קרן אורה/עירובין/סד/א

קרן אורה עירובין סד א

דף ס"ד ע"א

תוס' בד"ה א"כ בטלת כו' עיין ברא"ש ובריטב"א ז"ל עוד בזה באורך:

שם גמרא ואמר רב יהודא אפילו שכירו ולקיטו נותן עירובו ודיו כו' ופירש"י ז"ל דשכירו ולקיטו של כותי נותן עירוב ותו אין צריך שכירות כלל אבל מלשון הרמב"ם ז"ל נראה דמפרש דילפינן חד מחברי' כי היכי דשכיר ולקיט של ישראל נותן עירובו ודיו ה"נ שכיר ולקיט של כותי משכיר ודיו כיון דבן ביתו הוא ולהכי להחמיר לא אמרינן כיון דכולן ב"ב הם ולפירש"י ז"ל יש לדקדק הא דבעי הי' לו ה' שכירים ולקוטים ופי' ז"ל בבית הכותי ולמה לא מיבעי' לי' בה' שכירים בבית ישראל אבל לפי' הרמב"ם ז"ל דבאמת בבית ישראל קמיבעי' לי' או בבית עכו"ם קא מיבעי לי' אי צריך לשכור מכאו"א וכן משמע בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' עירובין הלכה י"ב אלא דזה מילתא דפשיטא הוא לכאורה כיון דבמקום בעה"ב סגי בשכיר ולקיט כש"כ לגבי שכיר אחר וכן נראה מדברי הריטב"א ז"ל כפי' הרמב"ם ז"ל והתוס' לקמן דף ס"ו כתבו בשם הירושלמי דר' יוחנן לית לי' להא דשמואל דאמר ר"י התם ישראל וכותי שדרים בבית אחד צריך ישראל לבטל וכותי להשכיר ע"ש מה שחילקו בזה ויש לדקדק אמאי צריך ישראל לבטל למה לא יתן עירובו אלא דהכי תני התם בעשרה ישראלים שדרים בבית אחד צריך כ"א לבטל כיון דכולם שותפין בו וכן עשרה כותים צריך כ"א להשכיר מעשה באשה אחת של פרסי שהשכירה רשותה שלא מדעת בעלה ושרא שמואל סברינן מימר אפילו שמשו ולקיטו הרי לפניך דיש חילוק בין שותפין לשכירו ולקיטו והא דמסיים התם הלכה ישראל מבטל וכותי משכיר ג"כ איירי בשל שותפות ועיין בק"ע שם ואי תיקשי לפי' הרמב"ם ז"ל הא דעתו ז"ל דאין שכירות מועיל בישראל כמבואר בכ"מ שם פ"ב וא"כ שכיר ישראל בבית כותי איך יכול להשכיר ז"א דבשביל כותי שפיר יכול להשכיר ושליחותי' דכותי קעביד ודו"ק:

שם תוס' בד"ה שיכור אל יתפלל כו' ומיהו משום מי רגלים פשיטא דאין צריך לחזור ולברך וכתב מהרש"א ז"ל דהוי להו למימר דאפילו לענין תפלה פשיטא דאין צריך לחזור ולהתפלל דלא אסרה תורה אלא כנגד עמוד ראשון וצואה תניא ע"ש ול"נ דאם התפלל כנגד מי רגלים במזיד ודאי חוזר ומתפלל ולא הקילו אלא במצא מי רגלים כנגדו אפילו במקום הראוי להסתפק כדאיתא בש"ע ועיין בתוס' ורא"ש בברכות גבי פלוגתא דהיו מים שותתין על ברכיו וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף