קרן אורה/עירובין/פ/ב

קרן אורה עירובין פ ב

דף פ' ע"ב

גמרא שאני התם דליכא מחיצות עיין גירסת התוס' ופירושם ולדבריהם ז"ל א"ש סמיכות מימרא דרחב"א ורשב"ל דעושין לחי וקורה אשירה להכא דהתם נמי טעמא דעכ"פ מחיצה איכא והכי איתא להדיא בירושלמי פ' אין עושין פסין דפריך מהא דעושין לחי אשירה אהא דאין מערבין באיסורי הנאה ומשני דבלחי ע"כ נעשית מחיצה דאטו אם עשה ד' מחיצות מעכו"ם או אשירה לא תחשב רה"י ועיין בדברי הראב"ד ז"ל פי"ז מה' שבת והא דמשמע כאן דאפילו לכתחילה מותר לעשות לחי אשירה צ"ל דזה לא חשיבא הנאה מה שמותר לטלטל על ידה ועיין פירש"י ז"ל לעיל בפ' בכל מערבין בהא דאסור לקנות בית באיסורי הנאה ועיין ריטב"א ז"ל שכתב לתרץ קושיית התוס' מסולם דלעיל מיירי שלא באשירה דמשה והכא מיירי באשירה דמשה ויותר נראה תירוץ התוס' ז"ל דכל שיש פתח אף דאין יכול לכנוס בו מ"מ יש לו דין פתח והנה לרנב"י דאמר לעיל דלרבנן דאמרי אסור לקנות בית באיסורי הנאה אסור לעשות סולם אשירה וא"כ מאי טעמא דלחי מותר וצ"ל דהתם עושה הסולם לכניסה ויציאה הוי כמו קנין בית באיסורי הנאה אבל הכא דעושה מחיצה בעלמא לכ"ע שרי ולפ"ז אין אנו צריכין לומר דלהכי לא אמרינן מיכתת שיעורא בלחי משום דאין לו שיעור אלא משום דע"כ מחיצה היא מה"ת אבל קורה משום היכר שפיר אמרינן בה כתותי מיכתת שיעורא ועיין בק"ע פ' בכל מערבין ודו"ק:

שם משנה ניתוספו עליהם דיורין מוסיף ומזכה וצריך להודיע רש"י ז"ל חלק לבבא זו לשנים אם מזכה להם משלו לכ"ע אין צריך להודיע אבל אם מערב משלהם צריך להודיע והוא מטעם שפי' רש"י ז"ל דוודאי זכות הוא לו אלא דחיישינן שמא הוא מקפיד על עירובו ע"כ צריך להודיע וא"כ למאן דמוקים מתניתין בחצר שבין שני מבואות אפילו אם מזכה להם משלו צריך להודיע כיון דחוב הוא לו ונפלאו מאתי דברי הר"ר יהונתן ז"ל שכתב לחילוק זה אפילו בחצר שבין ב' מבואות וי"ל דוודאי למ"ד דאין יכול לערב עם ב' המבואות אלא עם אחד לבד וודאי חוב הוא לו אפילו אם מזכה משלו דדילמא ניחא לי' באידך אבל למ"ד דיכול לערב עם ב' אז אם יערב משלו זכות היא לו כיון דיכול לערב לעצמו גם עם המבוי השני ומאי אפסדי' אבל משלהם חוב הוא להם שמא הי' רצונם יותר לערב עם השני ואין רצונם לערב עם שניהם בפת שלהם וד' הר"ר יהונתן א"ש דהא הרי"ף ז"ל פסק כר"ש דיכול לערב עם שניהם אבל הרמב"ם ז"ל כ' להדיא דצריך להודיע בחצר שבין ב' מבואות אפילו אם מזכה להם משלו ועיין במג"ע ובמ"מ שם ובירושלמי אמרו דת"ק דר"מ דאמר דצריך דעת הוא משום דחוב הוא לו ככ"ג שאינו רוצה שיכנס חבירו לביתו שלא מדעתו משמע דאפילו אם מזכה להם שייך להודיע וכן משמע מהא דאמר ר"י שזכין לאדם כו' משמע דלת"ק חובה היא לו ואי"ה לקמן יתבאר עוד בזה:

שם משנה ולא אמרו לערב בחצירות כו' עיין רבינו יהונתן בזה עיין תוי"ט מש"כ לדעת הרמב"ם ז"ל:

שם תוס' בד"ה אגב אורחא כו' ומסקנת דבריהם דרב יהודא אליבא דר"מ קאמר אבל לריב"ב ולר"ש לא הוי ח"י גרוגרות בשתי סעודות ויש סיוע לדבריהם ז"ל מד' הירושלמי ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף