קרן אורה/עירובין/עז/א
תוס' בד"ה ברשויות דרבנן כו' עיין מהרש"א ז"ל שעמד ע"ז אמאי לא מחלק הש"ס אליבא דר"י ג"כ בין כרמלית דרבנן לרשויות דהכא ועיין ריטב"א ז"ל בזה שביאר טעם לסברת התוס' לעיל בע"א:
שם גמרא כותל שצדו אחד שוה לארץ כו' נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת. לכאורה נראה דמיירי אפילו בכותל שאינו רחב ד' כיון דלזה תשמישו בנחת נותנין אותו להם והא דשניהם מותרין היינו היכא דתשמישן שוין. אבל הרמב"ם ז"ל כתב דמיירי דווקא בכותל ד' ועיין במ"מ שם והתוס' ז"ל הקשו לרב חסדא דאמר גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין מאי קאמר נותנין אותו לזה ששוה לארץ הא אין מטלטלין אלא בד' ותי' דלד' אמות גופא נ"מ וקשה א"כ ע"כ לא עירבה העליונה והשתא בלא"ה דשוה לארץ היא מותרת להשתמש בכותל כמש"כ התוס' לעיל בד"ה ובלבד שלא יורידו למטה דחצירות רשות אחת בהם ע"כ נראה דמיירי דאינו שוה לארץ לאחת אלא כדי פתח ולא ע"פ כל הכותל ומיירי שפיר כשעירבה גם העליונה ודו"ק:
שם גמרא בא למעטו אם יש במיעוטו ד' מותר להשתמש בכל הכותל ואם לאו אינו משתמש אלא כנגד המיעוט כו' הלכה זו יש לפרש בתרי אנפי או לענין להיות לחצר אחת תשמישו בנחת ומיעוט מצדו בד' הוי כפתח ומותר להשתמש בכל הכותל ואם המיעוט הוא פחות מד' אינו משתמש אלא כנגד המיעוט וכן נראה מפירש"י ז"ל או יתפרש לענין שיהי' פתח בין ב' החצירות ואם הוי המיעוט ד' יכולין לערב אחד וישתמשו שניהם בכותל ואם אין המיעוט ד' לאו פתח הוא ואפ"ה במקום המיעוט מותרין להשתמש והרמב"ם ז"ל ביאר לבבא קמייתא היכא דהוי מיעוט ד' היינו לענין שתי החצירות לערבן יחד והבבא השני' ביאר לענין חצר אחת ע"ש בדבריו ז"ל והוא פלאי ונראה לדעתו דמיעוט פחות מד' בין שני החצירות לאו כלום הוא ושניהם אסורין להשתמש בו כיון דיד שניהם שולטין בו ואינן יכולין לערב יחד וגם בזה אני חוכך לשיטתו אם לא הוי המיעוט אלא מצד א' ואין המיעוט ע"כ הכותל אם מותר להשתמש גם נגד הגבוה כי הוא ז"ל מפרש הסוגיא לענ"ד בזה האופן אם יש במיעוטו ד' היינו שהמיעוט הוא ע"כ רוחב הכותל א"כ יכולין לערב ומותרין להשתמש בכל הכותל ואם אין במיעוטו ד' היינו שהמיעוט לא הוי אלא מצד אחד אינו משתמש אלא כנגד המיעוט אלא דמהא דפריך הש"ס ממ"נ לא משמע כן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |