קרן אורה/עירובין/מ/א
גמרא הכי נמי מסתברא מדקתני בברייתא כו' מכאן נראה דהא דפליגי ר"י וחכמים בתנאה או משום דר"י ס"ל דשתי קדושות הן ועבדינן להו מספיקא וחכמים סברי קדושה אחת היא ולא מספיקא עבדינן דא"כ מאי טעמייהו דרבנן דפליגי בר"ח הא בר"ח ודאי מספיקא עבדינן אלא ש"מ דאפי' היכי דעבדינן מספיקא לא אמרו רבנן להתנות אבל למאי דעביד הש"ס צריכותא דאי פליגי בר"ה לחוד ה"א בהא קאמרי רבנן משום דאתי לזלזולא בי' ולמה לי' האי סברא תיפוק לי' דה"א דדווקא בר"ה פליגי רבנן משום דקדושה אחת היא אלא דיש לדקדק במתני' שלא הזכיר ר' דוסא אלא תנאה דר"ח ולא הזכיר תנאה דר"ה מזה נראה דמודי ר' דוסא בשל ר"ה עצמו דאינו מזכיר תנאי משום דמודי בזה דאסור לזלזולי בי' ובזה ניחא דלא מצינו דפליגי ר' דוסא ורבנן בי"ט של גליות משום דר"ד נמי מודה בהזכרת י"ט דאינו מזכיר תנאי דהוי זילותא ולא פליגי אלא בר"ח דלא חיישינן לזילותא וס"ל לר"ד דאפי' בר"ח של ר"ה ג"כ מזכיר תנאי של ר"ח ולא חיישינן לזילותא כיון דאינו מזכיר התנאי בשל י"ט עצמו השתא עביד הש"ס שפיר צריכותא דה"א דרבנן לא פליגי אלא בר"ח של ר"ה משום דמ"מ איכא קצת זילותא אף כשמזכיר התנאי בשל ר"ח אלא דמלשון פי' המשניות נראה דתנאי דר"ד קאי נמי אר"ה עצמו וסיים שם בטעמא דרבנן דאין להתנות משום דקדושה אחת היא וגם מהאי טעמא דלא יזלזלו בי' וכתב עוד דנחוש לזה בר"ה כי אפילו בזמן שהיו עושין ע"פ הראי' היו עושין ר"ה שני ימים ע"פ הרוב ולא זכיתי להבין לשונו הזהב מה שהצריך לשני הטעמים ועוד הא אפילו בר"ח בעלמא פליגא רבנן עלי' דר"ד אף דליכא חד מהני טעמא גם מ"ש ונחוש לזה אינו מובן. עוד דבר חידוש ראיתי בדבריו ז"ל במשנה זו שכ' הלכה כר"י בזו ההלכה די"ט של ר"ה שני קדושות הן אבל בזה"ז שני י"ט של ר"ה שאנו עושין ע"פ החשבון אסור לחלק בהן העירוב לפי שהן קדושה אחת נראה מדבריו דעיקר הטעם דקדושה אחת הוא מפני שאנו עושין ע"פ החשבון והוא פלאי כי אדרבא משמע בסוגיין ובריש ביצה דעיקר החומרא הוא מפני זמן המקדש שהיו מקדשין ע"פ הראי' ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה היו נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש. הן אמת דלפי משמעות דבריו ז"ל יש ליישב מה שדקדקתי לעיל ארב אסי דאמר בי"ט של גליות נמי קדושה אחת מהא דמשמע במתני' דלא פליגי רבנן אר"י אלא בר"ה אבל בי"ט של גליות מודו לי' דנולדה בזה מותרת בזה כדתניא מודו ר"י בי"ט של גליות ולפי דבריו ז"ל ניחא דרב אסי לא אמר אלא בזה"ז שעושין ע"פ החשבון ולא מספיקא אבל לא משמע כן שם בביצה ודו"ק. ועי' ברמב"ם ז"ל פ"ז מהל' י"ט שדעתו ז"ל דבזה"ז שנוהגין ע"פ החשבון אסור להתנות על הכלכלה ועל עירוב אפילו בי"ט של גליות עיין בלח"מ שם מש"כ לענין ביצה ומפלוגתא דרב ורב אסי מוכח דאפילו בזה"ז ביצה שריא וכן מוכח מעובדא דההוא טביא אלא דמלשונו ז"ל בפ"ה מהל' קידוש החודש נראה דגם בימי אביי ורבא היו מקדשין ע"פ הראי' ועיי"ש מ"ש בטעם שני י"ט של ר"ה וצ"ע לדבריו הא דאמר ר"ז בריש ביצה תדע דאנן ידעינן בקביע דירחא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |