

ועל מה ששאלת בענין שעות זמניות בדין ק"ש ותפלה דסוף שחרית, וכן זמן תפלת ערבית לרבי יהודה, ואכילת חמץ בערב פסח, איך מנהגינו לחשוב אותם מעלות השחר או מנץ החמה. תשובה, המנהג פה עירינו בגדאד יע"א לחשוב בכל זה מעמוד השחר, וכן כתב רבינו חיד"א ז"ל בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח סוף אות ע' דף מ"ט ע"ג וז"ל, ודע דשעות אלו מתחילין מעמוד השחר כמו שהסכימו האחרונים, דלא כהרב הלבוש ז"ל, ועיין בס' מנחת כהן, ומור וקציעה ולחם שמים, להרב יעב"ץ, וכן פשטה ההוראה בכל המקומות עכ"ל ע"ש, ועיין להרב מהרח"ף ז"ל בחיים לראש, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.