רב פעלים/ב/אבן העזר/י

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי ממעלת החכמים הב"ד יכב"ץ, ראובן נשא אשה על אשתו שלא כדין, ופסקו לה הב"ד מזונות, וע"פ פסקה זו שפסקו לה הב"ד לקחה האשה פס"ד (אע'לאם) מן הערכאות ע"פ הפסק שפסקו לה הב"ד, כי מנהג הערכאות לילך בדבר המזונות וחיוב כתובה ע"פ פסק דייני ישראל, וראובן נתן לה בעד כמה חדשים ואח"כ היה מדיחה ולא נתן כלום, וחזרה האשה ותבעה אותו בדין בעבור חדשים שלא נתן לה, והוא השיב שיש לו בידה חפצים של זהב וגם בגדים שלו שעולה סך הכל לפי דבריו קרוב לחמש מאות לירא, והיא הכחישה אותו בפני ב"ד, ותבע ממנה שבועה כפי הדין, והיא טענה בפני ב"ד תתן לי תחלה סך המזונות שאני תובעת ממך, ואח"כ אשיב על תביעה זו שלך בדבר החפצים שאשבע או אברר שאין לך בידי כלום, והוא משיב לא, כי אלא תשבעי או תבררי על תביעה שלי, ואח"כ אתן לך הסך שתובעת ממנו, או אם תרצה הוא ישבע על תביעתו שיש לו כו"כ בידה, ואנחנו הב"ד נראה לנו שיוכל זה להשבע שכו"כ חפצים יש לו בידה ויפטר מתביעת סך המזונות, והוא ממ"ש מרן באה"ע סי' ע' סעיף יו"ד, אם לא תבעה ולא מכרה אלא לותה או שהתה עד שבא הוא ואמר הנחתי לך מזונות, והיא אומרת לא הנחת אלא לויתי מזה והתפרנסתי, נשבע שבועת הסת שהניח לה ונפטר ע"ש, ולכן גם זה ישבע על החפצים שיש לו אצלה ויפטר, על כן יורינו דעתו בזה ושכמ"ה:

תשובה. הנראה לכם שישבע זה על החפצים שיש לו בידה ויפטר, וראייתכם מסי' ע' סעיף יו"ד הנז"ל, דבר זה לא ניתן להאמר, ומאד נפלאתי איך עלה בדעתכם דבר זה, כי הך דסי' ע' הוא נשבע ונפטר, דדמי למ"ש מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' ע"ה סעיף ז' וז"ל, מנה לי בידך, אין לך בידי כלום, או שטוען יש לי בידך כנגדו כסות או כלים, או שאומר, אמת היה לך בידי, אבל אתה מחלתו או נתתו לי במתנה, כיון שכפר בכל פטור משבועת התורה ונשבע היסת לומר יש לי בידך כנגדן או מחלת לי יע"ש, וכן זה הבעל שאומר נתתי לך המזונות הרי זה נשבע ונפטר, אך בנידון השאלה דידן הענין הוא דאחר שתבעתו במזונות תבע ממנה שיש לו בידה חפצים בסך כו"כ, והיא השיבה לו, תשלים לי תחלה סך תביעתי, ואח"כ אשיב על תביעתך, או אשבע או אברר, ועל כן אם מעלתכם תפסקי הדין עתה שהוא ישבע על החפצים שתובע ממנה שכו"כ חפצים יש לו בידה, אע"פ שרצונו לומר שתקח סך המזונות מאלו החפצים, מ"מ נמצא זה נשבע ונוטל הוח, כי בשבועה זו שאתם משביעים אותו היא תתחייב לו קרוב לחמש מאות לירא לפי דבריו, ומזונות שתובעת ממנו שצריך לגבות לה מדמי החפצים שנשבע עליהם הם דבר מועט, ואפילו אם יהיה דמי החפצים שנשבע עליהם הם כנגד דמי המזונות שתובעת ממנו, או אפילו פחות מהם ג"כ חשיב זה נשבע ונוטל, דהא הוא נוטל ע"פ שבועתו דמי החפצים, ופורע לה המזונות מדמי החפצים שנוטל, גם אפשר נמי אחר שישבע על החפצים יטול ממנה כל דמי החפצים, ובעבור תביעת המזונות יביא עדים שמחלה לו, או יביא עדים שפרע לה בפניהם, והיא תתחייב לתת לו דמי החפצים שנשבע עליהם, והרי זה נשבע ונוטל הוא:

הנה כי כן, הדבר פשוט דמאחר שנעשה בפניכם שתי תביעות שהיא תבעה המזונות, והוא תבע בסך כו"כ, הנה בודאי אם ישבע זה עתה שכו"כ חפצים יש לו בידה ה"ז נשבע ונוטל וכדכתיבנא, משא"כ הך דאה"ע סי' ע' סעיף יו"ד הנז"ל, והך דח"מ סי' ע' ס"ז הנז"ל, אין הלוה תובע מן המלוה כלום, ואין האיש תובע מן האשה כלום, אלא רק הם נשבעים שפרעו, ואין חייבים כלום, ולכן דקדק מרן ז"ל בח"מ סי' ע"ה הנז"ל, וכתב בזה"ל, נאמן בשבועת היסת לומר יש לי בידך כנגדן ע"ב, ורצונו לומר ששבועתו היא כדי לפטור עצמו דוקא:

ואם תאמר גם בנדון השאלה ישבע זה עתה שהוא פרע לה בסתם את סך המזונות שתובעת ממנו, ולא ישבע שיש לו כו"כ חפצים בידה, זה אינו, דודאי אינו יכול להשבע עתה שפרע לה המזונות, מאחר דהיא יש בידה מעב"ד וגם פסק הממשלה דערכאות, ועל זה אינו יכול לומר פרעתי אלא בעדים או שובר מידה, כי החוב שלה הוא ברור, ועיין ש"ע ח"מ סי' ס' סעיף יו"ד שפסק מרן ז"ל אם יש בידו פסק דין אין הלה נאמן לומר פרעתי ע"ש, ועיין עוד בסי' ע' סעיף ז' דאם טען על מעב"ד פרעתי אינו נאמן וגובה מלקוחות ע"ש, ועוד האיך ישבע שפרע לה, כיון דבאמת לא נתן לה דבר בתורת פרעון כלל, ורק אומר שיש לו אצלה חפצים של זהב ובגדים והוא לא נתנם לה בתורת פרעון, אלא פקדון הם אצלה:

פש גבן לברר על עיקר הספק שלכם בנ"ד, אם יכול לומר תשבעי או תבררי על תבועתי, ואח"כ אתן סך שתובעתו את, או"ד הדין עם האשה שאומרת תשלם תחלה סך תביעתי, ואח"כ אשבע או אברר בשביל תביעתך, וראיתי בס"ד דדבר זה נמצא מפורש בדברי מרן ז"ל הלכה פסוקה בח"מ סי' פ"ב סעיף יו"ד וז"ל, הוציא עליו שטר מקויים, והלוה אומר שטר מזוייף הוא, או שטוען חוב זה רבית הוא, או שטר אמנה הוא, או שכתבתי ללות ולא לויתי, והמלוה עומד בשטרו ואומר שזה טוען שקר, ואמר הלוה ישבע ויטול, אין שומעין לו להשביעו, אלא ישלם ואח"כ יטעון על המלוה כמה שירצה, ואם יודה יחזיר לו, ואם כפר ישבע היסת עכ"ל:

וראיתי להגאון קצות החשן ז"ל שם ס"ק וא"ו, שכתב יש להסתפק אם צריך הלוה לישבע, כיון שאינו טוען פרוע, ומצאתיו בש"ג פרק הפרה גבי נזקקין לתובע תחלה, וז"ל, אין הב"ד נזקקין אלא לדינו של תובע תחלה, כיצד, הרי שתבע ראובן את שמעון בשטרו שחייב ליתן לו מנה, חזר שמעון ותבע שיש לו בידו חפץ פ' או קרקע פ', אומרים ב"ד פרע שטרו תחלה שאתה מודה ואח"כ תחזור ותתבעהו בב"ד, היה הנתבע תובע דבר הראוי לפרעון שטרו, כגון שתובעו אתה חייב לי כו"כ מטבע ממקום אחר, הרי זה כאלו טענו שהשטר פרוע והכל תביעה אחת, ואם הוא טענו שישבע לו לא יפרע אלא בשבועה, כמו שביאר מז"ה עכ"ל, הרי שהוא מחלק בין תובעו חפץ לי בידך כנגדו, דכיון דדינו דבע"ח בזוזי לא מצי אשתבועי למלוה, אלא נזקקין לתיבע תחלה לשלם לו הנתבע, ואח"כ ישבע המלוה היסת על החפץ, אבל אם תובעו מטבע ממקום אחר, כיון דרחוי לפרעון צריך המלוה לישבע כשטען השבע, כמו בטוען פרעתיך, מיהו היינו דוקא במלוה בשטר, אבל במלוה ע"פ, אפילו טענו חפץ, נאמן בכדי דמיו, דלא גרע ממשכון דנאמן בכדי דמיו, עכ"ל:

נמצא בנ"ד הדין עם האשה, ואפילו לדברי שה"ג הנה בנ"ד תביעת הבעל חפצים ואינה מעות, ולכך צריך שיפרע תחלה ואח"כ תשיב על תביעתו, וגם לדברי חילוק קצות החשן שכתב במלוה ע"פ אפילו טענו חפץ נאמן בכדי דמיו, הנה תביעת המזונות אינה מלוה ע"פ אלא יש לה פס"ד בידה מן הערכאות הנעשה ע"פ פסקת הב"ד יכב"ץ, וידוע שבזה אינו יכול לומר פרעתי אלא בעדים או בשובר מידה:

וראיתי להרב דרך המלך ז"ל דף צ"ב ע"ב, שהביא דברי הטור ומרן ז"ל דסי' ע"ה סעיף ז' הנז', וכתב אין זה סותר למ"ש הטור לעיל סי' כ"ד בשם רש"י ז"ל דנזקקין לתובע תחלה, די"ל שאני התם דנקיט התובע שטרא בידיה, ומשו"ה אמרינן לנתבע זיל שלים תחלה, ובתר הכי תדון עמו על תביעתך בע"פ, לא כן בנ"ד דשניהם טוענים בע"פ משו"ה נשבע היסת ונפטר, כמבואר שם בדברי הטור ז"ל, שדברי רש"י בדנקיט שטרא בידיה נאמרו, וכמ"ש התוספות שם בשמעתין, ועיין בכנה"ג הגהב"י עכ"ל:

וא"כ בנ"ד דאין תביעת האשה מלוה ע"פ, והבעל תובע בע"פ, שורת הדין מחייבת דהוא יפרע תחלה על תביעתה ואח"כ תשיב על תביעתו, תשבע או תברר, וכאמור לעיל בס"ד, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.