גליוני הש"ס/ביצה/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס

מפתח
שינון הדף בר"ת


דף ד' ע"ב

אין מבטלין איסור לכתחלה. נ"ב עיין שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקע"ח ומש"ש אבל בנ"ד אפי' שיאמר לו לבטל אין באמירה זו איסור ואין האיסור אלא באכילה ודו"ק עכ"ל צריך ביאור וע"ש חידוש דאסור ליקח מעכו"ם איסור שנתבטל דבשעה שלוקחו ה"ל כמבטלו לכתחלה ע"ש וכמדומה שכבר הביאוהו האחרונים ועיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ק"ס דמבואר להיפוך ובתשובה הארכתי ועיין עוד תוס' חולין ס"ד א' ד"ה סימנין וע"ש עוד ברדב"ז אי שרי הערמה בביטול איסור לכתחלה עש"ה והנה בדיעות הסוברים דהא דאין מבטלין כו' הוא דאוריתא הארכתי בזה בחידושי מנ"ל איסור זה והבאתי שם דברי שו"ת הרי"ם שכ' דכיון דמבטל האיסור להתירו ולהרויח אותו ה"ל כעושה סחורה בדברים האסורים ע"ש ודנתי בזה ואני כתבתי מסברתי ג"כ טעם בזה והבאתיו בקצרה בגליון כתובות נ"ט ב' ע"ש וכעת ראיתי בס' פרי תואר יו"ד סי' צ"ט סוף ס"ק ח' דכ' דהוא הלמ"מ ע"ש:

הכא מקלא קלי איסורא. נ"ב כחילוק זה ע"ז ס"ו ב' שאני התם דמיקלא איסורי':

זמנין דגזרי כו'. נ"ב עיין שו"ת חיים שאל [ח"א] סי' ח' מ"ש בביאור דברי הרדב"ז דמשום גזירה לחוד לא היו עושין ב' ימים רק הואיל והי' מנהג בלא"ה אהני חשש גזירה שלא לפסוק המנהג וע"כ נחשב יו"ט ב' של גליות מנהג לא דרבנן משום גזירה עש"ה ויל"ע בתוס' לקמן ל' ב' ד"ה עד דכתבו אם אתי אליהו ואמר דעיברו לאלול ע"ש ומשמע דגם עכשיו דידעי' בקביעא דירחא עכ"ז שייך עיבור בשמים או אולי הכוונה אב"ד הגדול דהוא גם עכשיו אלא שלא נודע לנו מי הם ועכ"פ הוא גם עתה ספק בעצם בכל ב' ימים טובים של גליות שמא החודש מעובר בשמים או בב"ד הגדול וכתוס' הנ"ל וא"כ מה זה דמקשינן כאן והשתא דידעי' כו' ומסקינן דהוא מנהג משום דזימנין דגזרי כו' ולדב"ז הנ"ל הוא רק מנהג לבד ולולי שנהגו לא היו החכמים מצווין כלל לעשות ב' ימים טובים של גליות וע"ע רא"ש סוכה פ' לולב וערבה סי' ה' מש"ש וי"ל דשאני התם דאם יבא אליהו כו' עש"ה וע"ע ר"ן שבת ריש פ' שואל ד"ה ודאמרי' בגמ' גבי יו"ט של ר"ה כו' עש"ה ויש לספק בב' ימים טובים של גליות והלוהו בראשון וחזר והלוהו גם בשני אי ניתן ליתבע עכ"פ אחת מהם דממ"נ חד מינייהו חול הוי ואי נימא דניתן ליתבע נ' דהיכא דההלואות שוות אז יכול ליתבע אחת מהם וכשפורעו יכול לתפוס אותו הממון על הלואת היו"ט וכדאמרי' התם דהלואת יו"ט נמי אע"ג דלא ניתן ליתבע מ"מ אי תפס לא מפקי' מיני' ויחזור ויתבע על אותה ההלואה שהית' בחול דממ"נ חד מינייהו חול הוי ויאמר הלואת החול איזה שהיא אני תובע עתה ודו"ק היטיב ועיין תוס' תענית ב' א' ד"ה מיום טוב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף