רב פעלים/ב/אורח חיים/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בענין הנץ החמה מצינו להרב בית דוד ז"ל בא"ח סי' ל"ו, שכתב שמעתי שהנץ החמה שאמרו רז"ל אינו כשנראה לנו בארץ, וראיה מדתנן פרק א"ל הממונה, הלני אמו עשתה נברשת של זהב על פתח היכל, ואמרינן עלה בגמרא תנא בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה, והכל יודעין שהגיע זמן ק"ש, ואם איתא למ"ל נברשת והלא נראה לעינים הוא אימת חמה זורחת, אלא ודאי דנץ החמה אינו כשנראה לנו, אלא קודם שיראה לנו, והיינו משהתחיל השמש לצאת ממקומו, זהרירותו זורח מן המזרח כנגד פתח ההיכל ששם הנברשת, ועי"ז ניציצות יוצאין מהנברשת, ולא שהחמה זורחת ממש על הנברשת, אלא זהרי חמה, ורבינו ישעיה כתב בזה דרבים מוכיחים כן:

ועוד נראה ראיה, מדקאמר התם בתלמודא, מתיבי הקורא את שמע עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא, מפני שאנשי משמר מקדמין, ואנשי מעמד מאחרין, ואם איתא דנץ החמה הוא הנראה לנו בארץ מאי קמ"ל, הא קא חזינן להו דקורין שלא בעונתה, והרמב"ם ז"ל כתב מצותה שיתחיל קודם וכי, ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש וכו' ע"כ ע"ש:

והנה נראה דראיות אלו שהביא הרב ב"ד ז"ל אינם מוכרחות, ויד הדוחה נטוייה לדחות ולפי גרסת מר"ן ז"ל דעישור שעה אצטריכא הנברשת בשביל זה העישור שהוא ששה דקים. אך שמעתי שיש הוכחה חושית לדברי הרב ב"ד ז"ל, דהא ארז"ל בחצות היום תהיה חמה בראש כל אדם, וכאשר נדקדק לראות בכלי מראה השעות בעת שתהיה החמה זורחת לנגד עינינו, נמצא כי בצהרים תהיה חמה בראש כל אדם אחר חמש שעות וחצי מעת זריחת החמה לפנינו שנראית לנו, וזה מופת דנץ החמה אינו נחשב מזריחת החמה לעינינו, אלא הוא שעה אחת קודם שיעלה השמש על הארץ ויתראה לנו, מיהו זה המבחן אינו עולה אלא בימות הקיץ, משא"כ בימות החורף:

ברם מהר"י אבוהב ז"ל, שהביאו מר"ן ז"ל בכ"מ הלכות ק"ש פ"א, נראה דלא סבר כסברה זו שהביא הרב ב"ד, גם מצינו דמר"ן ז"ל שם קיים גרסת עישור שעה אחת, וכתב שהיא נסחה אמיתית, וכ"כ בבית יוסף סי' נ"ח, והרב מנחת כהן בספר מבוא השמש דף ט"ז הביא דברי מהרי"א הנז', וכתב דנסחה האמיתית בדברי הרמב"ם כמ"ש הכ"מ עישור שעה א' ע"ש, והרב עטרת ראש על ברכו' דף וא"ו ע"ג וע"ד הביא דברי מנחת כהן הנז', ואישר וקיים הגרסה של עישור שעה, ותמה על דברי רמ"א בד"מ, ובהגהת הש"ע, וכתב שבלי ספק תלמיד טועה בלבל והיפך דבריו בד"מ, ובהגהתו בש"ע ע"ש, והנה מכל זה נראה דלית להו האי סברא שהביא הרב ב"ד ז"ל:

ובספרי האחרונים ז"ל לא מצאתי שהביאו סברה זו של הרב ב"ד לסמוך עליה, ורק מצינו דהגאון חיד"א ז"ל במחב"ר סי' נ"ח סק"א, ציין על תשובת הרב ב"ד הנז', ולא דבר כלום מהסכמת דעתו בזה, ולא הודיע לנו איך היה המנהג פשוט בימיו, וגם נמצא בגליון זוה"ק ח"ב דף קצ"ו ע"א, שכתב רבינו חיד"א ז"ל בזה"ל, נץ החמה עיין תשובת ב"ד סי' ל"ו, ושם בארה זמן זריחת השמש עכ"ל, אך אחרי החיפוש מצאתי לרבינו חיד"א ז"ל, בספרו יוסף אומץ סי' ע"ו אות ג' וז"ל, כתוב במנהגי מהרי"ל אם שהה עם החזרה סמוך לצאת הכוכבים, מ"מ היה מתפלל תפלת המנחה, ומייתי ראיה מפרק כל כתבי, א"ר יוסי יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריה, מתוך שישבו בין ההרים מחשכי להו מבעוד יום, וממוציאי שבת בצפורי ר"ל שישבו בראש ההרים, אלמא בני טבריה גם אם החשיך להם בין ההרים, מ"מ אחורי ההרים עוד היום גדול, ועדיין לא עבר שעת מנחה, ואמר שקבלה היתה בידו מרבו מהר"ש ז"ל עכ"ל, וכתב על זה רבינו חיד"א ז"ל, למהות הענין אין צריך ראיה מהגמרא, דהחוש יעיד על זה, ולענין דינא לסמוך על זה לעשות מעשה אין ראיה, אמנם שמעתי כי מעין דוגמה היה עושה מעשה הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ר יוסף קובו ז"ל, לענין תפלת השחר, עכ"ל:

ותמיהא לי מלתא, כי נראה דהמעשה שהיה עושה מהר"י קובו ז"ל לענין תפלת השחר, זו היא סברת הרב ב"ד הנז' בעצמה, ולמה לא זכר רבינו חיד"א ז"ל בהאי מלתא דברי הרב ב"ד ז"ל הנז"ל, דהעלה מדינא דכן הוא דין נץ החמה, וגם עוד דהן אמת שרבינו חיד"א ז"ל לא פקפק אלא רק בענין תפלת המנחה, ומשמע מדבריו דדין תפלת השחר בזה שאני טובא, אך עכ"ז גם בתפלת השחר במעשה שהיה עושה הרב מהר"י קובו ז"ל לא גילה דעתו לענין מעשה לעשות כך לכתחילה, אלא רק הודיע לנו דבר חדש זה מפי השמועה, דכן שמע על הרב מהר"י קובו ז"ל, גם זאת ועוד מדבריו הנז"ל נראה ברור, כי בימיו בירושלים וחברון שהיה רב שם לא היו נוהגין כסברת הרב ב"ד בתפלת השחר בשום בית הכנסת, ום לא בבית מדרשו של רבינו הרש"ש ז"ל, שהיה רבינו חיד"א ז"ל נמצא שם, דא"כ למה זכר שר שמועה זו ששמע על מהר"י קובו ז"ל, והיה לו להביא מנהג זה שהיו נוהגין בו בארץ הצבי, ובבית מדרשו של שם הוא רבינו הרש"ש ז"ל הנקרא בית אל יכב"ץ, על כן הדבר ברור שבימיו של רבינו חיד"א ז"ל לא נתפשטה סברה זו של הרב ב"ד לעשות מעשה על פיה, ולכך לא הביא אשר נעשה בזה מעשה, אלא רק מה ששמע על הרב מהר"י קובו ז"ל, שעשה מעשה בכך:

הנה כי כן, אם נמצא עתה מנהג בעה"ק ירושלים תיב"ב, הן בבתי כנסיות הן במדרש חסידים בית אל יכב"ץ, שנוהגים בתפלת השחר כסברת הרב ב"ד ז"ל, הנה הוא מנהג חדש, ולא היה כן בזמן הגאון חיד"א ז"ל, ולא בזמן שקדם אליו, וזה ברור כאשר הוכחתי מדבריו בספר יוסף אומץ הנז':

ולכאורה נראה שזו הסברה של הרב ב"ד שאמרה בנץ החמה וזריחתה, כן ניתנה להאמר נמי בשקיעתה, וא"כ יפה כתב כמהרי"ל על תפלת המנחה, ולמה פקפק בזה הגאון חיד"א ז"ל, ועל מעשה של מהר"י קובי בתפלת השחר לא דבר כלום. ונ"ל בס"ד ליישב הדבר, דבאמת שנייא טובא הא מהא, כי בתפלת השחר אזלינן בתר התחלת הזריחה, אך לענין תפלת המנחה יש לנו דמתחלת השקיעה נעשה לילה, ואין כאן דין יום להתפלל בו מנחה, כי כן כתבו תלמידי רבינו יונה ז"ל סביבות הרי"ף בריש פרק ד' דברכות וז"ל, דע"כ אית לן למימר, דעד הערב האמור בכאן אינו ר"ל אלא עד שקיעת החמה, משום דהכי אמרינן בזבחים מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה וכו', רוצה לומר דמשקיעת החמה ואילך אינו זמן זריקת דם תמיד של בין הערביים, ותפלת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים, ועיקר התמיד הוא זריקת הדם, וכי היכא דזריקת הדם אין זמנה אלה עד שקיעת החמה, הכי נמי תפלת המנחה שנתקנה כנגדה אין זמנה אלא עד שקיעת החמה בלבד, ע"כ ע"ש, וכתב הרב עטרת ראש על ברכות דף ה' ע"א מן הספר וז"ל, ואומר דהנה אמרינן בזבחים דף נ"ו דדם נפסל בשקיעת החמה, ומפרשים התוספות שם דדם נפסל בתחלת שקיעת החמה, שהוא קודם צאת הכוכבים, שהוא סוף שקיעה כדי מהלך ד' מילין לרבי יהודה, ולר"י הוא כדי מהלך חמש מילין, נמצא דלטעמא דרבנן דאמרי שתפלת המנחה עד הערב, היינו משום שתמיד של בין הערביים הולך וקרב עד הערב, כיון דדם נפסל בשקיעת החמה בתחלת שקיעה, גם תפלת המנחה עד הערב כונתם היא על תחלת שקיעתה, דזיל בתר טעמא, ונמצא דבתחלת שקיעה הוא זמן תפלת מעריב וכו' עכ"ל ע"ש, והשתא בזה שפיר מובן הטעם שיש לחלק בין שחרית ובין המנחה, דבשחרית אזלינן בתר התחלת הזריחה, והמנחה תלויה בהתחלת השקיעה, דכיון דנעשה התחלת השקיעה עבר זמן המנחה, כי כן דין הדם שהוא נפסל בתחלת השקיעה, ועל כן מעתה אל תתמה על מאן דאזלי בתר סברת הרב ב"ד, למה לא אזלי בהכי גם בתפלת המנחה ודוק היטב:

ונ"ל בס"ד להביא ראיה מדברי רז"ל, הפך סברת ב"ד ז"ל, ממ"ש במדרש שוחר טוב מזמור י"ט, ע"פ יום ליום יביע אומר, א"ר יוחנן בשעה שהזקנים נכנסין לעבר את השנים, נוטלין מן היום ונותנין ללילה, ונוטלין מן הלילה ונותנין ליום. כיצד ארבע תקופות בשנה, תקופת ניסן ותקיפת תמוז ותקופת תשרי ותקופת טבת, מתקופת טבת ועד ניסן הלילה פורע ליום, ומן תקופת ניסן ועד תקופת תמוז היום לווה מן הלילה אחד משלושים בשעה, ומן תקופת תמוז ועד תקופת תשרי היום פורע ללילה, ומן תקופת תשרי עד תקיפת טבת הלילה לווה מן היום, נמצאו בתקופת ניסן ותשרי אין חייבין זה לזה כלום וכו' ע"ש:

ופירש בספר יבקש רצון אחד משלשים בשעה הוא כפי מה שביארנו, שהיום היותר ארוך בירושלים הוא ט"ו שעות, נמצא מה שהיום לוה מן הלילה מן תקופת ניסן עד תקופת תמוז, עולה לכל חודש שעה אחת, הרי מגיע לכל יום אחד משלשים בשעה, וכן מתקופת תשרי עד תקופת טבת, הלילה לווה מן היום כמו כן עכ"ל, וקודם זה כתב וז"ל, והשעות השוות נתייסדו לפי התחלפות משמרות השבעה כוכבי לכת אשר ביארתי בחבורי הנז"ל, שכ"א מושל שעה אחת שוה, ויתחלפו כ"ז פעמים במעת לעת, ונמצא ביום הארוך יתחלפו בירושלים שנוטה מאמצע חגורת המזלות לצד צפון, לשני מעלות, כמבואר בהרמב"ם פרק י"א מה' ק"ה ט"ו פעמים ביום ותשע פעמים בלילה, וביום הקצר תשע פעמים ביום וט"ו פעמים בלילה, והכל לפי מעמד המדינה ברוחב העולם, כי בכל אשר נתרחקה מחגורת המזלות לצד צפון ככה ית ארך יומו בקיץ ויתקצר בחורף, ובמדינות הדרומים תהיה להיפך, אבל במדינות העומדים נגד חגורת המזלות, שמה תמיד יום ולילה שוה, וכמו כן נשתוו שמה שעות הזמניות והשוות, עכ"ל ע"ש:

והנה על זה המאמר מקשים העולם דמכאן נראה שימי תמוז ולילי טבת הם שוים, ומה שלווה כאן פורע כאן, ואיך יתכן זה, והלא אנחנו רואין בחוש הריאות שהיום הארוך שבתמוז הוא הרבה יותר מן אורך הלילה שבטבת, וזו קושיא עצומה, וראיתי להרב מהר"י ן' נאיים ז"ל בתשובותיו סי' נ"ה, שתירץ דהמדרש נקיט שיעור היום בענין זה מן נץ החמה, ולא מן עמוד השחר, וכן שיעור הלילה הוא עד הנץ החמה, ולא עד עמוד השחר, אע"ג דלכמה מילי עמוד השחר חשיב יום בדיעבד, עכ"ז אינו יום גמור דלכתחילה יום גמור הוא בנץ החמה, וא"כ השתא כאשר תחשוב אותו זמן שיש מן עמוד השחר עד נץ החמה עם הלילה תמיד, אז תמצא דברי המדרש מכוונים היטב, שישוו שפיר ימי תמוז עם לילי טבת, כי תפחות מיום תמוז שעה ורביע שהוא שיעור מעמוד השחר עד הנץ החמה בקירוב, ותוסיף על לילי טבת שעה ורביע ע"ש, והוא תירוץ נכון וברור, והשתא עלה בידינו ראיה הפך דברי הרב ב"ד, כי מוכרח לומר דנץ החמה שדברו בו חז"ל הוא מעת שנראית לעינינו זריחתה על הארץ, כי בזה נמצא שיעור מספיק להוסיף על הלילה, כדי ליישב דברי רז"ל במדרש, ולפ"ד הרב ב"ד שיעור מעמוד השחר עד הנץ החמה, הוא זמן מועט, ואינו מספיק ליישב בזה דברי המדרש הנז':

והנה שמעתי שהרב מהר"י שווארץ ז"ל בספרו דברי יוסף ח"א, האריך בענין זה של הנץ החמה, וספר הנז' אינו מצוי אצלי, וכתבתי לעיה"ק תוב"ב שיעתיקו אלי דבריו, לדעת אם יש בהם איזה חידוש, וכן עשו ולא מצאתי בהם חידוש רק זה שכתב ששמע דהרב הגאון מהר"א מווילנא ז"ל, הקשה על לשון הרמב"ם מלשון הש"ס שאמרו בתשרי ובניסן היום והלילה שוים, ואם שעה קודם צאת השמש נקרא יום לא יבא כן, ולכן הגיה הגאון מהרא"ו ז"ל בש"ע סי' ח"ן סק"ח שליש עישור שעה עכ"ד, וגם זה סותר סברת ב"ד ז"ל:

ועוד נ"ל בס"ד להוכיח מלשון רבינו ז"ל בשער הכונות דפוס ירושלים דף ך' ע"א, הפך סברת הרב ב"ד שכתב שם וז"ל, ונמצא כי המוחין שבחו מחצות לילה ואילך אינם מסתלקים עד אחר היות היום ברור, כי בעת אילת השחר עדיין לא נסתלקו המוחין, ולכן כשאומרים ק"ש של שחרית קודם הנץ החמה, אין טורח כ"כ להחזיר המוחין, כי כמעט שלא עבר רגע קטן שנסתלקו, ולכן בקל אפשר להחזיר, וזהו הטעם שהותיקין היו גומרים אותה קודם נץ החמה וכו' עכ"ל, הנה מזה נראה דנץ החמה הוא כשהשמש זורחת על הארץ נגד עינינו, דאז הסתלקות מוחין של חצות, שתהיה קודם זה נעשית ביום ברור, אבל לפי סברת הרב ב"ד ז"ל היא נעשית בעוד חשך, ואין אותו זמן נקרא יום ברור:

והנה נראה אע"ג דבזה"ז נתפשטה סברת הרב ב"ד בכל המקומות, ושמעתי שגם בירושלים בזה"ז ברוב בתי כנסיות נהגו כסברת הרב ב"ד, וא"א לבטל המנהג הזה, עכ"ז כל המדקדקין בעבודת שמים, יותר נכון להם לאחוז ולעשות כסברת המדקדקין להתפלל עם יציאת השמש ממש שנראת לנו, ויתחיל הק"ש ששה דקים קודם יציאת השמש וזריחתה לפנינו, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אמן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.