קרן אורה/נדרים/ד/א

קרן אורה נדרים ד א

דף ד' ע"א

גמ' כי פליגי לענין מלקות. עיין תוס' ורא"ש ז"ל שפירשו דבטומאה לחוד הוא דנחלקו והר"ן ז"ל פירש דביין נמי נחלקו ובירושלמי נזיר מבואר כדברי הר"ן ז"ל דבכולהו נמי נחלקו ע"ש ומ"ש הרא"ש ז"ל דלמ"ד לאו שאין בו מעשה לוקה עליו קאי אאיסור מלקות אינו מוכרח אם זה חשיב לאו שאין בו מעשה. ובנזיר שם יתבאר באורך בעזר ה'. גם מש"כ לאיסור מלקות ג"כ לא הבנתי דאטו לר"ל ליכא איסורא כלל ואין כאן מקומו בזה:

והרמב"ם ז"ל כתב דנזיר בבית הקברות לוקה אפילו משום בל תאחר והיינו כשיטתו בכמה דוכתי דאפילו לאו שאין בו מעשה אם ע"י מעשה הביא אותו לוקה והשעה"מ ז"ל הקשה בהא דתנן בסוף מכות יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין כהן ונזיר כו' והרי בנזיר לחוד יש כמה לאוין לא יטמא ובל יחל ובל תאחר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל ואיכא לאשכוחי גוונא שלא יעבור אלא בלא יטמא כגון שהדירו אביו בנזיר דנראה דליכא בל תאחר ובל יחל אבל יותר נראה דלא חשיב לאוי גרידא באיסור אחד ויו"ט הוא דפריך התם ליחשב בתרתי משום דמלאכות סלוקות הם וק"ל:

ויש לדקדק בשמעתין אמאי לא קאמר נמי דאם גילח עצמו במזיד עובר בבל תאחר דהא תגלחת סותרת ולשיטת הרא"ש ז"ל דאינו עובר בבל תאחר אלא אחר שלש רגלים אתי שפיר דליכא לאשכוחי אלא בטומאה אם השהה בטומאתו עד אחר שלש רגלים אבל בתגלחת ליכא בל תאחר אבל לשיטת הר"ן ז"ל דמיד עובר בבל תאחר על הטומאה א"כ תגלחת נמי:

הרא"ש בד"ה דרוש ידרשנו כו' אי נמי חטאת ואשם נדרשים ממנו וכופין אותו להביאם עכ"ל אע"ג דתנן חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן היינו קודם שיעבור בבל תאחר אבל אחר שיעבור כופין אותו וכמ"ש התוס' ז"ל בר"ה וכמ"ש הרמב"ן ז"ל הביאו הל"מ ז"ל ועיין בחידושי בערכין שהקשיתי בזה על לשון התוס' ז"ל כאן דמשמע דעובר בבל תאחר מיד שהשלים נזירותו כמ"ש בד"ה בל תאחר קרבנותיו ע"ש א"כ מאי קמ"ל הש"ס התם בערכין דחטאת נזיר יוצא מכלל כל חטאות וממשכנין אותו והא בכל חטאות דינא הכי דלאחר זמן בל תאחר כופין אותו ע"ש ומאי דמשמע להו להתוס' ז"ל הכי הוא משום דלא גריעי קרבנות מתגלחת. וכי היכי דבתגלחת עובר בבל תאחר מיד אע"ג דליכא אלא מצוה בעלמא ה"ה על קרבנותיו עובר מיד דהא קרבנות חיובם גדול מתגלחת דהא אחד משלשתן מעכב אבל לענ"ד נראה דמר זוטרא דאמר בל תאחר קרבנותיו פליג על רב אחא בריה דרב איקא וס"ל דעל תגלחת אינו עובר בבל תאחר דאל"כ מאי קמ"ל מר זוטרא כיון דאפילו על תגלחת עובר בבל תאחר כ"ש על קרבנותיו אלא ודאי ס"ל דאתגלחת לא עבר ובדברי הרמב"ם ז"ל לא מצאתי כעת דין בל תאחר בתגלחת ודו"ק:

הר"ן בד"ה חטאת חלב ע"ש שהקשה תיתי במה מצינו כו' אע"ג דאין עונשין מה"ד יש לומר דהא בלא"ה אין לוקין על בל תאחר דלאו שאין בו מעשה ואיסורא בעלמא מצינן למילף במה מצינו אלא דהתוס' ז"ל כתבו לקמן ע"ב בד"ה למה לי היקשא דלהכי לא פריך הש"ס הכא לענין בל תאחר תיתי במה מצינו מנדרים כי היכי דפריך הש"ס לקמן לענין הפרת האב והבעל משום דאין עונשין מה"ד וכן נראה דאפילו לאו בעלמא נמי אין עונשין מה"ד וכמבואר בזבחים ריש פרק השוחט והמעלה ע"ש אלא נראה כיון דמצינו למילף במה מצינו ממילא הוא בכלל כי דרוש ידרשנו דמהיכי תיתי לאפוקי ועיין מל"מ ז"ל פ"ב מהלכות נזירות ומ"מ מש"כ התוס' ז"ל למילף לענין בל תאחר במה מצינו לא הבנתי:

דלענין בל תאחר דקרבנות הא קאמר הש"ס דלא מצינן למילף משאר קרבנות כיון דלא אתיא לכפרה' ולשאר אוקימתי דלעיל לענין בל תאחר דנזירות ודאי ליכא למילף במה מצינו דבל תאחר דקרא מיירי בנדרים ונדבות ואינו עובר אלא לאחר שלש רגלים והכא עובר מיד. ובאמת לא מצינו דין בל תאחר בנדרי איסור כגון שקבל עליו לישב בתענית כמה ימים ולא קבע זמן ועיין בחידושי בתענית ועיין רשב"א ז"ל באורך:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף