רש"ש/עירובין/פ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png פ TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י (במשנה) ד"ה כל שהוא. ור"י פליג את"ק. זהו הגהת רש"ל ואולי מצא כן בס"י. ועתוי"ט שהכריח זה מדקאמר ת"ק נתמעט האוכל מוסיף כו'. דלר"י א"צ להוסיף (ולפרש"י כאן בהא דול"א לערב בחצירות כו' אין הכרח דא"ל לת"ק איירי בשתופי מבואות. אכן לפרש"י לעיל (מו ב) וע"ש בתוס' יש מקום לדבריו) וכתב עוד ואין לומר דר"י מיירי קודם שבת ראשון כו'. ותמוה דכלפי לייא. ונראה דט"ס הוא וצ"ל דלר"י מיירי כו' (ור"ל הרישא דנתמעט מוסיף) דהא ודאי כו' עד לשבת הבאה (כ"ז שייך לה'ואין לומר' להכריח דדברי ר"י אינם רק לאחר שבת ראשון ולכן היה מקום לומר דרישא מיירי לדידיה קודם שבת ראשון) דהא לעיל פי' נמי הכי כצ"ל (ור"ל דברי ת"ק בנתמעט האוכל פי' נמי דהיינו מע"ש השני כמו שהביא שם בשם הרר"י) ונ"ל משום דאי אפשר לפרש קודם שבת הראשון דא"כ אפי' כלה לגמרי נמי דכיון דעדיין לא הועיל כלום הוה כמו שמערב בתחלה. דמאיזה מין שירצה יוכל לערב כסברת רב נחמן בגיטין (סוף דף ס"ג) ע"ש. ובזה יש לדון קצת:

גמרא ואגב אורחיה קא משמע לן דב"ס הוויין י"ח גרוגרות. וא"כ מרובין דמפרש מי"ח ואילך. ע"כ הכוונה דוקא מואילך. וסייעתא למש"כ במדרש רבה סוף פרשה מסעי:

תוס' ד"ה אגב. משמע דקאי בשיטתיה דר"ש כו'. וקשה דאם כן משמע דמודה ר"י דב"ס הוא ח' ביצים. ומדוע בעי לעירוב י"ח גרוגרות העולים ליותר מט' ביצים. ור"ש אדרבה פוחת ב"ס דעירוב מב"ס דעלמא. ור"י ג"כ מתכוון להקל כדלקמן במשנה. וי"ל דסברת ר"י כיון דאינו מערב אלא בפת לבד בלתי ליפתן בעינן טפי משארי ב"ס אשר שיערום בפת עם ליפתן. ואגב אורחא נתגלה לנו בס"ד טעם המשנה אשר הובאה לעיל (ד.) מיסב ואוכל בליפתן ונכון. ועי' נו"ב חלק או"ח סי' ל"ז ול"ח:

רש"י (בסוף העמוד). ובלבד כו' כגרוגרת לכאו"א. לע"ד יותר היה נאות לפרש ובלבד שיהיה בין כולם שיעור ב"ס דאז יכול להיות דכל הככרות אין בכאו"א רק כאיסר ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף