רשב"א/מנחות/מה/א

רשב"א מנחות מה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אליהו עתיד לדרשה. פי' דעד שיבאאליהו ויפרשנה לנו אין אנו יודעים לפרש, ל"ה:

וקשיא לי למה יצטרך לאליהו לדרשה ולא יפרשנה יחזקאל הנביא נבואתו הוא בעצמו שהרי כשיבא אליהו ומשיח יהיה תחיית המתים ויחזקאל גם הוא יחיה, וי"ל דשמא אליהו יבא קודם תחיית המתים ויפרשנה קודם שיקום יחזקאל:

או נוכל לומר דקודם ביאת אליהו מפני ביאת המשיח הרי הוא {*) הגה"ה א"ה בלשון הזה כדמותו בצלמו העתיק גדול הדור רב חיד"א בספרו ברכי יוסף ח"א סי' ל"ב אות ד', ועיין בספרו ועד לחכמים אות י':} יכול לדרשה ולפרשה באחד מבתי מדרשות כדאי' בפ' השוכר את הפועלי' אליהו הוה שכיח במתיבתא דר' כל יומא, וכן נראה מפי' רש"י שפי' דעד שיבא אליהו אין אנו יודעים לפרשה דר"ל דאם יבא ויפרשנה לנו נדע אותה וקודם זה לא נדע:

מלואים הקריבו בימי עזרא. אינו ר"ל שנבואת יחזקאל היתה על בית שני שהרי על בית שני לא נתנבא שיהא אותו הבנין שכתב שהרי לא נעשה אותו הבנין בבית שני וגם הקרבנות לא נעשו בבית שני באותו סגנון שנכתבו שיעשו אלא שעזרא ובוני בנין בית שני לקחו בבנין שבנו קצת מדוגמת בנין יחזקאל שעתיד להיות לעת"ל. וכן איתא במס' מדות בבנין בית שני לקחו קצת מדוגמת בנין יחזקאל לעתיד להיות וקצת מדוגמת בית ראשון, וכן אפשר שבקרבנות נמי לקחו קצת ממה שנכתבו ביחזקאל להיות לעת"ל וזהו אותו פר מלואים שהקריבו בימי עזרא שלקחו מקצת נבאות יחזקאל שהקריב אותו פר למלואים ולא שעשו אותו כמו שנתנבא יחזקאל שלא עשו המתנות כמו שנבא יחזקאל כדפי' התוס'. אלא הקריבוהו למלואי' כמו שהקריבו מלואי' בימי משה, ומאי דקאמר ר' אשי מלואים הקריבו בימי עזרא צ"ל דאינו ר"ל דנתנבא על בית שני אלא ה"ק דאותו פר דקאמר יחזקאל שעתיד להיות הוא יהיה פר מלואים כמו שהיה בימי משה שהרי גם בימי עזרא בתחלת בית שני הקריבו מלואים כמו בימי משה א"כ יש לנו לומר דאותו פר שנבא יהיה פר מלואים ולא ליקשי לן מדם חטאת עולה היא משום דמלואים להוי:

כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי. יש להקשות והלא גם בתורה כתיב בפ' אמור נבלה וטריפה לא יאכל א"כ כמו כן אמאי לא קשה ליה כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי. וי"ל דמההיא לא קשיא משום דכתי' ביה לא יאכל לטמאה בה ולא בא להזהיר על האכילה שלא יאכלנה אלא בא לומר שאם אכלה שהוא אסור לאכול בקדשים ומשום נבלת עוף טהור שאין לה טומאה אלא בבית הבליעה אתא קרא דאי משום נבלת בהמה שמטמאה במגע פשיטא בכלל שאר טומאות היא דאסריה קרא לאכול בקדשי', אלא אשמועי' דאפי' מזו שאין לה טומאה אלא בבית הבליעה כדכתי' לא יאכל לטמאה שמטמאתו באכילה ושאין לה טומאת מגע ומשא שגם בטומאה זו אסור לאכול בקדשי' וכן פירשו רש"י ז"ל בפי' התורה, הילכך לא קשי מינה כהנים הוא דלא אכלי, אבל קרא דיחזקאל לאכתי' כי אם לא יאכלו לבד ולא כתי' ביה לטמאה בה, ועוד אפי' אם באנו לפרש דר"ל לא יאכלו לגבי שיאסר לאכול בקדשים ומשום נבלת עוף אתא כדפי' הרי לא נוכל לפרש כן שהרי כתיב בהאי קרא מן העוף ומן הבהמה ונבלת בהמה מטמאה במגע ובמשא, הילכך אצטרי' לתרץ משום דאשתרי מליקה גבייהו:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.