מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/מ/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי הלכות TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png מ TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


בא"ד. ובשבת וי"ט אף לפרש"י כו' אף בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל כו'. עכ"ל. ר"ל לאסור לאותו ישראל שהובא בשבילו ומשום הכנה מיהו לישראל אחר או שלא בשביל ישראל מותר בהובא מחוץ לתחום לי"ט ושבת דאין לאסור משום הכנה טפי מהובא בו ביום דמותר לישראל אחר בהובא מחוץ לתחום אבל בדבר נלקט וניצוד יש לאסור משום הכנה בשבת וי"ט אפי' שלא בשביל ישראל כלל כמו נלקט וניצוד בו ביום ודו"ק:

בפרש"י בד"ה לזלזולי אי מחזקינן להו ספק אתי לזלזולי בשני כו'. עכ"ל. לא ידענא אמאי דקדק לפרש אתי לזלזולי בשני דכיון דמשום אחזוקי ספק הוא אתי לזלזולי נמי בראשון ויש ליישב כיון דאנן בקיאין בקביעי דירחא וראשון ודאי עיקר ולא אתו לזלזולי ביה אלא בשני דלא עבדינן ליה אלא משום דשלחו מתם הזהרו כו' אי הוה מחזקינן ליה נמי בספק הוה אתו לזלזולי ביה לגמרי אבל כי אמרינן סתמא מחזקינן ליה בקדושה א' מדרבנן וק"ל:

תוס' בד"ה הא ודאי מאתמול נעקרה אבל אי היום נעקרה אסור אע"ג דאדעתא דנכרים כו'. עכ"ל. איסור (בו ביום) דבכדי שיעשו אין לאסור אלא בשביל ישראל בין לפרש"י בין לפי' ה"ג אבל בו ביום אסור אפי' בשביל נכרים וטעמא משום מוקצה כו' דבמוקצה איירי כולה שמעתתא ולאפוקי משום דשמא יעקר ויתלוש הוא גופיה דאין לחוש לזה בדבר שאין קל ליתלוש כמו לפתות דבעי מרא כמ"ש לקמן וק"ל:

בא"ד. והא דמדמי כו' שמא ישחוט לשמא יסחוט ה"מ למדחי דלא דמי כו'. עכ"ל. ר"ל דלא דמי מה"ט דשמא יסחוט הוא קל ליסחט משא"כ שמא ישחוט שאינו קל כ"כ וע"ש בתוס':

בד"ה זכרון א' כו' דלא ליתי לזלזולי במועדות וי"ט של ר"ה כו'. עכ"ל. ובדפוס חדש הגיהו וי"ט ראשון של ר"ה כו' ויותר נכון כמ"ש במרדכי ישן ובפי' שבגליון ברי"ף דלא הוזכר שם כלל י"ט של ר"ה אלא דלא ליתא לזלזולי במועדות כו' ור"ל בכל מועדות של תשרי דיאמרו דבתשרי נמי יום ב' עיקר כמו בר"ח של כל השנה דיום שני עיקר לממני מיניה וק"ל:



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף