מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/מא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי אגדות TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png מא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
מנחה חריבה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ע"ב מיום שגברה אגרופה של חנופה כו'. כחה של חנופה כו' כפירש"י ועי' בערוך והיינו כעין דלעיל שהחניפו לאגריפס מפני יראתו ממנו ולא היו חוששין מיראת הקב"ה כמ"ש התוס' והיינו שנתעוותו הדינין שמחניפין בדין לבעלי זרוע מפני היראה וכה"ג אמרו בס"פ מקום שנהגו אוי לי מאגרופן ואולי שנקטו הכא האי לישנא אגרופא ע"ש אגריפס המלך. וענין שאמרו מתוך החנופה

אין אדם יכול לומר מעשי גדולים כו'. כפירש"י ועי"ל לפי שהשומע מתוך החנופה מעיד בהיפך האמת כדמפרש לקמן הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע גו' ודו"ק:

מותר להחניף כו' לא יקרא עוד לנבל נדיב גו'. בחנף מדבר קרא כדמסיים ביה כי נבל נבלה ידבר גו' לעשות חנף גו' ומשמע ליה לא יקרא מלשון איסור ולאו ולא מלשון נבואה שלא יהיה כך לעוה"ב דא"כ מאי רבותיה ולא דמיא לדעיל מיניה ולשון עלגים תמהר לדבר צחות דהוי ודאי רבותיה שבדרך נס יהיה לעוה"ב וק"ל:

ופליגא דר"ל כו' מלה"ד לאדם כו'. הא ודאי דלרבי לוי נמי הא דהחניף יעקב לעשו במנחה ששלח לו ובשאר חניפות כדי שיתפייס אלא דה"ק שלא החניף לו בדבר שאינו אמת אלא לאיים עליו הזכיר לו שרגיל הוא במלאכים והוא בעצמו המשל הזה שמשבח התבשיל אינו אלא משום לאיים עליו וכן פירש"י בחומש לדברי ר' לוי וז"ל כי כדאי והגון כו' והן חשובין לי כראיית פני המלאך כו' ולמה הזכיר לו ראיית המלאך כדי שיתיירא ממנו ראה המלאך וניצול כו' עכ"ל ומיהו מה שפירש"י שם כדי כו' ראה מלאכים ונצול כו' טפי נראה כפירש"י בשמעתין לאיים עליו ולהודיעו שהוא רגיל במלאכים עכ"ל והוא דומה ממש אל המשל להודיע לשונאו שיש לו עוזרים וק"ל:

שיש בו חנופה כו' כי אסרם. עיין פירש"י ועוד יש לפרש שמביא אף לעולם שהוא אחד ממלאכי משחית כדאמרינן פ' ד' נדרים ואמר שלא ישועו שאין תפלתם נשמעת מפני שאותו אף מלאך משחית הוא המקטרג ואוסר תפלתם במאסר שלא תבא לפניו יתברך ודו"ק:

כל אדם שיש בו חנופה כו' ואין לאום אלא עוברין שנאמר ולאום כו'. יש לעיין בזה דלשון לאומים הרבה במקרא מלשון עמים דא"א לפרש לפי פשוטו מלשון עוברין ובהאי קרא גופיה כתיב לעיל מיניה ושני לאומים ממעיך גו' ונראה מהידוע כי אומה הישראלית נאמר בה למשפחותם לבית אבותם משפחת אב קרויה משפחה ולא משפחת אם וההיפך בשאר אומות אין להם יחוס אב דזרמת סוסים זרמתם ויש להם יחוס אם לאסור בקורבה מן האם וז"ש בישמעאל שנים עשר נשיאים לאמותם ר"ל דבבני יעקב נאמר שיתיילדו י"ב נשיאים למשפחותם לבית אבותם ולא כן בבני ישמעאל שלא יתיילדו אלא לאמותם כמ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע וגם בני עשו לא נקראו ע"ש אביו יצחק כמ"ש ביצחק ולא כל יצחק והשתא ניחא דכל לאמים שבמקרא על עובדי כוכבים נאמר שנקראו כן ע"ש שאין להם יחוס אב רק יחוס אם ומשום דקרא דהכא ושני לאומים גו' ולאום מלאום גו' גם על יעקב נאמר דאין בו משפחת אב רק משפחת אם ע"כ אמרו אין לאום דהכא אלא עוברין שקודם שנולד יעקב גם הוא יקרא לאום על שם אמו דעובר ירך אמו ולאום מגזרת אם ולא יתייחס יעקב ע"ש משפחת אב רק עד אחר לידה כמ"ש תולדותם למשפחותם ופי' הכתוב ושני לאומים דהשתא בבטן אמם שגם יעקב נקרא ע"ש אמו ממעיך יפרדו דהיינו מיד שיצאו ממעיך יפרדו דזה יעקב יקרא אז ע"ש משפחת אביו וזה עשו יקרא גם אח"כ ע"ש אמו לאומים. והענין מבואר שהחונף שאומר לרשע צדיק גו' לבו בל עמו ופיו ולבו מרוחקין ואינן שוים ולזה אמרו אפילו העוברים דבכה"ג יצירת לבם מרוחק מיצירת פיהם שהלב נברא מתחלה כמ"ש ביומא דכל מידי מאמצעותיה מיתצר והפה אינו נברא עד שיצא לאויר עולם שאז פיו פתוח כדאמרי' בנדה אפ"ה מקללין אותו כי המחניף מהפך מדת האמת לשקר ואומר לרשע צדיק גו' וזה העובר נשבע שיהא צדיק ולא רשע [כו'] כדאמרי' שם ודו"ק:

כל אדם שיש בו חנופה כו' שנאמר האומרים לרע טוב גו'. דלפי פשוטו הו"ל למכתב על רע טוב ועל טוב רע גו' ומדקאמר לרע ע"כ דרשו האומרים דרך חנופה לאדם שהוא רע טוב ולאדם טוב אומרים רע הוא ודו"ק:

כל המחניף כו' שנאמר ויאמר ירמיה לחנניה אמן כן יעשה גו'. אע"ג שבדרך תפלה ותחנה שהוא לשון האמנת דברים שיהא רצון שיהא אמת כן אמר כן כפירש"י בפ' שבועות העדות גבי אמן בו האמנת דברים ומייתי לה מהאי קרא אמן כן יעשה גו' מ"מ לא היה לו לירמיה לומר כן כיון שלפי נבואתו האמיתית היה זה שקר והיה לו להכחישו מיד כמ"ש לו לבסוף ואתה הבטחת את העם הזה על שקר וק"ל:

וכתיב ויהי גו' יראיה בן שלמיה בן חנניה גו'. משמע ליה דזה החנניה שהוזכר כאן הוא היה החנניה נביא שקר דלעיל בקרא דאל"כ מה היה לו לקרא לייחסו ליראיה על שם אבי אביו אבל בא לייחסו על שם אבי אביו חנניה לאשמועינן דנופל ביד בן בנו וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון