שלמי נדרים/נדרים/ד/א
שלמי נדרים 
נדרים ד א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף ד' גמ' הרי חטאת חלב שאין מתפיסה בנדר ועובר בבל תאחר ק"ק דאמאי לא משני דשאני חטאת נזיר דקילא דאיתא בשאלה וכה"ג אמרינן בזבחים (ד' ח.') לענין פסול דשלא לשמה בחטאת נזיר דאצטריך למכתב קרא ולא ילפינן לה מחטאת חלב הואיל דחטאת נזיר קיל משום דאיתי' בשאלה ואין לומר דקרבנות דנדרים ונדבות יוכיחו דג"כ איתנייהו בשאלה ואפ"ה איתא בב"ת משום דאיכא למיפרך מה לנו"נ שכן מתפיסם בנדר ולמילף מבינייהו במה הצד מתרוייהו הא היקשא עדיף מבמה הצד כמ"ש הר"ן סוף ד"ה חטאת חלב כו' ומצאתי בס' אבני מלואים להגאון בעל קצה"ח בתשו' כ"ב שכתב דהא דאמרו בש"ס איסור נזיר קיל דאיתא בשאלה תלוי בהך פלוגתת הפוסקים אי נזיר הוי איסור חפצא או איסור גברא ודאי איתא בשאלה כשאר נדרים ושבועות אבל אי נימא דאיסורי נזיר איסורי תורה הן דרמיא על קדושת נזיר הני איסורי ליתנייהו בשאלה דנהי דמצי למישאל על קדושת נזרו ולעקור נזירותו מ"מ כ"ז שלא נשאל על נזירותו הרי הן עליו כשאר איסורי תורה כמו חלב ודם דבעצם האיסורים ליכא שאלה. וכתב שם דפליגי בזה שתי סוגיות בש"ס סוגי' דפ"ק דיבמות דקאמר בנזיר שכן ישנו בשאלה וסוגיא דפרק שלישי דנזיר סברה דנזיר הוי איסור תורה וליתי' בשאלה עיי"ש באורך. וכבר הזכרנו מזה לעיל. לכן יש לומר דגם סוגי' הגמ' דכאן סובב הולך לפי סוגית הגמ' דנזיר:
ברש"י ד"ה ואפי' למ"ד תגלחת אינה מעכבת בקרבן אפ"ה מצוה לגלח כו' עכ"ל בס' בנין יחזקאל כתב שפירושו תמוה דליכא למ"ד שתגלחת מעכב הקרבן וכן העיר ע"ז בס' הפלאות נדרים וכתב שכוונת רש"י ז"ל בהיתר שתיית היין שהתיר הקרבן וכן להטמא למתים וכמ"ש הרא"ש והוא דחוק ויותר נכון להגי' מעט וצ"ל כקרבן וכ' בבי"ת נתחלף בדפוס וכוונתו ג"כ שתגלחת אינו מעכבו לשתות יין כמו שהקרבן מעכבו:
בפי' הרא"ש ד"ה דרש ידרשנו אלו חטאות ואשמות כו' דאשכחן בחטאת דרישה ואת שעיר החטאת דרש דרש משה ואשם כחטאת עכ"ל עי' בטורי אבן ר"ה (ה:) תמה על פירש זה דהא שם בגמ' למד מכי דרש ידרשנו גם עולת ראי' ושלמי חגיגה שהם חובה ולא נתרבו מכי תדור נדר וילפינן להו מכי דרש ידרשנו והם לא איתקשו לחטאת וכתב שמפני שהרא"ש ראה דהכא לא מייתי הגמ' אלא חטאות ואשמות ולא עולות ושלמים פירש כן עכ"ל והנה בודאי גם הש"ס כאן כוונו לסיומא דשם דגם עולת חובה ושלמי חגיגה שהם באים חובה נתרבו מכי דרש ידרשנו שהרי מוטלים עליו חובה דאל"כ לישני דהיקשא דנזירות לנדרים על קרבנות עולה ושלמים דנזיר אתי אלא ודאי דגם עולה ושלמים דנזיר אתי מכי דרש ידרשנו שנדרשים ממנו מפני שהם חובה עליו ועי' בטורי אבן שם ד"ה ולי נראה לפרש כו' ועמ"ש לקמן בזה וכ"כ הרש"ש בהגהותיו:
בא"ד א"נ חטאת ואשם נדרשים ממנו וכופין אותו להביאם. עי' ערכין (כ"א.) חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותם חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותם א"ר פפא פעמים שחייבי חטאות ממשכנין אותם בחטאת נזיר דכיון דאמר מר אם גילח על אחת משלשתן יצא פשע בה ולא מייתי וע' בתוס' ר"ה (דף ו) ד"ה יקריב אותו שכתבו דמיירי קודם שעבר על בל תאחר רק דחזינן שהוא מתעצל להביא דלאחר שעבר על בל תאחר אפי' חייבי חטאות ואשמות כופין מדכתיב ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך וכ"כ המ"ל בשם הרמב"ן בפ' י"ד מהל' מעשה הקרבנות דלאחר שעברו ג' רגלים בכולם ממשכנין כו' דבכולהו כתיב ועשית כו' והחילוק שבין חטאות ואשמות לחייבי עולות ושלמים הוא קודם זמנן ועפ"ז דברי הרא"ש אינם מובנים דאיך מיירי אי קודם זמנם איך כתב דחטאת ואשם נדרשין ממנו וכופין אותו להביאם הא אדרבה חטאת ואשם כיון דלכפרה קא אתי לא משהי להו ואין ממשכנין אותו ואי לאחר שעברו עליו ג' רגלים ועבר על בל תאחר בכולם ממשכנין אותו וע"פ גמ' דערכין הנ"ל יש לתרץ תמיהת הטורי אבן על פירושא קמא דהרא"ש שהבאתי למעלה בדבור הקודם דמש"ה הוצרך הרא"ש לפרש הטעם על חטאת ואשם משום דכתיב כי דרש ידרשנו ובחטאת כתיב דרש דרש משה ואשם כחטאת ועל עולת ראי' ושלמי חגיגה שהם חובה לא פירש משום דעולת ראי' ושלמי חגיגה דלא אתו לכפרה ומשהי להו ממשמעותא דקרא נפקא להו שהם נדרשין ממנו וכופין אותו להביאם משום דמשהי להו אבל חטאת ואשם דלכפרה אתי ולא משהי להו אינם נדרשים ממנו לכופו להכי הוצרך למילף מלשון דרישה דכתיב בהו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |