ראשון לציון/ביצה/ד/ב

ראשון לציון ביצה ד ב

גמרא אמר ר"י עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסור להסיקן בי"ט כו' ולדעת רב ממ"נ אי אמרינן דהא דמיא לביצה שנולדה בשבת אסורה בי"ט ואי נמי אמרי' דדוקא ביצה דהוי כדבר חדש שלא היה בעולם וכמ"ש התוס' בד"ה והיה עכ"ז כיון דלא אשכחן דפליג רבה עליה דר"י בהא מלתא פסקינן כוותיה אלא דלא ראיתי להרמב"ם דפסק להא מלתא בהלכות לאסור בי"ט עצים שנשרו בשבת ובספ"א מהי"ט וז"ל שבת הסמוכה לי"ט ונולדה ביצה בא' מהם אסורה בשני וכן כל כיוצא בזה ע"כ וכתב ה"ה וז"ל וכן הדין לאפרוח ולדבר שנעקר בזה אסור בזה ע"כ לדברי ה"ה הרי פסק הרמב"ם האי דינא דאשמועינן ר"י וממה דמדמה לה לביצה ש"מ דלאו מטעמיה דר"י אלא מדין הכנה וא"כ ל"ש ביצה ול"ש עצים שנשרו מן הדקל דין הכנה אית להו וממ"ש הרמב"ם בפ"ב הי"ט וז"ל עצים שנשרו מן הדקל בי"ט אסור להסיקן מפני שהם נולד ואם נשרו לתוך התנור מרבה עליהם עצים ע"כ משמע דוקא שנשרו בי"ט הוא שמתיר להרבות עליהם אבל בנשרו בשבת לתוך התנור אין להרבות עליהם בי"ט מפני שהוכנו בשבת ואין שבת מכין לי"ט וכן משמע מדברי הרי"ף שכתב אם נשרו בשבת אסור להסיקן בי"ט משום הכנה ואה נשרו בי"ט אסור להסיקן בפני עצמן כו' משום נולד ע"כ. הרי דאינו מקל להרבות אלא באיסור נולד ולא באיסור הכנה משבת לי"ט וטעמא משום דאיסור הכנה הגם דמדברי הרמב"ם בפירוש המשנה מוכח דלא הוי איסור אלא מדרבנן עכ"ז החמירו באיסור הכנה דהא גזרו י"ט דעלמא משום לתא די"ט אחר השבת וכן שבת דעלמא משום לתא דשבת אחר י"ט א"כ דנו באיסור זה כשל תורה:

שם גמרא והא קא מבטל איסור לכתחלה ותנן כו' והגם דמאי דקמן איסור דרבנן גם ההיא דתרומה דתנן בה אין מבטלין איסור לכתחלה הוי איסור דרבנן דמדאורייתא חד בתרי בטיל ולא סבר לחלק בין דרבנן לדרבנן וחדית ליה דלא אמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה אלא היכא דהתערובת הוא איסור תורה והגם דנתערב בששים שנתבטל מדאורייתא אספיקא מחמרי' לומר דאין מבטלין וכו' משא"כ בהיכא דהאיסור מדרבנן מעיקרו. ולמאי דמסיק דנ"ד שניא משום דמיקלא קלי שיעוריה מצינן למימר בהא נמי דמקילין לומר מרבה עליו ומבטלו היינו דוקא בהיכא דמיקלא קלי כנ"ד דהא איתחדת דינא למימר מבטלין איסור אבל כל בר מן דין בשאר איסורים דאין מבטלין איסור לכתחלה כדס"ד תלמודא מעיקרא למימר כשהקשה והא אין מבטלין איסור והבן ולדרך זה ל"ק מה שהקשו התוס' מהך דליטרא קציעות אמאי לא אמרינן שירבה בכלי דהתם לאו מיקלא קלי ואנן בעינן דוקא בהיכא דמיקלא קלי ואפילו בדבר שאין לו מתירין וזהו דרכו של הרא"ש שכתב דאפילו באיסור שאין לו מתירין בעינן מיקלא קלי האיסור ואז הוא דשריין להרבות עליו לבטלו ואף על גב דהוא איסור דרבנן יעש"ד במכילתין. אלא דהרמב"ם ממ"ש בפט"ו מהמ"א הלכה כ"ה וז"ל אסור לבטל איסור של תורה לכתחלה כו' אבל באיסור של דבריהם מבטלין איסור לכתחלה כיצד חלב שנפל לקדירה שיש בה בשר עוף ונתן טעם בקדירה מרבה עליו בשר עוף אחר עד שיבטל הטעם ע"כ. הרי דהגם דלאו מקליא שיעוריה וגם שאיסור זה הוא משום סרך איסור דאורייתא אעפ"כ כתב דמבטלין ודלא כהרא"ש ונראה דטעמו ז"ל דכיון דמשני תלמודא בהאי לישנא ה"מ בדאורייתא כו' משמע דקא פסיקא ליה מלתא דכל דלאו דאורייתא מבטלין איסור ל"ש קלי ל"ש לא קלי ולא חדית לן תלמודא האי דמיקלא קלי אלא להיותו דבר שיש לו מתירין. וא"ת לדברי הרמב"ם קשה עיגול של דבילה דלא קלי כבר גלה דעתו בסוף פ"ב מהלכות תרומות דתרומת תאנים דאורייתא יעש"ד להדיא ודע דדעת רבינו היא דכל דאין האיסור דאורייתא אלא בטולו הוי מדרבנן חשיב דרבנן. ודברי הרמב"ם אזדי כדעת הרי"ף ג"כ שכתב וז"ל ואע"ג דקי"ל אין מבטלין איסור לכתחלה ה"מ איסור דאורייתא אבל איסור דרבנן מבטלין ליה לכתחילה ואע"ג דקי"ל כרב אשי דאמר כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל ואפילו בדרבנן כו' ה"מ היכא דאיתיה לאיסורה בעיניה אבל הכא מקלא קלי כו' הרי דלא הוצרך לתת טעם דמקלא קלי אלא לחומרת דבר שיש לו מתירין אבל לאיסור אין מבטלין איסור לכתחלה דהוי דרבנן לא אסרינן והיא דעת הרמב"ם ודקדק לומר איסורא דאורייתא דהוי כגון תרומה שאסורה ד"ת מחמרינן הגם דאיכא שיעור המבטלו מן התורה. נמצאת אומר דכל דאין האיסור מן התורה אלא מדרבנן הגם דמאי דאסרוהו רבנן הוי משום דררא דאורייתא אעפ"כ מבטלין אותו לכתחילה ומאי דכתבו התוס' מההיא דהך חצי זית אליבא דרבה אין הוכחה דמאן דסבר לשעוריה בשלשים חצאי זיתים ס"ד להקל כ"כ ולא אצטריך לרבויי עליה ומאן דדחי אפשר דהכי דחי ליה לא תזלזל באיסורא דרבנן כולי האי דאפילו רביא לא בעית לבטוליה וזה לדידך דסברת דהוי דרבנן ועוד דהא קי"ל דחצי שיעור הוי איסורו מדאורייתא:

שם גמרא בראשונה היו מקבלים וכו' פעם א' וכו'. במ' ר"ה דף ל' גרסינן עלה דהאי משנה וז"ל מאי קלקול איכא הכא תרגמה שלא אמרו שירה כל עיקר רבי זירא אמר שאמרו שירה של חול ע"כ. והרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות קידוש החדש כתב וז"ל בראשונה היו מקבלין וכו' פעם א' וכו' מלבא עד בין הערבים ונתקלקלו במקדש ולא ידעו מה יעשו אם יעשו עולה של בין הערבים שמא יבואו העדים ואי אפשר שיקרב מוסף היום אחרי תמיד של בין הערבים עמדו ב"ד והתקינו וכו' יע"ש לכאורה דברי הרמב"ם ז"ל הם אזלי בתר איפכא דמתני' ודגמרא. ונראה דהרמב"ם ז"ל הוקשה לו במ"ש ונתקלקלו בשיר והלא זמן השיר הוא עם הקרבת נסכים שלאחר הקרבת התמיד וא"כ הו"ל למימר שקלקלו בתמיד ששחטוהו וקודם הקרבת המוספין או קלקלו במוספין שקדמו להם תמיד של בין הערבים ואינם יכולין להקריבו וכבר העירו בזה התוס' דלפום פי' דמאי קלקלו שלא אמרו שירה ק' כשהקריבו תמיד של בין הערבים מאי הוה דעתייהו ודאי שלא הקריבוהו אלא לחשבם שלא יבואו העדים עוד א"כ אחר שהקריבו ונתאחר עוד הזמן מכ"ש ששערו בדעתם שלא יבואו עוד א"כ אמאי לא אמרו שירה של חול מה תאמר שבאו העדים בין הקרבה לנסכים ממ"נ מאי עבוד ב"ד בהכרח שלא קדשו ר"ח אלא עד למחר א"כ יאמרו שירה של חול וא"נ אמרת דקדשוהו לאותו יום ובתר הכי הוא דתקון דלא יקבלו וכו' ומשם והלאה ולעולם הקריבו אותו יום מוסף ודחה עשה דרבים לעשה דהשלמה כמ"ש התוס' סוף סוף יאמרו שיר של חול כיון שכבר הקריבוהו ומה גם דלגבי נסכים ושיר אין איסור להקדים דלא קפיד קרא על ההשלמה אלא על הקרבן ומה גם דמצי לעבודי נסכים עד אחר הקרבת המוסף ולומר שיר הצריך ומה קלקול איכא לזה פירש הרב ז"ל שהקלקול הוא שלא ידעו מה לעשות ולא עשו דבר עד שתקנו ב"ד התקנה וטעם שתלה התנא הקלקול בשיר לפי שממנה באה המניעה שלא יכלו לעשות שום דבר דאל"כ בזה השיר היו יכו' להקריב תמיד של בין הערבים על תנאי שאם לא יבאו העדים ה"ז תמיד של בין הערבים ואם יבואו יהיה כבש א' מכבשי מוסף היום ואין כאן קלקול ולא נתקלקלו אלא מצד השיר שמשונה שיר של מוסף משיר של תמיד ולזה אמר נתקלקלו ולא ידעו מה לעשות ודוק. ופסק רבינו כתרגמא דבני בבל דלא אמרינן שיר כל עיקר. אלא דצריך ליתובי לדעתו ז"ל מאי קאמר הש"ס בסמוך דף יו"ד נהרדעי אמרי אף בביצה דמאי דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול הא אמר רב כו' מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר. ולפי דברי רבינו שאמר תקנו באותו יום א"כ הרי מצינו אלול מעובר אחר עזרא ורש"י ז"ל נשמר מזה ואמר ואותה הפעם עדיין לא נתקנה תקנה ע"כ אלא לרמב"ם קשיא לאו קושיא היא דרמב"ם אינו מפרש לה לאותה קלקלה בראש השנה אלא בר"ח אחר דעלמא וכדמוכח מפשט דבריו ומעתה לק"מ דלעולם לא נמצא אלול מעובר מימות עזרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף