מהרש"א - חידושי אגדות/עירובין/סד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מהרש"א - חידושי אגדות TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png סד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לא ילאי דעתאי א"ל רבא כו'. רבא גופיה קאמר בפ' יה"כ חמרא וריחני פקחין ואין סברא לומר דהיינו דוקא בפחות מרביעית ונראה לומר דהתם ביין מזוג איירי וביותר במזיגתא דרבא גופיה על חד תלת מיא כדאמרינן בפרק כיצד מעברין אבל הכא איירי ביין חי שהיה יינם חזק וברביעית נמי היין טורדתו ועיין בבית יוסף שכך כתוב בתרומת הדשן ועיין בתוס':

וזו אינה נאה כו'. משמע דזו נאה נמי לא יאמרו דבהכי איירי קרא דאייתי רועה זונות וגו' ומשום דמשמע מיניה דיש אחרות שאינן נאות ופרש"י בס' משלי דסיוע לדרש זה שאין זונות במקרא מלא אלא זה בלבד עכ"ל והיינו דזונות בלשון רבים לא מצינו לו מלא ו' הראשונה אלא זו בלבד דבספר מלכים כתיב שתי נשים זנות וביחזקאל כתיב לכל זנות יתנו גו' חסר ו' הראשונה וכאן מלא ו' ראשונה לדרוש זו נאה דהוא ו' אחרונה כמספר א' ה' והת' לרבות וק"ל:

תפלתו תועבה כו'. מצינו לשון זה גבי תפלה שאינה הגונה דכתיב גם תפלתו תועבה וק"ל:

לא יפטר כו' שמתוך כך זוכרו כו' מפורש פ' אין עומדין:

יקח בהן ס"ת כו' אפי' בעל כו' יש לדקדק בלשון אפילו דמשמע כל חד מהני אמוראי מוסיף על דברי חבירו ואמאי נקט דבר מצוה זה של קניית ס"ת ממצוה אחרת ור"ח שהביא מקרא דפרשת חקת אמאי לא הביא דפרשת ויצא שנאמר וידר יעקב נדר וגו' וכל אשר תתן לי עשר וגו' הוא מבואר שאל יחשוב האדם כי העושר יבא לו מתוך חכמתו וחריצותו כמ"ש לא לחכמים לחם וגו' ולכך יש לאדם שקונה ממון מצד אחר שיתן ממנו חלק ה' להורות כי ממנו הכל ועל כן יקח מהן ס"ת שהוא דבר סגולה כמ"ש פ' ח"ה בנכסי קטן יעשו לו סגולה מאי סגולה ס"ת ואיכא מאן דאמר דקל ופרש"י לפי שעושין פירות והקרן קיימת ולזה יעקב שהיה עני ביותר וכל עצמו לא בקש רק על הבגד והלחם שהוא דבר ודאי נגזר מאתו ית' ב"ה כמ"ש נותן לחם לכל בשר ואינו תלוי בטבע ועוצם יד אבל בכלל עם ישראל שהיו עם רב אפשר לפי הטבע שינצחו את העם ואעפ"כ תלו הדבר בה' יתברך כי מאתו הכל אף הטבע וזהו שאמר בלשון כפול אם נתון תתן את העם וגו' הגם כי נתון בטבע לדמות שאין כאן פועל מ"מ אתה תתן כי מאתך הכל וע"כ והחרמתי את עריהם חרמי גבוה וכן יש לאדם לבקש מאתו ית' שהוא הנותן האמיתי ליתן ממנו חלק לו ית' להיות לו לזכרון שכל מה שיש לו הוא שחוננו יתברך ולזה המחזיק בנכסי הגר אל יתלה הדבר במקרה אבל מאתו ית' לתת ממנו חלק אלוה והיא תורתו סגולה העליונה שפירותיה ללמוד בה בעוה"ז והקרן שהוא שכר הלמוד בעוה"ב. ובא רב ששת והוסיף לומר אפילו בעל בנכסי אשתו שהקרן אינו שלו רק הפירות מ"מ יקח מהריוח שחננו ה' לע"ע ס"ת כדי שיתקיים הקרן שלו ולא יפחתו לו כנכסי צאן ברזל שאם פיחת פיחת לו ונכסי מלוג מ"מ הפירות שלו ורבא בא להוסיף לומר אפילו עבד עסקא ורווח שאפשר שבזמן אחר יפסיד גם שיש לו לתלות הריוח בכחו ועוצם ידו וחריצותו מ"מ יתלה הדבר בו ית' ב"ה ויקח בהן ס"ת כדי שיתקיימו נכסיו ולא יבא לידי הפסד אחר זמן. ורב פפא הוסיף אפילו מצא מציאה דיש לתלות הדבר בהזדמן וע"ז לא שייך לנדור נדר ולבקש מ"מ אל יתלה בהזדמן ומקרה שגם זה ממנו ית' ב"ה לתת ממנו חלקו לס"ת. והוסיף רב נחמן בר יצחק לומר אפילו כותב תפילין כו' כן הוא בכל הספרים ישנים וחדשים מקרוב באו להגיה אפילו כתב בהם תפילין וקאי אדלעיל שאמר ס"ת וקאמר איהו אפילו תפילין וטעות הוא להגיה כל הספרים הישנים דלמה נקט תפילין טפי משאר מצות ועוד דאמאי שינה לומר כתב תפילין ולעיל גבי ס"ת קאמר יקנה לו ס"ת והל"ל נמי הכא יקנה בהו אפילו תפילין גם כל הני אפי' דקאמרי אמוראי לא מיירי בכה"ג דקאי אפי' אדבר שיש בו ריוח וזה קאי אדלעיל אס"ת ועל כן נראה לקיים גירסת כל ספרים ישנים וקאמר דאפי' כותב תפילין ומרויח בהן אע"פ שאמרו בפרק מקום שנהגו כ"ד תעניות ישבו אנשי כנה"ג שלא יתעשרו כותבי תפילין מ"מ אל יתלה הריוח במעשה ידיו וכחו כ"א בה' שנתן לו כח זה להרויח בהן בתפילין אע"פ שלא יתעשר על ידיהם ויקנה מן הריוח ס"ת להש"י ומייתי מקרא דוידר נדר וגו' אם נתן תתן וגו' והחרמתי את עריהם וכתיב וישמע וגו' ויחרם אתהם ואת עריהם וגו' הרי שלא הרויחו בנדרם כלום ועשו את הכל חרם גבוה כ"ש כותבי תפילין שבמקצת שירויחו גם אם לא יתעשרו יש להם ליתן ממנו חלק גבוה ולקנות בו ס"ת ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון