קרן אורה/זבחים/י/ב

קרן אורה זבחים י ב

דף י' ע"ב

גמרא ופסח נאמר בו הוא כו'. עי' תוס' לעיל (דף ז') ע"ב בד"ה אלא הוא שכ' דר"א בפסחים דדריש מהוא לשלא לשמו לטעמיה אזיל דלא דריש למיעוטא לאשם ע"ש. והכי משמע דגם עד דלא קים ליה באשם לפסול שלא לשמו דריש הוא דפסח לפסול שלא לשמו. ומסברא קים ליה הכי למידרש ליה לגופיה ולאחרים לשם פסח ולקמן ד' י"א יתבאר יותר. ועי' בתוספתא גירסא אחריתי:

שם תוס' בד"ה הרי הוא אומר כו'. וכ' דמגז"ש ליכא למילף משום מיעוטא דאותה ע"ש. ויש לדקדק דא"כ מהקישא נמי היכי יליף. דאין לומר משום דמהקישא ליכא מידי אחרינא למילף. ומש"ה מידחי מיעוטא דאותה מקמי הקישא. משא"כ גז"ש דאיצטריך למילי אחריתי דהא הקישא נמי איצטריך למילף דאשם למיתה אזיל כמו חטאת דהכי ס"ל לר"א ולדם שנכנס לפנים דפסול כדאיתא לקמן. אלא ע"כ לא ס"ל כלל מיעוטא דאותה דלאו דווקא הוא כדאמרינן בשמעתין. וא"כ מגז"ש נמי הוה מצי למילף. ועוד לר"א דס"ל דאותה לא הוי מיעוט. א"כ בלא"ה נילף אשם לפסול דלא בא בנדר ונדבה. וכדאמרינן לעיל מאי חזית דאקשת לשלמים אקשא לחטאת. וכבר כתבתי שם דלר"א אשם נמי בא בנדר ונדבה מתנדב אדם א"ת בכל יום. וא"כ איכא למימר דגם אשם בכלל קרא דמוצא שפתיך:

שם תוס' בד"ה ומה עולה כו' תימא כיון כו' ומפיק מהקישא א"כ כו'. נראה דמש"כ ומפיק מהקישא הוא לד' דהא אכתי לא קם להו השתא הקישא דכחטאת כאשם ובמה מצינו הוא דיליף ר"א חטאת בא על חטא כו'. ושפיר תמהו אמאי לא יליף ר"א עולה נמי דפסול שלא לשמו מהאי ק"ו כי היכי דיליף אשם במה מצינו מחטאת ופסח ה"נ נילף עולה בק"ו. וליכא למימר מה להצד השוה שכן יש בהן צד כרת כיון דאד' ר"א קיימי וכי היכי דיליף אשם ה"נ נילף עולה להאי דינא דבעי למילף במה מצינו. ולא תיקשי בזה קושית הבה"ז והצ"ק ז"ל. וכ' ומיהו כיון דכתיב אותה בחטאת לא קשה. וגם בזה אין דבריהם ז"ל מובנים דהא ר"א לא ס"ל מיעוטא דאותה דאל"כ אשם היכי יליף מחטאת. וד' הצ"ק ז"ל דחוקים הם ע"ש. ונראה בכוונתם דנהי דר"א לא ס"ל מיעוטא דאותה למעוטי אשם משום דשניהם באים על חטא. אבל לענין עולה מודה דממעטינן לה מאותה. ודווקא בבאין על חטא בעינן לשמו אבל לא בעולה דאינה באה על חטא. והכי משמע קרא ושחט אותה לחטאת שתשחט לשם חטאת:

וחזרו והקשו דהך סברא גופא דאמרת ליכא למילף אשם מחטאת לענין דמו למעלה משום דאיכא למילף בק"ו מעולה איפכא ה"נ נילף האי ק"ו מעולה לענין שלא לשמו דליכשר וכ"ת דעדיף ליה למילף מחטאת לפסול דאע"ג דאינו כליל מ"מ פסול שלא לשמו ה"נ אשם. א"כ ה"נ לענין דמו למעלה לימא חטאת תוכיח ונילף מחטאת. והבה"ז ז"ל הקשה שלא לשמו ליכא למילף מעולה משום דאיכא למיפרך מה לעולה שכן אינה מכפרת וליכא למימר חטאת העוף יוכיח. י"ל דאכתי תיקשי א"כ לענין דמו למטה נמי ליפרך מה לעולה שכן כשירה שלא לשמו להכי קילא נמי לדמו למטה. גם מה שהקשה הבה"ז ז"ל היכי נימא חטאת תוכיח הא איכא למיפרך מה לחטאת שכן טעון ד' קרנות כו'. גם לא תיקשי כ"כ דהשתא קיימינן בילפותא דר"א מחטאת לחוד. ופריך ר"י מה לחטאת שכן דמה למעלה ופריך הש"ס דילמא להאי נמי נילף מחטאת כמו שלא לשמו ומשני דילפינן איפכא מק"ו מעולה. ע"ז תמהו שפיר ממ"נ או נילף תרווייהו מחטאת לחומרא או בק"ו מעולה לקולא כן נראה לפרש דבריהם ז"ל. וקצת יש לדקדק בהאי פירכא דפריך הש"ס מה לעולה שכן אינה מכפרת הא לר"א גם אשם אשכחן דאינו מכפר אלא בא נדבה. וצ"ל דעיקר אשם בא לכפר:

שם גמרא אותה ל"ד דהא שייר פסח. לפי ד' הרמב"ם ז"ל דפסח פסול אפי' לשם חולין. א"כ לכאורה לאו שיורא היא כיון דאין דינן שוה ועדיף מחטאת. אלא דלר"א בלא"ה פסח חמיר מחטאת דאפילו אחרים פסולין לשמו בזמנו משא"כ בחטאת כדאיתא לקמן. וע"כ צ"ל דמ"מ שיורא הוא דאשכחן גביה פסול שלא לשמו. ולעיל כי אמר ר"א פסח יוכיח הוי מצי ר"י למיפרך לדברי ר"א מה לפסח שכן אחרים פסולין לשמו וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף