רב פעלים/א/יורה דעה/לח

רב פעלים ‏ א יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. קטן בן י"ב שנה וארבעה חדשים שאמר הרופא עליו שצריך להשקותו סמים שקורין עשב"ה, שהדרך הוא שישתה סמים הללו שיעור ידוע ארבעים יום רצופים ולא ישתה מים אלא רק מן מים שמוציאין מהם, ויש במשפטיה כמה דברים קשים לאדם השותה, ולכן זה הקטן היה מסרב שלא לשתות, ואביו כבר קנה העשב הזה שקורין עשב"ה לצורך ארבעים יום, והביאו לבית לפני בנו, והיה מפציר בבנו שיקבל מרצונו לשתות, כדי שיתחילו לבשל לו זה העשב כנהוג, והבן כעס ואמר זו העשב"ה וגם כל העשב"ה שבעיר תהיה אסורה עליו, וא"ל אביו בני לא תאמר כך, וזה חזר ואמר זו העשב"ה וכל העשב"ה שבעיר תהיה אסורה עליו כקרבן שמקריבין בבית המקדש, ויצעק אביו עליו והוא חזר ונשבע על זה בשבועה חמורה שלא ישתה, וכשראה אביו כך חדל מלדבר עמו עוד. והמתין עד הלילה, ונכנס עמו בדברי פיוס, ויודיעהו דברי הרופא שאלו הסמים צריכין לו מאד, וחייו תלויים בזה, והביא לו דמיונים מה שנעשה בבני אדם אחרים ששתו זאת, ואז הבן השכיל בדבר הזה שהוא צורך גדול אליו, ונתחרט על האיסור והשבועה שהוציא מפיו על הדבר הזה, ועל כן באו לשאול אם יעשו לו התרה וישתה, או אם אין צריך התרה לזה, שהוא עדיין לא נעשה בן י"ג שנה ויום אחד. והנה הבן הוא פקח, וכבר למד התנ"ך עם תרגום הערב"י שלו, והוא באותו זמן כבר לומד בבית הספר מאמרי רז"ל, ויודע ענין האיסור והשבועה היטב, יורנו ושכמ"ה:

תשובה. הלכה זו פסוקה בשה"ט סי' רל"ג, קטן בן י"ב שנה ויום אחד, וקטנה בת י"א שנה ויום אחד, אם יודעים לשם מי נדרו ונשבעו, נדריהם נדר ושבועתם שבועה, אע"פ שלא הביאו ב' שערות, ובודקין שנת י"ג לזכר, ושנת י"ב לנקבה, ע"כ. וכתב הש"ך ז"ל שאפילו בדקם בתחלת השנה, ונמצא שיודעים לשם מי נדרו, אם נדרו אח"כ בסוף שנה אינו נדר עד שיבדקם פעם אחרת. וכ"כ הרמב"ם, וכ' בב"י וכ"מ שגרסה אחרת היה לו להרמב"ם בגמרא ע"ש. ואיך שיהיה בנ"ד, הקטן היה פקח ויודע לשם מי נדר, והנה הוא יודע ספר באמת שאפילו בדיקה לא הוה צריך, וגם הוא מלא שערות לפ"ד השואל, א"כ נדרו נדר ושבועתו שבועה:

ברם מה שיש להסתפק בזה הוא, אם תועיל לו התרה לנדרו ושבועתו, די"ל מופלא הסמוך לאיש אע"ג דנדרו נדר ושבועתו שבועה, ליתיה בשאלה, דלא רבייה קרא לענין שאלה נמי, וכל דבר חידוש אין לך בו אלא חידושו, ולא תועיל גביה התרת נדרים ושבועות בעודו קטן. וראיתי להגאון משנה למלך ז"ל בה' נזירות פ"ב הי"ג, שנסתפק אם הבן יכול להשאל על מה שהדירו אביו וכו', ועוד חזר ונסתפק וז"ל, עדיין יש להסתפק בהגיע לעונת נדרים, אי מצי למשאל על נדריה, מי אמרינו כיון דאיתיה בתורת נדרים איתיה נמי בתורת שאלה, או"ד שאני נדרים דבפירוש רבייה קרא למופלא ע"כ ע"ש. נמצא הרב מש"ל ז"ל מסתפק בספק שכתבנו בנ"ד:

וכתב עוד שם, דאפשר לצדד ולומר, הבן שהדירו אביו לא מצי הבן למשאל על נדריה, משום דלא מצינו שאלה אלא לנודר עצמו, והכא הבן לא נדר, ואף ששתק בשעה ששמע מ"מ שתיקה זו לא הויא כנדר, ולפי טעם זה אין חילוק בין הגיע לעונת נדרים ללא הגיע, ולפ"ז אפילו נעשה גדול וכו'. וראיתי לרש"י במכות דף כ"ב שכתב, ואית דמפרשי נזיר שמשון נזיר מן הבטן, וקשיא לן ההיא נמי בשאלה איתיה, שהיה אביו יכול לישאל עליו, ואפילו מת אביו בשאלה מיהא הוה ההיא שעתא. ע"כ דנפשטו כל הבעיות מדברי רש"י הללו דס"ל דבמדיר את בנו בנזיר אביו נשאל עליו, וכן נמי ס"ל דאין הבן נשאל על נדר אביו, שהרי כתב ואפילו מת אביו וכו', משמע דס"ל דאין הבן נשאל על מה שהדירו אביו, וזה פשוט, עכ"ל ע"ש:

וראיתי להגאון אמרי בינה ז"ל בדיני נדרים סי' כ"ח, שכתב יש לחקור בהא דקי"ל במופלא הסמוך לאיש דנדריהון נדר מד"ת, אם מהני שאלה ע"י פתח או חרטה וכו', וצידד בקצת ראיה דמהני שאלה, ושוב כתב ראיתי בספר מחנה לוי על מסכת נדה דף ט"ו שכתב, דהמש"ל פ"ג מנזירות נסתפק בקטן שהגיע לעונת נדרים אם הוא בתורת שאלה, ותמהני דלא ראיתי במשל"מ שכתב להסתפק בנדון זה, רק שם מסתפק באב דהלכה הוא דמדיר בנו בנזיר אם מהני שאלה ג"כ, וכן אם בנו מצי למשאל עליה אף בהגיע לעינת נדרים ונדרו נדר, אבל בנדרו ממש לא ראיתי מבואר במשל"מ שם, דיהא סברא דלא יכול למשאל עליה עכ"ל. נראה דהרב הבין הספק שהבאתי לעיל מן הגאין משל"מ, שכתב עדיין י"ל בהגיע לעונת נדרים אי מצי למשאל וכו', קאי על הדירו אביו דוקא, וזה אינו, דודאי הספק קאי גם על נדר שנדר הקטן מעצמו, כי כן מוכח מן צדדי הספק שתפס המשל"מ, דכתב או"ד שאני נדרים דבפירוש רבייה קרא למופלא, הרי להדיא משמע דעיקר הספק שלו הוא על נדר שנדר הקטן עצמו, דיש סברא לומר דוקא לענין הנדר איתרבי, אבל לענין שאלה לא אתרבי. ותמהני על הרב א"ב ז"ל, איך לא נרגש בזה, דדבר זה הוא מפורש בדברי המשל"מ. והנה המעיין יראה, דהספק הזה שיש להסתפק בהיכא דנדר הקטן עצמו, לא נפשט מדברי רש"י ז"ל במכות שהביא המשל"מ, יען דיש לצדד ולומר דלא מצינו שאלה אלא לנודר עצמו, והכא הבן לא נדר, ואף ששתק בשעה ששמע, מ"מ שתיקה לא הויא כנדר, וכמפורש זה בדברי המשל"מ וכנז"ל. וראיתי להגאון מחנה חנוך ז"ל במצוה ת"ז, שהבין נמי הספק של המשל"מ כאשר כתבתי ע"ש. גם עוד ראיתי בתשובה בספר יד יוסף ז"ל סי' צ"ג, דג"כ הבין בפשיטות דברי המשל"מ כאשר כתבתי, וכנז' שם בדף פ"ח ע'ג בד"ה וכתב, ועיין עוד מ"ש הרב הנז' בדף פ"ט ע"ב, בד"ה וארא נא ע"ש:

וראה ראיתי להגאון חק"ל יו"ד ח"ב סי' ס', שכתב יש לחקור במופלא הסמוך לאיש אי איתיה נמי בשאלה, מי נימא כיון דאיתרבי שראוי לנדור אתרבי נמי לשאלה, או"ד קטן דאינו בר דעת ליתיה בשאלה, אי נמי לנדר אתרבי ולא לשאלה, וכתב דין זה רפיא בידיה, והדבר צריך לימוד ע"ש. ואשתמיט מניה דמר דברי הגאון משל"מ הנז"ל שדיבר בזה. ושו"ר להרב שעות דרבנן דף נו"ן ע"ג, שהביא ספק הרב חק"ל ז"ל הנז', והוכיח מן הירושלמי דליתיה בשאלת חכם, ושם הוסיף להסתפק ספיקות אחרים במופלא סמוך לאיש ע"ש, ולא היה לי פנאי לעיין בדברי הרב ז"ל, ובהוכחה שהוכיח מן הירושלמי. ועוד ראיתי להרב זכור לאברהם אביגדור ז"ל, באה"ע סי, ד' דף למ"ד, שנסתפק ג"כ במופלא הסמוך לאיש אם יועיל לי התרת נדרים ושבועות, והביא דברי המשל"מ, ודברי חק"ל הנז', ומ"ש הוא בזה יע"ש:

ולענין הלכה מאחר דספק זה נסתפקו בו כמה גדולים, ולא אפשיט להו, אזלינן ביה לחומרא, ולפי סברת הרמב"ם ז"ל ודעמיה דס"ל מופלא הסמוך לאיש הוא מן התורה הו"ל ספיקא דאורייתא, על כן בנידון השאלה אין להתיר לו העשב"ה שנמצאת באותה העיר, שהוא אסר ונשבע על אותה העשב"ה שהיתה לפניו, ועל אשר באותה העיר, ולכך יש להתיר העשב"ה שיביאו לו מעיר אחרת, מאחר שפירש בדבריו כל העשב"ה שבעיר, ועל צד היותר טוב יתירו לו על שבועתו, אך לא ישתה אלא מעשב"ה שיביאו לו מעיר אחרת. ואם הוא חולה שיש ב"ס וזו הרפואה אמר אותה רופא מומחה, ואמר שא"א להמתין עד שיביאו לו מעיר אחרת, אז יעשו לו התרה, וישקו אותו מן הנמצא בעיר, כיון שיש בזה פקוח נפש, וטוב שיחזרו להתיר לו עוד הפעם אחר שיגדיל, וצריך להתיר לו כמה פעמים כנגד פעמים שאסר ונשבע. והשי"ת יאיר עינינו, באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.