קרן אורה/תענית/יט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף י"ט ע"ב

גמרא נהרא אנהרא בצירתא כו' ופי' התוס' דאבצורת אין מתריעין ואכפנא מתריעין וכן משמע מהא דאמר ר' יוחנן ל"ש אלא בזמן שהמעות בזול כו' אבל מעות ביוקר מתריעין עלי' מיד ומעות בזול ופירות ביוקר הוי בצירתא ואפ"ה אין מתריעין אבל מלשון הר"ן ז"ל במתניתין משמע דאבצורת נמי מתריעין וא"כ צריך ליישב אליבי' הא דאמר ר"י ל"ש וי"ל דהאי מתריעין עלי' מיד דקאמר ר"י היינו תיכף ומיד ואין ממתינין על בה"ב דזה בכלל צרות מזונות דמתריעין אפילו בשבת ולמש"כ הב"י בדברי הרמב"ם ז"ל דהתרעה דירדו לאילן ולא צמחים וכן שפסקו גשמים היינו תענית לבד א"ש ג"כ דבמעות ביוקר מתריעין בשופר אבל במעות בזול ופירות ביוקר מתענין וזועקין לבד ואין בהן התרעה בשופר ועפ"ז א"ש ג"כ מש"כ לעיל דעל כולן אין מתריעין אלא בהפרכי' שלה אתיא דלא כת"ק ולפי דברי הב"י ניחא דהתרעה זו דאילנות ובורות שיחין ומערות היינו תענית לבד ובזה שוין כל מקומות ההפרכי' ועיין בלח"מ מה שכתב בזה:

שם גמרא ואסכרה כו' עיין בב"י ולח"מ ובירושלמי בפירקין:

שם גמרא ואם אין להם מים לשתות מתריעין מיד ואיזהו מיד בה"ב עיין בפסקי הרא"ש ז"ל מה שפירש בזה:

שם גמרא תניא אידך מתריעין על האילנות כו' רשב"ג לכאורה השני ברייתות כולה חדא היא ולא שייך בזה תניא אידך וי"ל דספיחים איכא בינייהו דלתניא אידך מתריעין אף על הספיחין וכפירש"י ז"ל וברייתא קמייתא ס"ל דספיחי זרעים אסור בשביעית וכמ"ש התוס' ואפ"ל עוד דמתריעין על הספיחין ד"ה היא ולמ"ד ספיחין מותרין כ"ע מודים דמתריעין ודווקא באילנות פליגי ובתוספתא ובירושלמי תנא סתמא כשם שמתריעין על הגשמים בשאר שני שבוע כך מתריעין בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לאחרים ופליגי בירושלמי מאן ניהו אחרים ע"ש:

שם גמרא אמר ר"א בן פרטא מיום שחרב בהמ"ק כו' חשיב כאן ג' דברים לברכה בירידת גשמים בזמנן א' שהטיט היינו הארץ מתגבלת יפה. הב'. שניתן להם הפרנסה בבת אחת כי כל צמחי האדמה צמחים יחד. הג'. כי ניתן להם בזמנן ויש להם פנאי להעשות כתיקון וכל ג' אלו נאמרים בפסוק אם בחוקותי כו' ונתתי גשמיכם בעתם והארץ תתן יבולה כי תתגבל יפה ותתן כל כחה לך והשיג לכם דיש כו' כי יתן לכם הכל בבת אחת ואכלתם לחמכם לשובע כי תאכלו כתיקונה וישביע אתכם וכ"ז הוא בזמן שאתם יושבין לבטח בארצכם אבל משחרב בהמ"ק אין הדבר תמידי באלו הברכות אלא יש שנה כו':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף