קרן אורה/יבמות/ח/ב
גמ' אלא אמר רב הונא בר תחליפא כו'. ולהאי שינויא כתיבי ג' קראי אשה אל אחותה כו' לצרור. דמשמע דשניהם אסורות היא וצרתה. וכתיב לגלות ערותה דמשמע דחדא לחודה אסורה היינו הערוה. וכתיב עליה לאורויי דקרא איירי במקום מצוה. ואם לא נאמר אלא לצרור ולגלות ערותה ה"א דשלא במקום מצוה שתיהם אסורות. ובמקום מצוה הערוה אסורה והצרה מותרת. להכי כתיב עליה לאורויי דבמקום מצוה שתיהן אסורות ושלא במקום מצוה צרתה מותרת. ואי לא כתב רחמנא לגלות ערותה ה"א דשניהם לא אסירי אלא במקום עליה היינו במקום מצוה. אבל שלא במקום מצוה שתיהן מותרות להכי איצטריך לגלות ערותה. והתוס' ז"ל בד"ה למישרי צרה כו' הקשו להנך שינויי דערוה גופא בעי קרא מנא להו למישרי צרה שלא במקום מצוה. וכוונתם כיון דעליה אינו מיותר א"כ אימא איפכא דשלא במקום מצוה שתיהם אסורות. ובמקום מצוה הוא דשרי' צרה ותי' דנפקא ליה מהא דרבי. ומהא דרבי לחוד לא שמעינן כמ"ש התוס' לקמן משום דהוה דרשינן לה לאסור הערוה. ולהכי איצטריך עליה לאסור הערוה. ולפ"ז כי פריך הש"ס לקמן ורבי האי עליה מאי עביד ליה הוי מצי למימר דאיצטריך לאסור הערוה. ולא תיקשי למ"ד ערוה צריך קרא ולרבי נמי איצטריך עליה לאסור ערוה א"כ היכי דריש גז"ש דעליה לענין חטאת י"ל דלרבי אין גז"ש למחצה. אבל לרבנן ליכא למימר דתרווייהו דרשי דא"כ תיקשי איפוך אנא כיון דעליה לאו מיותר הוא דאיצטריך לגז"ש דחטאת. ועפ"ז לא הבנתי קושית התוס' דף ט בד"ה ורבנן האי סברא מנ"ל ע"ש ומ"ש דעליה דאחות אשה לאו מופנה לא משמע כן בד' הברייתא דלעיל עלי' נאמר. וע"ש במהרש"א ומהר"ם ז"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |