מהדורא בתרא/יבמות/ח/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ולאו ק"ו הוא במקום מצוה וכו' א"ל צרה תוכיח דבמקום כו'. וקשה דליעבד ק"ו הכי ומה אשת אח דשרי במקום מצוה אסור שלא במקום מצוה דאל"כ איסור אשת אח היכי משכחת לה שאר עריות דאסור במקום מצוה כ"ש דאסור שלא במקום מצוה דהשתא ליכא למימר צרה תוכיח דצרה שרי באשת אח שלא במקום מצוה ויש ליישב בדוחק ובהאי ק"ו דעביד ש"ס לאסור ערוה שלא במקום מצוה מק"ו דמקום מצוה איכא למיפרך מה למקום מצוה דהוו תרי איסורים משא"כ שלא במקום מצוה דלא הוה רק חד איסורא דלפי מה שכתבו התוספות לעיל דלא מפלגינן בשום מקום בין חד איסורא לתרי איסורי ניחא דהך איסורא דשלא במקום מצוה כתרי איסורי הוא וכמ"ש לעיל דליכא לפלוגי בין תרי איסורי לחד איסורא אלא במקום מצוה וכבר כתבו בזה דטעות נפלו בדברי התוספות לעיל בד"ה תרי איסורי כו' וק"ל:
שם א"ל רב אשי כו'. דלמא להיתרא כו' כבר כתבו התוס' לעיל בריש הסוגיא דהך לאוקמתא דרבא דערוה וצרה גופה לא צריך קרא דלא איצטרך לגופה דלהנך שינויי דלעיל דתיתי במה מצינו מאשת אח א"נ מהיקשא דר' דר' יונה ולא איצטרך קרא להיתרא וצ"ל דרב אשי לא שמע רק מילתא דרבא דערוה וצרה גופה לא צריך קרא אבל הך שקלא וטריא דא"ל רמי בר חמא לרבא אימא ערוה גופה כו' ומסיק תרי קראי כתיבא כו' לגלות ערותה דחדא משמע לא שמע רב אשי דאל"כ לא הוה פריך מידי אבל במקום עליה שתיהן מותרות ועוד למאי דמסיק דא"כ לא יאמר עליה ע"כ איצטריך שפיר נמי עליה לגופה לאיסורא וניחא לאוקמא לאיסורא מלאוקמא להיתרא ודו"ק:
תד"ה מאי ולקחה כו' ודלמא אתא קרא למימר שייבם צרה ולא כו' עכ"ל דאיצטרך ויבמה למדרש בהיפך במקום ייבום הוא דשריא צרה הא שלא במקום ייבום תרוייהו אסירן וק"ל. בהתחלת דף הדבוק שני שיטות הראשונים יתרים הם וטעות נפל בהעתק והתחלתו הוא מקשי עליו מאין לך ללמוד סברא זו והשיב ומנא תימרא דתניא וכו' וק"ל:
בא"ד [ואם תאמר ודלמא אתי קרא למימר שייבם (הכשרה) [הצרה] וכו' בחדושי הלכות מהדורא בתרא כ' ואיצטריך ויבמה למידרש בהיפך במקום יבום הוא דשריא וכו' אך קשיא הא כבר תירץ הגמ' לעיל א"כ לא יאמר עליה דמסברא משנינן היתר למצוה וכו' אך הנראה כפשוטו דודאי ידע הגמרא דאיכא לאוקמי ויבמה אדרשא אחרת רק כיון שיש לו הדרש דולקחה לאיסור צרה ניחא ליה למידרש גם ויבמה לענין זה דהיינו דשלא במקום מצוה שריא ובזה מיושב לישנא דר' שאמר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות וכו' אם לא דריש כלום מיבם ויבמה ולמאי הלכתא מביא לכתחלה גם ויבם ויבמה דמ"ש אח"כ ויבמה במקום יבום וכו' הם דברי התרצן אלא לפ"ז ה"ק אילו לא נכתב ויבם ויבמה הייתי דריש ולקחה אמילתא אחריתי אבל מכח ויבם ויבמה ניחא ליה למדרש בענין אחת מיהו לפ"ז אינו מיושב שפיר קושית התוס' הכא ויש ליישב ודו"ק. מהר"ם יצ"ו]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |