ריטב"א/תענית/יט/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב נחמן דוקא שינו פי' שעדיין יש להם אחרית ותקוה ע"י גשמים אבל יבשו ולא פי' שאפילו ירדו גשמים ולא יצליחו אלא בדרך נס מתריעי' על מעשה נסים ודווקא על תבואה זו אין מתעני' אבל אם הוא ראוי לחזור ולזרוע וזורעים ולא ירדו גשמים מתענין עליהם כסדר התעניו' כל זמן הגשמים וכן בירוש' ואמרי' בש"ס פשי' ואמרי' לא צריכא דאיקון כלומר שהיה בקשה והא קמ"ל דאקנתא לאו מילת' היא אמרי' בש"ס א"ר חנינא רואה בסלע ושכיח בצורתה בארבע ולא שכיח כפנא פי' ד' ד' סאין בסלע והיינו מעות ביוקר ופירות בזול ולפי שיטתי' שפי' במשנתי' לא הביאוה לומר שיש חלוק ביניה' לענין התעני' שהרי על שניהם מתעני' ומתריעים אלא כלפי שהזכירו במשנתי' מכת בצורת כלומר מכה המביא' לידי בצורת האריך הש"ס בכאן לברר מה הוא מכת בצורת וספרי' יש דגרסי' עלה א"ר יוחנן לא שנו שמעות בזול ופירות ביוקר אבל מעות ביוקר ופירות בזול מתריעים עליהן מיד ונראה לפי זה שבמעות בזול ופירות ביוקר דהיינו סאה בסלע ושכיחא אין מתריעי' עליה מיד. וזה קשה דהא סאה בסלע ושכיחא בצורתא היא שמתריעים עליה במשנתי' ואף לשיטת רבי' אברהם ז"ל שמחלק בדינם אין החלוק בהתרעה אלא בתעני' וכך היה ראוי לומר אבל מעות ביוקר ופירות בזול מתעני' ומתריעים עליהם לפי שהיא מכת רעב. ויש לי לדחוק וה"ק ע"כ לא הוצרכו לשנות בכלל מכת בצורת אלא במעות בזול ופירות ביוקר אבל מעות ביוקר ופירות בזול אינו בכלל זה ודבר פשוט הוא שמתריעים עליהן מיד לפי שהוא מכת רעב:
ויש נסחאות דלא גריס לה כלל אלא דגרסי' א"ר יוחנן נהירנא כדהוו קיימין ד' סאין והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר וכן נראית גרסתו של רבינו אלפסי ז"ל שלא הביאה לאו ללמד על ענין התעני' לפי שסובר ז"ל שאין חלוק ביניהם לענין זה ובפ' הספינה נאמרה האי מימרא על הא דת"ר אין יוצאים מא"י לח"ל אלא א"כ סאתים בסלע ואמ' שמואל לא שנו אלא בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפי' סאה בסלע שהוא יוקר גדול אין יוצאים ואמרי' בשלהי שמעת' א"ר אבא בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא מעות בזול ופירות ביוקר אבל פירות בזול ומעות ביוקר אפי' עמדו ד' סאין בסלע יוצאים א"ר יוחנן והיוצא וכו' ובודאי משם ששם הוא מקומה ועל הלשון ההוא הביאוה בכאן אגב גררה ומגיהי ספרי' תמהו עליה מה יציאה זו בכאן והניחו מתריעים עליה מיד וכן שמעתי בשם רבינו הגדול ז"ל וגרסי' התם ת"ר מתריעים על פרקמטיא שהוזלה אפי' בשבת פי' החרטה בפה בתפלה ובתחנונים א"ר יוחנן כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בא"י אמר רב יוסף והוא כזל וקם עשרה בשיתא והטעם שגם זה למעט משא ומתן מבכל אדם עד שיהו מעות ביוקר. ודעת הרמב"ם ז"ל שמתריעים ומתענין על זה בחול כמו על שאר צרות וחומר יש בזה שמתריעי' עליהן בפה וזועקים בשבת מה שאין כן על שאר הצרות שאין זועקים עליהן בשבת אלא על אותן ששנינו לפנינו עיר שהקיפוה עובדי כוככים ומזלות וחביריו ולפי זה מה שנהגו לומר מצלאין אנחנא כו' בשבתות בארצות הללו על עצירת גשמים ושאר צרות שלא יבאו על הצבור טעות הוא וי"א שפרקמטיא שהוזלה אין בה תענית אלא התרעה בפה בחול או בשבת וכעין ששנינו על עיר שהקיפוה עובדי כוכבים ומזלות וחביריו שיש בהן זעקה אפי' בשבת ואין בהם תענית ותקיעות בחול אבל כל צרה שמתענין עליה בחול ומתריעי' כ"ש שצועקים עליה בשבת כיון שהיא צרת צבור דלא גרעי מיחיד הנרדף מפני עובדי כוכבים ומזלות ואף לפי זה דוקא על צרה דחוקה שראוי להתענות עליה בחול אבל לומר מצלאין על שאר צרות אחרות שאין מתענין עליהן וכ"ש מה שנוהגים בקצת מקומות להחרים על המסים וכיוצא בהן ולומר רועה ישראל האזינה וכיוצא בו שזה איסור מפורסם ברבים דצעקה בשבת אסורה ובקושי התירוה על צרות דחוקות של צבור ועל היחיד אסרו לומר זננו בברכת מזון אלמלא שהוא תופס ברכות כמו שהוא בירוש' ובקושי התירו לבקר חולי' בשבת שלא יזעוק והאיך צועקים ברבים על דברים של הבל אין זה חלול שבת בפרהסיא ואסור לנהוג בו וראוי למחות בדבר:
שם ת"ר מתריעי' על האילנו' בפרס הפסח פי' שהוא זמן פריחת האילנות בא"י ואם יחסרו להם הגשמים באותה שעה ילקו לגמרי ולפי' מתריעין עליהן מיד בתענית עד שירדו גשמים או עד שיעבור זמנן ופרושי מפרש דה' דתנן שאם ירדו לצמחי' ולא לאילן מתריעין עליהן מיד דהיינו בפרס הפסח כי קודם לכן עדין יש להם המתנה ולא הגיע זמן צרך שלהן והיאך יתריעו עליהן או אפשר והוא הנכון דברביעה ראשונה אם ירדו לצמחי' ולא לאילן מתריעין עליהן מיד שגזרה על האילנות כי מאז הגש' טוב להכי והיינו מתני' ומתני' קתני על מלתא אחריתי שאפי' ירדו ברביעה לצמחי' ולאילנות כשיגיע פרס הפסח הם צריכי' לרביעה אחרת ואם לא ירדו מתריעי' מיד כנ"ל:
שם ועל הבורות שיחין ומערות בפרס החג פי' הרמב"ם ז"ל וגם רש"י ז"ל ומפרשי' אחרי' דהיינו הסכות וזה תמה גדול שהרי צריך שלה' בימות החמה והיאך לא התריעו עליהן כשהיו צריכי' להן ויתריעו עליהן עכשיו שבאי' הגשמי' ויתמלאו והלא אין ראיה לגזירה מן השמי' בגשמי' אלא כשלא ירדו בימות הגשמי' דאלו בימות החמה לאו סימן קללה הוא שנ' הלא קציר חטים היום ובירושלמי אמרו בפי' בפרס העצרת וא' עולה יפה ואשכחן במס' ר"ה דתניא ואכלנו ולדה שלמי' בחג ופירשה רב אשי דהיינו עצרת ואע"ג דהתם דחי לה רב זביד דאית ליה אוקמת' אחריתי הכא מודה לאוקמ' כרב אשי אלא היכי דאיכא לאוקמה בחג הסכות קאמר איהו דלא מוקמי לה בעצרת דכל היכא דתני פסח עצר' תני מן הסתם ועל הרוב ולפי שיטת המפרשים ז"ל יש לדחוק ולומר כי בודאי הצורך שלהם היה יותר גדול בימות החמ' אבל לפי שאינו זמן גשמי' לא התריעו עליו שאין מתריעי' על מעש' נסים וכשהגיע זמן הגשמי' התחילו להתריע כמו שכבר הגיע להם הצרה מקודם לכן אבל על צרה שלא הגיע עדין כגון הגשם הצרי' לתבואות הא ודאי אין מתענין על רביעה אפילה וכיוצא בזה אמרו בירושלמי לפי שטתי' לזה ולזה אבל לא לבורות שיחין ומערות בפרס העצרת מעתה אפי' יותר כן כלומר למה לא יתריעו ג"כ אף אחרי כן שצריכין לגשם יותר והשיב ר' מעשה נסים הם ואין מתריעין על מעש' נסים ע"כ:
ואם אין להם מים לשתות מיד מתריעין עליהן. פי' בכל זמן ואפי' מעצרת ואילך או מחג הסכות ואילך כל זמן שיחסר להם שאין להם לשתות מים כלל ופשוט הוא וכן פירש הרמב"ם ז"ל.
ואי זהו מיד שלהן ב' וה' וב' פי' שאין גוזרין תענית אלא בימים אלו אבל צועקים בפה ואפי' בשבת שאין צרת מזונו' גדולה מזו. גרס' ההלכו' וכלן אין מתריעין עליהן אלא בהפרכיא שלהן וכן היא בפר"ח ז"ל ופירוש' שעל הצרות כלן ואפילו אותן ששנינו בהן שמתריעין עליהן בכל מקום מפני שהיא מכה מהלכת ואף מכה מהלכת למכה שאינה מהלכת חשיבא וכן בדין דלמאן דגריס ואין מתריעין עליהם וקאי אמתני' דריש פרקין דעצירת גשמים הרי אין מתריעין עליהם אלא בסביבותיהם בלבד כדאי' במתני' לקמן ואין צריך לומר שאין מתריעין עלי' בהפרכיא אחרת ואפי' היא סביבותיה וכך היא שנויה בתוספתא כפירש על צרו' מכות מהלכו' והוסיפו עוד היה בסוריא אין מתריעין עליהן בא"י בא"י אין מתריעין עליהם בסוריא ואע"פ שהביאו לפנינו על אלו מתריעין בכל מקום:
מעשה שגזרו תעני' בערי ירושלם על שדפון שבעבר הירדן ועל חיה רעה שבאשקלון זה אינו קשה שאע"פ שאמרו ג' ארצות בא"י יהודא ועבר הירדן וגליל מ"מ כל א"י נדונת כהפרכיא אחד ואשקלון ג"כ מכבוש עולי מצרים היה בכלל א"י אלא שלא כבשי' עולי בבל כמו שאמרו בגיטין מאשקלון לצפון ואשקלון בצפון וכיון שהיתה כבוש ראשון מן הפרכיא היא חשובה אבל סוריא שהיתה כבוש יחיד אף בתחלתה היא חשובה עכשיו כהפרכיא אחרת לא"י. וכי תימא והא רב נחמן גזר תענית' בבבל על מותנא דא"י אמר ק"ו גבירה לוקה שפחה לכ"ש ומותנא מכה שאינה מהלכת היא שאין מתענין עליה אפילו באותה הפרכיא אלא בסביבותיה ואפילו הכי מתענין עליה מבבל לארץ ישראל מהאי קל וחומר ואם כן אף במכה שאינה מהלכת מהפרכיא להפרכיא נמי דבתרי הפרכיא אף מכה מהלכת חשיבא שאינה מהלכת מכל מקום היאך לא יתרועו עליה אף בסוריא וכל ח"ל כלו היא שבא"י מפני טעם ק"ו דגבירה לוקה שפחה לכ"ש. תרץ רבי' הגדול ז"ל שלא אמרו ק"ו זה אלא כשהמכה בא"י אבל כשהמכה במקצתה אין להתענות אלא בהפרכיא שלא כדינה דהא איכא גבירה שאינה לוקה ושפחה תנצל עם מקצת א"י הניצולין ונכון הו' עי"ל דשאני בבל שכפופי' לא"י וכלם כעם א' וכהפרכי' א' וכנדונין בדין א' ויש להם לרתת שאף הגזרה מעכשיו כאלו מתחלה בהן וראוי בהן להתענו' מיה' שלא בהתרעה אבל סוריא ושאר ח"ל אין עושין בהם ק"ו זה ואפילו במכה מהלכת אין מתעני' ולא מתריעין ונכון הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |