קרן אורה/מנחות/מה/א

קרן אורה מנחות מה א

דף מ"ה ע"א

גמרא ומנין שמעכבין זא"ז כו'. כבר כתבתי לעיל בפרש"י ז"ל והתוספ' ז"ל כ' עוד לפרש דאתי לאשמועינן דכולן קודמין לנסכים ודלא כר"ש. ולכאורה לא איצטריך קרא להכי דמסברא נמי הם קודמים דנסכים אפשר להביא אפילו למחר אבל פרים וכבשים עבר יומן בטלו ור"ש הוא דיליף מקרא דיותר טוב אחד עם נסכים מכולן בלא נסכים עוד כתב דאתי לאשמעינן דקודמין לתמיד של בין הערבים והקשו ז"ל ע"ז דלקמן לא מיבעיא ליה אלא מוספים דהאידנא ותמידין דלמחר אבל תמיד דיומיה וודאי קדים וכ"כ התוס' ז"ל לקמן ושם יתבאר בזה והבה"ז ז"ל כתב דמכאן יצא לו להרמב"ם ז"ל מש"כ ואם נשחטו כולם מעכבין זא"ז וע"ז הוא דקא' ומנין שמעכבין זא"ז היינו אחר שנשחטו כולן ואני לא הבנתי מה ענין קביעות דשחיטה הכא כיון דהתורה אמרה דכל כמה שיש לו יביא ומסדרם הוא למצוה כי נשחטו נמי ונפסל אחד מהם אמאי לא יוכשרו הנשארים להקריבם כיון דאין זקוקין זל"ז ודווקא בכשבים ולחמן הוא דשייך זיקת שחיטה לקובען יחד משום דזקוקין זל"ז דשחיטת הכבשים מקדשין ללחם אבל לא בקרבנות המוספים. ועוד יש לדקדק בדבריו ז"ל דלא כתב להא דאם נשחטו כולם מעכבין זא"ז אלא אחר הלכות אלו דמוספים דחומש הפקודים אין מעכבין אלו שבת"כ הבאים בגלל לחם. ובהנך ודאי לא שייך זיקה דשחיטה כיון דכל חד מצוה לעצמה היא אלו באים למוסף היום ואלו באים בגלל לחם וא"כ אפילו אם נפרש כפי' הבה"ז ז"ל אכתי לא שמענו אלא בז' כבשים שהן מצוה א' דשחיטה עושה זיקה אבל באלו שבת"כ עם אלו שבחומש הפקודים שהם שני מצות מנ"ל דשחיטה עושה זיקה ואמאי לא כתב להא דשחיטה עושה זיקה גבי מוספין עצמן ואם נאמר לדעתו ז"ל דאלו שבת"כ מעכבין זא"ז האילים והפרים והכבשים הי' אפ' דהיינו טעמא דאם נשחטו מעכבין זא"ז דקודם שחיטה יוכל להביא אלו לעצמן בלא אלו אבל כששחט את כולן ונפסל אחד מהן שמא דפסול הוא מאלו שבת"כ דמעכבין זא"ז וכולן פסולות אבל כבר כתבתי דאין זה מבואר כדבריו ז"ל דאלו שבת"כ מעכבין זא"ז ועדיין אין ד' הרמב"ם ז"ל ברורים אצלי:

שם תוס' בד"ה בשבעה בחודש כו'. ונראה דאפילו לר' יהודה ניחא דמיירי במיעוט שבט עכ"ל וזה צ"ע כיון דליכא רובה של קהל וגם רוב שבט ליכא הוי כיחיד בעלמא ואין כאן פר כלל. ובחי' הוריות הארכתי בזה:

שם גמרא ר"ש אומר אם הי' להם פרים מרובין כו'. וכתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דאין הלכה כר"ש בזה ועי' תוי"ט ז"ל ולכאורה אינו מבואר מי הוא החולק על ר"ש בזה ובתוספתא איכא נמי דר' יהודה אמר יחיד שחייב פרים אילים וכבשים יביא פרים בנסכיהם ואל יביא פרים אילים וכבשים בלא נסכיהם וזה ג"כ בשיטת רש"י ובדברי הרמב"ם ז"ל בחיבורו לא מצאתי כלל להאי דינא ונראה דסמך על מש"כ בפ"ב מהלכות מעה"ק אין הנסכים מעכבין הזבח אלא מביא זבחו היום ונסכיו אחר עשרה ימים ממילא מסתברא דעדיף להביא כל הקרבנות מלמעט בקרבנות ולהביא נסכים ומ"מ קשה קצת אמאי לא כתב בפירוש להאי דינא כיון דפליגי תנאי בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף