רב פעלים/ב/אבן העזר/כו

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מערי פרס, אדם שיש לו אשה ורוצה לישא בחייה את אחות אביה אם מותר או לאו, יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה:

תשובה. כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ב' מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ד נושא אדם אשה ובת אחותה או בת אחיה כאחד. וכתב הרב המגיד זה פשוט ומתבאר מהמשנה בפ"ג דכריתות שאשה אחת יכולה להיות חמותו ואם חמותו ואם חמיו, והוא בהיתר על דרך זה, שנושא אשה ובת אחיה ובת אחותה עכ"ל. ולפ"ז נמצא בעוד אשתו בחיים לא נאסרו עליו אלא רק אחותיה בלבד אבל קרובות אחותיה לא נאסרו ולא גזרו בזה כמו השניות. וא"כ ה"ה הכא בנידון השאלה י"ל כמו דמותר ליקח את בת אחות אשתו ואת בת אחי אשתו כן מותר ליקח אחות אביה של אשתו, וכ"ש הוא דבת אחות אשתו אפשר לומר דמחלפה באחות אשתו, אבל אחות אביה של אשתו לא מחלפה באחות אשתו:

מיהו ראיתי להרב הון יוסף זאמירו ז"ל בסי' ט' דף י"ב ע"ב שכתב שנמצא כתוב בספר הפרדס לרש"י ז"ל דף כ"א ע"ד וז"ל שאל רבי מנחם אם מותר אדם בבת אחי אשתו, והראו לו מעשה בבת אחותה, והוא הדין ומה אחותה עצמה מותרת לו לאחר מיתתה דכתיב לצרור בחייה, לא כל שכן בת אחותה לאחר מיתתה עכ"ל. וכתב הרב המחבר שם הדברים סתומים וחתומים ולא זכיתי להבינם, דמאי קאמר ומה אחותה עצמה, לא כל שכן בת אחותה לאחר מיתתה, דמשמע דבחייה לא, והרי אחותו דאין לה היתר עולמית מותר ומצוה לישא בתה, ומאי רבותא דבת אחות אשתו מבת אחותו, ובעניותי לא ראיתי עדין לשום פוסק דאשתמיט להשמיענו דין זה שאסור אדם לישא בת אחות אשתו בחייה, ודברי התשובה הלזו לא יתיישבו לי יפה עכ"ל. ואח"ז שאל הרב המחבר דבר להרב הגדול גאון ירושלם מהר"ם סוזין זלה"ה והשיב לו שם בסי' יו"ד וז"ל כונת ר"מ השואל היא אם יש איזה גזרה דרבנן בבת אחי אשתו או בבת אחותה או בבת אחיה, והיינו כמו שגזרו שניות בכל עריות דאורייתא כדי שלא יפגע בגוף הערוה והראו לו מעשה בבת אחותה, והיינו לאחר מותה כמו שמפרש אח"כ מכח קל וחומר, אבל בחייה לא מצאו לה היתר מפורש כדי להשיב לו, והגם שהרמב"ם ז"ל בהלכות א"ב פ"ב הי"ד פסק דמותר ליקח כל אלו, וכתב הרב המגיד שלמד כן ממתניתין דכריתות דף י"ד מ"מ אין היתר זה מבורר, דמי ימר דמתניתין בנושאי היתר מדרבנן קמיירי כנ"ל ככונת ר"מ השואל והמשיב עכ"ל:

ולפ"ז נמצא לפי דברי ספר הפרדס הנז' אסור ליקח בת אחות אשתו בחייה מדרבנן משום דגזרו בזה כדי שלא יפגע בגוף הערוה וה"ה נמי דאסור ליקח אחות אביה של אשתו, ואע"ג דיש לחלק ולומר בשלמא בבת אחות אשתו חיישינן כמו שלקחו הבת יקחו האם שהיא ערוה מן התורה דדמיין להדדי, אבל באחות אביה של אשתו ליכא טעמא למגזר דהגזרה צריך שתהיה בדבר הדומה, ואם נאמר כאן כמו שלוקחין אחות אביה כן יקחו אחות אמה, הנה באמת אחות אמה אינה אסורה מן התורה אלא רק הוא משום גזרה כדאמרן, זה אינו, דיש ללמוד נידון השאלה דידן מנידון הלוקח בת אחי אשתי, שגם זה אוסר בפרדס הנז' והתם נמי אחותה ובת אחיה לא דמיין להדדי ועכ"ז איסר משום שלא יפגע בערוה שהיא אחות אשתו. אשר על כן בנידון השאלה שלוקח את אחות אביה של אשתו יש לאסור לפ"ד הפרדס דדמי ללוקח בת אחי אשתו דאוסר בפרדס הנז'. ואע"ג דהאו מלתא דאסר בפרדס היא חדוש גדול, והיפך ממ"ש הרמב"ם ז"ל אשר דבריו נובאין מן ברייתא ערוכה בכריתות, וכמ"ש הרב המגיד ז"ל, עכ"ז אין אנחנו יכולין להתיר בד"ז לכתחלה, דכל מידי דשייך לדין ערוה אזלינן ביה לחומרא, ובפרט כי הרב גאון ירושלים הוא הרב מהר"ם סוזין ז"ל הביא דברי הפרדס ופירש להם טעם, ולכן צריך להורות לשואל שלא ישא לכתחלה אחות אבי אשתי, מיהו בדיעבד אם נשא כבר אין מוציאין ואין מהרהרין אחר היחוס הזה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.