קרן אורה/נדרים/כד/א

קרן אורה נדרים כד א

דף כ"ד ע"א

ר"ן בד"ה משום דאמר ליה לאו כלבא אנא ע"ש שחילק בין הך דהכא למתניתין. משום דהכא אסר המזמן על עצמו נכסי המזומן אם לא יקבל ג"כ ממנו הנאה ומש"ה שייך למימר לאו כלבא אנא ולנדרא מכוין אבל במתניתין מיירי דהמזמן אוסר נכסיו על המזומן אם לא יקבל ממנו גם הנאה זו וליכא למימר לאו כלבא כו' עוד כתב לחלק בין מתנה מרובה למתנה מועטת ולפ"ז מיירי מתניתין נמי דהמזמן אוסר על עצמו הנאת המזומן ואפ"ה לא שייך למימר לאו כלבא אנא במתנה מועטת:

ולקמן פריך הש"ס מנדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו דדוקא חלה אבל לא חלה לא והא נדרי זרוזין הוי אלא ש"מ דפליגי רבנן עליה ולפי מה שחילק בין מתנה מרובה למועטת ומיירי שהדיר על עצמו הנאת המזומן א"כ אכתי תיקשי נהי דלאו נדרי זרוזין הוא מ"מ אפי' לא חלה יכול לומר כלום אמרת אלא בשביל כבודי זהו כבודי. וי"ל דמהא לא תיקשי דהא דוקא בסתם חלוקים וכמ"ש הר"ן ז"ל בשם הירושלמי והכא מיירי בזה אומר דוקא מפני כבודי מש"ה בעינן דוקא חלה אלא דא"כ מאי פריך דלר"א בן יעקב נדרי זרוזין הוי ומאי קושיא דלמא מיירי במעמיד דבריו ואומר דבדוקא נדר דבכה"ג לאו נדרי זרוזין הוא וכמ"ש הר"ן ז"ל לעיל בשם הירושלמי שוב מצאתי בירושלמי דבעי לאוקמי מתניתין דנדרי אונסין כר"מ דפליג אחכמים אבל לחכמים אפי' לא חלה נמי ומשני דמתניתין מיירי במפרש זה אומר מפני כבודי:

ולקמן מייתי הש"ס ברייתא דיתר על כן דמיירי במזמן אוסר על עצמו הנאת המזומן אם לא יתארח אצלו כו' וכתב הר"ן ז"ל דאם לא נחלק בין מתנה מרובה למתנה מועטת מוכח דלא ס"ל לר"א בן יעקב הך סברא דלאו כלבא אנא ונדרי זרוזין הוי אבל אם נחלק בין מתנה מרובה למועטת מודה ראב"י בהא היכא דמתנה מרובה הוי דלאו נדרי זרוזין הוי ועפ"ז נסתפק להלכה ג"כ למאי דקיי"ל כראב"י. ולכאורה אין שום נפ"מ לדינא דאפי' אי לאו נדרי זרוזין הוא מ"מ יכול להתיר שלא ע"פ חכמים וכחכמים דר"מ וצ"ל דלחכמים צריך שיאמר זהו כבודי ואי נדרי זרוזין הוי אין צריך שיאמר דבר וסגי שיאמר דלזרז בלבד נתכוין והרא"ש ז"ל בפירושו נראה דמחלק ג"כ בין מתנה מרובה למועטת ובד"ה מאי לאו כו' כ' דמהך ליכא למיפשט משום דאיכא למימר לאו כלבא אנא אע"ג דהא דיתר על כן מיירי במתנה מועטת וצ"ל דלראב"י לא אמרינן הך סברא דלאו כלבא אנא אלא במתנה מרובה אבל לרבנן י"ל דאפי' במתנה מועטת איכא למימר הכי ומש"ה ליכא למיפשט מבתרייתא דרבנן פליגי עליה בנדרי זרוזין וכן כתב הלח"מ ז"ל בפ"ד ה"כ:

גמ' אף זה יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם שיכול לומר הריני כאילו נתקבלתי הא דלא אמרינן ברישא בהאי לישנא שיאמר המודר הריני כאילו התקבלתי משום דזה לא מהני לגבי מדיר שהוא רוצה דוקא שיקבל אבל הכא לגבי נפשיה מצי למימר הכי ולמחול לו הנתינה ובש"ע סי' רכ"ח סעיף ל"ט כתב הנשבע לפרוע לחבירו לזמן פלוני יכול להתירו שלא ע"פ חכם ויאמר הריני כאילו התקבלתי וקצת צ"ע מנ"ל דאמירת חבירו מהני לזה שנשבע כי היכי דברישא לא מהני אם יאמר המודר הריני כאילו התקבלתי ויש לחלק:

וכתב הר"ן בשם הרשב"א ז"ל דדוקא בקיום מעשה יכול לומר הריני כאילו עשיתי אבל בביטול מעשה כגון נכסי אסורין עליך אם תלך למקום פלוני אינו יכול למחול לו לומר לו לך והרי את כאילו לא הלכת ואיכא מאן דפליג דאפילו בכה"ג יכול למחול ויאמר כבר נשלם רצוני ולכאורה תנאי דקיום מעשה אינו דומה לתנאי דביטול מעשה דבתנאי דקיום מעשה הנדר חל מיד עד שיקיים ובתנאי דביטול מעשה אין הנדר חל עד שיעשה מעשה וקודם חלות הנדר אפשר לכ"ע יכול לבטל דבריו ולמחול על תנאו ועיין בדברי הרמב"ם ז"ל גבי שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג אבל לפי דעה זו דבכל תנאי יכול למחול ולומר הרי זה כאילו נעשה רצוני א"כ מאי אריא דתנן במתניתין בהאי גוונא דוקא הלא בכל תנאים יכול למחול על תנאו ועוד ברישא נמי יתיר לו שלא ע"פ חכם ויאמר לו הרי את כאילו נטלת לבנך כור של חטים אלא נראה דלא מהני אלא בכה"ג דמתניתין דהתנאי הוא שיתן לבנו כור של חטים וכאשר יאמר הריני כאילו התקבלתי הרי זה כאילו קיים תנאו דמה יתן לו כיון דאין זה רוצה לקבל והיינו דקרי לה פתח והתרת נדר כיון שהוא מקיים התנאי אבל בשאר מילי ותנאי אחריני ודאי לא שמענו דמהני מחילה וצריך לקיים תנאו ואפילו בקיום מעשה כמו נכסי אסורין עליך אם לא תלך למקום פלוני אינו יכול לומר הרי את כאילו הלכת דאין זה קיום התנאי אלא מחילה וביטול וזה לא מהני אפילו לחכמים ובירושלמי סוף פרק קונם בעי לאוקמי דברי חכמים כרשב"ג בגיטין כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט כיון דמניעת התנאי לאו מחמתה היא. וה"נ אין מניעת התנאי אלא מחמת זה שאינו רוצה לקיים ולקבל ומסיק דכ"ע מודים בזה משום דהוי פתיחת נדר ופריך עליה ומסיק דהוי כתולה נדרו בדבר וקאמר עוד עד כדון דבעי למיתן וזה אינו רוצה לקבל אתי שפיר אבל אם הוא אינו רוצה ליתן מאי ומסיק דיכול הוא אמר ליה לא בעי אלא מיבדק כך כיון דחמותך מצטער הריני כאילו התקבלתי משמע ג"כ דדוקא בכה"ג יכול להתיר שלא ע"פ חכם אבל לא בשאר תנאי אלא דמש"א שם לא בעי אלא מיבדק כך הוא קצת דלא כמ"ש ז"ל בתלמודין בגיטין דלהרווחה מכוין ולא לצעורי וצ"ע גמ' דזמינא אדריה למזמנא כו' ופירש הר"ן דהמזומן ביקש מהמזמן שידור ויאסור עליו נכסיו או נכסי המזומן אם לא תעשה כן ותזמינני ונדר כן המזמן והרא"ש ז"ל נראה דמפרש דהמזומן נדר שלא יהנה מנכסיו אם לא יאכל אצלו אבל מדברי הטור ז"ל בסי' רל"ב נראה דגרס בדברי הרא"ש ז"ל הדירני מנכסיך אם לא אוכל אצלך ולא מודרני וכן משמע לישנא דנדר זה עליך. ועיין ר"י נתיב י"ד ח"ד ובמל"מ פ"ג מהלכות שבועות:

יתר על כן כו' ובין במתניתין ובין בברייתא לא מצינו דהוי נדרי זרוזין אלא בהדרת המזמן ואוסר הנאתו על המזומן או הנאת מזומן עליו ואמרינן דלזרז בלבד נתכוין. אבל אם נדר המזומן נגדו שלא יאכל אצלו לא מצינו בזה דליהוי נדרי זרוזין. אבל הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות נדרים כתב דאם נדר המזומן שלא יאכל ג"כ הוי נדרי זרוזין דומיא דמקח דרישא. וקצת קשה ממתניתין דפרק קונם היה מסרב בו שיאכל אצלו ואמר לו קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם מותר בצונן אבל באכילה ושתיה אסור ואמאי לא הוי נדרי זרוזין ואין לומר דדוקא היכא דשניהם נודרים הוא דהוי נדרי זרוזין אבל אם אחד נודר אין זה נדרי זרוזין דהא במתניתין לא תנן אלא שנדר המזמן ואפ"ה הוי נדרי זרוזין ונראה דיצא לו להרמב"ם ז"ל מהא דתני בברייתא והלה הקפיד כנגדו היינו שנדר גם הוא ובנדר המזומן לא הוי נדרי זרוזין אלא אחרי שכבר נדר המזמן ועפ"ז יש לפרש הא דאמרינן מאי לאו דאפילו בקמייתא לא הודו לו היינו בנדר המזמן וקאמר לא בבתרייתא היינו בנדר המזומן ומש"ה תני בברייתא יתר על כן דאפילו נדר המזומן ג"כ נדרי זרוזין הוא:

ולענין שבועות זרוזין לא אתמר בגמרא אי מותרין אי אסורין והרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות כתב וכל ד' נדרים אין בהם הפרש בין נדר ושבועה ולכך אין צריכין הפרה אלא נדרי זרוזין והיכן מצינו דנדרי זרוזין חלוק לענין הפרה משאר השלשה נדרים והלח"מ ז"ל פירש דבריו שם בפ"ד מהלכות נדרים דבנדרי זרוזין אשכחן דצריך הפרה היינו במעמיד ואין זה מספיק דהא בנדרי הבאי ג"כ צריך הפרה במעמיד כמבואר ג"כ בירושלמי הביאו הראשונים ז"ל וכן מבואר בש"ע סימן רל"ב ובירושלמי איתא כשם שנדרי זרוזין מותרין כך שבועות זרוזין מותרין הביאו הר"ן ז"ל לקמן ושם יתבאר עוד בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף