רב פעלים/א/אורח חיים/י
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. קטן בן י"ג שנה ויום אחד דלא ידעינן ביה אם הביא שתי שערות או לאו, אם מוציא את האיש או את האשה י"ח בקדוש או לאו. יורינו ושכמ"ה:
תשובה. קי"ל דנשים חייבות בקדוש היום מן התורה כאנשים, אך יש אומרים אם התפללו האיש או האשה ערבית יצאו י"ח קדוש מן התורה, ולדעה זו זה שלא נבדק אם הביא שתי שערות מוציאם י"ח קדוש. אך יש אומרים אע"פ שהתפללו ערבית לא יצאו י"ח קדוש מן התורה, מפני שהיה בדעתם לקדש על היין, ועיין להרב תוספת שבת סי' רע"א סק"ג מ"ש בזה, ע"ש, ועוד ראיתו להרב אשל אברהם ריש סי' רע"א, דאיכא דס"ל כל שיש לו יין ואינו מקדש עליו לא יצא י"ח קדוש מן התורה, ועיין במש"ז שם, ועיין אליהו רבא סי' רע"ב ס"ח י"ב מ"ש בשם הרקח ז"ל, ועל כן נ"ל דאפי' התפלל האיש והאשה ערבית אין זה מוציאם י"ח קדוש, אא"כ ידעינן בבירור שהביא שתי שערות:
אמנם אם יודעין לקדש, ואין להם איש גדול לקדש להם כי אם זה שלא נברך, אה"ן יקדש להם זה, ואם יודעים ללקוט מפיו כל נוסח הקידוש, לומר אחריו תיבה בתיבה עמו מתחלה וע"ס יעשו כן, ועיין מג"א ושאר אחרונים. וראיתי להגאון רבינו עקיבא איגר ז"ל בפסקיו סי' ז' שהביא בדף ז' דברי המג"א בדין זה, שכתב בן י"ג שנים שלא נבדק אם הביא שתי שערות, שלא יוציא הנשים דחייבות מן התורה, ולכן היא תקדש לעצמה, כלומר תאמר מלה במלה עם המקדש וכו', וכ' ע"ז הגאון המחבר ז"ל וז"ל, עודני נבוך בזה, דלכאורה כיון דמברכת לעצמה לא שייך לומר דיוצאה ג"כ בשמיעה דשומע כעונה, דא"כ ברכתה שבפיה לבטלה, וכההיא דסי' קצ"ג, יש לומר באמת דאומרת עם המקדש נוסח האמצעית של הברכה, אבל הפתיחה והחתימה יוצאת בשמיעתה, דהמעט הזה מבינה בלשון הקודש, אבל לענין הקידוש שמקדש זה בן י"ג שנים ויום א', כיון דחיישינן שמא לא הביא ב' שערות ואינו מוציא אותה, וצריכה לצאת באמירתה עמו, על כן צריך שתברך גם הפתיחה והחתימה, א"כ אם באמת הביא ב' שערות והיא רוצה לצאת בשמיעתה ממנו כדי שיהא קדוש על הכוס, מה שמברכת לעצמה הוי לבטלה. ואולי יש לומר דגם בזה אומרת לעצמה רק נוסח הקידוש בלי פתיחה וחתימה, ומדאורייתא יוצאת בזה דאין חיוב ברכה מדאורייתא, רק להזכיר את יום השבת, ולגבי רבנן סמכינן דהביא ב' שערות ויוצאת בשמיעתה, עכ"ל הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל:
ולי אנא עבדא נראה בס"ד, דכונת המג"א הוא, שתאמר מלה במלה עם המקדש מתחלה וע"ס גם הפתיחה והחתימה, והנה היא יוצאה י"ח באמירתה דוקא, ולא בשמיעתה, וכן נראה שהבין דבריו הרב מחצית השקל ז"ל. ומה שפלפל הגאון ועשה מן פלפולו הכרח לדבריו, נראה לי פשוט דאין מכל זה הכרח כלל, דבאמת היא אינה צריכה לזה המקדש כלל, כיון דאומרת הברכה כולה והיין לפניה בכוס שביד זה המקדש, וה"ז חשיב שפיר קדשה על היין כתקנת חז"ל, דאע"ג שצריך המקדש לאחז הכוס בידו, אין זה אלא לכתחילה, ובדיעבד אפילו שלא אחוז בידו אלא הוא לפניו יצא י"ח קדוש על היין, וכ"כ להדיא הגאון רבינו זלמן בש"ע סי' רע"א סעיף כ"ח, ועיין תוספת שבת ס"ק ג', שגם הוא הבין שיוצאה בכך מצד חיוב היין, וכן ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בברכי יוסף סי' רצ"ה אות ד', בשם מהר"י זיין ז"ל, דלכתחילה צריך לאחוז הכוס ביד, אבל בדיעבד סגי ברואהו ביד אחרים, והוא עצמו באות ה' הסכים דלכתחילה לא נכון לעשות כן, ונסתייע מתשובת חכם צבי סי' קס"ז, וש"מ דמודה הרב חיד"א ז"ל בדיעבד, היכא דאיכא הכרח שפיר דמי:
ועוד תמיהא לי בדברי הגאון רע"א ז"ל, מה שהעלה להלכה שהיא תאמר נוסח הקידוש עם הקטן בלי פתיחה וחתימה, דהנה בזה יש לפקפק חדא דלא מצינו ענין כזה שקצת הברכה יוצאין בה באמירה וקצתה בשמיעה, ואדרבה מצינו בש"ע סוף סי' קצ"ד הלכה פסוקה להפך, דאיתא התם אם אחד יודע חצי הברכה ואחד חצי השני, אין ברכה אחת מתחלקת לשנים, ומקור זה בתוספות בברכות דף מ"ו, ועיין בס' הלבוש ובש"ע של ר"ז ז"ל, והרי התם קאמר הכי אפילו על ברכה שניה ושלישית שאין בהם שם ומלכות בתחילתם, ועכ"ז לא אריך למעבד הכי לצאת י"ח הברכה חציה בקריאה וחציה בשמיעה, ולכן איך כאן אמצע הברכה תהי' בקריאה, ופתיחה וחתימה בשמיעה, דאע"ג דהמקדש חומר כל הברכה כולה. על כן העיקר הוא כאשר כתבתי לעיל, דאם האיש או האשה יכולים ללקוט כל הנוסח הקידוש מפי זה בן י"ג מלה במלה באין מחסור, ויסתכלו ביין שבכוס שבידו, חשיב זה קדוש מדאוריתא ודרבנן. והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |