קרן אורה/ברכות/טז/ב
בפ' היה קורא אמר ר"א מ"ד כן אברכך בחיי זו ק"ש בשמך אשא כפי זו תפלה ואם עושה כן עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי ולא עוד אלא שנוחל ב' עולמות שנאמר ושפתי רננות יהלל פי. ויבואר ע"פ הידוע כי עיקר כוונת קבלת עול מלכות שמים הוא למסור נפשו על קדושת השם וליחדה באהבה אל שורשה ולקרבה אל דביקות אחדותו ית' וית' אל מקור החיים. וידוע דברי זוה"ק על פסוק חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי קודם קבלת עול מלכות שמים אין חיות האדם עדיין על מקומה ומשכנה וע"כ מזכירין יציאת מצרים בק"ש כי ע"י גאולת מצרים היינו לו לעם ולהדבק בו להיות כלנו חיים מצד פנימיות נשמתינו. וזהו שאמר כן אברכך בחיי זו ק"ש. והנה אחרי התייחד פנימיות נשמתו באהבה עזה אל שרשה במקור החיים העליונים אז חובה לסמוך תיכף בכח הזה תפלה ושאלת צרכיו הכוונה שיהיה המקום ב"ה גם בעזר כלי המעשה וחומר האדם אשר הם חיצונות האדם ובטבעם הם מתנגדים אל רצון הנשמה על זה יתפלל כל חסיד עליהם שגם הם יתקדשו לעבודת שמים לבד. ע"כ תיקנו אנשי כנה"ג ברכת הדעה בתחילת שאלת צרכיו כי אין לך דבר שיעשה שלום בין גוף ונפש כמו הדעה השלימה כי דעת קנית מה חסרת. ואז הוא שלם בכל צרכיו ואין לו מחסור. וזהו שאמר בשמך אשא כפי זו תפלה יכוין כי עיקר התפלה לישא את כפיו הם ראש כלי המעשה גם כן לעבודתו ועשיית רצונו ית' ברצון אחד עם רצון פנימי. וזהו מה שאמרו ז"ל כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל אותו היום כי שלום לו מכל צד. ור' זירא דאמטי אסא לבי מלכא אדרבה זה הוא ג"כ לשמחה לו כמו שנאמר נתת שמחה בלבי מעת כו' וכמש"כ במ"א ע"פ כי לטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף כו'. והנה כאשר אמר ישעיהו לחזקיהו כי מת אתה כו' זה יורה על פירוד בין גוף ונפש הצדיק הזה והוא מדה במדה למאי דלא עסיק בפריה ורביה. ע"כ התפלל זכור נא אשר התהלכתי לפניך כו' והטוב בעיניך עשיתי כי מדוע יפרדו גופי ונפשי אשר הם רעים ואהובים לעשות רצונך. וזהו שאמרו ז"ל שגנז ספר רפואות כי אין צורך לגוף ברפואות גשמיות כי חיים העליונים מתפשטים גם באיברים החיצונים. וחד אמר שסמך גאולה לתפלה הוא ג"כ לכוונה הנ"ל אשר מפני זה ראוי שלא יפרדו גופי ונפשי קודם זמנן. וזהו שאמר ואם עושה כן עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי כי הנפש הטהורה שבעה בעמלה ע"י פעולת כל משרתי' ע"כ הוא נוחל שני עולמים שכר הרוחני ושכר הגשמי כי לא ימצא כלי מחזיק ברכה כמו מי שהשלום לו. ועל השלום הזה אשר הוא עיקר ושרש לעבודת שמים התפללו כל החסידים האמוראים כמו שיבואר אי"ה:
ר"א בתר דמסיים צלותיה כו' שתשכון בפורינו אהבה ואחוה כו'. כי בשעת התפלה וקבלת עול מלכות שמים ודאי נעשה יחוד ושלום למעלה ולמטה בין בכלל ובין בפרט ע"כ הוסיף להתפלל שיתקיים השלום הזה כל היום וזהו שאמר שתשכון בפורינו כו' ותרבה גבולינו בתלמידים כי בזה יגדל השלום כמו שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך ותצליח סופינו אחרית ותקוה כי כל יום ויום יש לו ראש וסוף וקווי הצדיקים להתגדל בעבודה בכל יום ויהיה טוב אחרית דבר מראשיתו וזהו שאמר ותצליח סופינו הוא סוף היום אחרית ותקוה כי נמצא בו מה שקוינו. ותשים חלקנו בגן עדן הוא על עת השינה ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך כידוע שלצדיקים ע"י השינה. מתעברים בם נשמת צדיקים אחרים לעזור לו בעבודת שמים. ונשכים ונמצא ייחל לבבינו ליראה את שמך כי בשרי ישכון לבטח ולא יגע בי שום רע ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה. שמי שהוא במעלה הזאת כל מעשיו הוא לרצון ולנחת רוח לפני השי"ת. ולי"ח נאמר כאן שבע מיני טובה למספר שבע מדות העליונים הטובות וממטה למעלה קחשיב:
ר' יוחנן בתר דמסיים צלותי' אמר הכי יהי רצון כו' שתציץ בבשתינו ותביט ברעתינו. כי אמרו ז"ל על וייצר אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. כי מצד נפשינו יש לנו בושת מפני יוצר הכל ומצד היצה"ר וסייעתו רבו החורשים רעה עלינו כמו שנאמר צופה רשע לצדיק כו' וצריכין אנו לעזרתו ית' כמו שאמרו ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו כו' וע"י מה יבא עזרתו לנו אם יופיע עלינו רוח נכון מאורו הגנוז ע"י מדותינו הקדושים אשר הוא ית' וית' מתנהג עמנו לטובה. וזהו שאמר יה"ר שתציץ כו' ותביט כו' כי לרום המעלות יתפלל ע"כ אמר בלשונות האלו והבן. ותתלבש ותתכסה ותתעטף כו' הם ג' מדות הטובות אשר העולם מיוסד עליהם והעוז בין החסד והרחמים ובמדת חנינותו כולם יתחברו לטובה. ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך היא המדה המקובלת כל טוב העליון ושוכנת את דכא ותפלת ר"א הוא על הכנתנו ואתערותא דלתתא. ותפלת ר' יוחנן היא על תיקון מדות העליונות וגם היא מעין שבע הוא וד"ל:
ר' זירא בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יה"ר כו' שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו. מפני שג' ברכות ראשונות הם כנגד ג' אבות כי הם שרשי עץ החיים וכל תפלות ישראל עד סוף כל הדורות הם כענפים היוצאים מהם והאבות מצד קדושתן מבית ומחוץ הם היו רגלי מרכבתו ית' להשרות שכינתו ית' עליהם דלת(ברכות) בעוה"ז. וע"ז תסובב כל תפלתינו שנהיה לאחדים עם השרשים הטובים הם אבותינו הקדושים וגם עלינו ישכון כבודו ית'. ע"כ בבא יום ה' הגדול והנורא לכלות הקוצים מן הכרם כמו שנאמר והיו עמים משרפות סיד גו' ולא ישאר אלא עץ החיים הם ישראל עם קרובו. אז יבא תחילה אליהו ז"ל לחבר ולייחד הענפים עם השרשים לבל ישלוט בהם האש הגדול כמו שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא והשיב לב אבות על בנים כו' ועל ידי החטאים נפסק חלילה הענף מן השרש. ע"כ התפלל יה"ר שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו. ע"כ מצינו בר' זירא דבדק עצמו בנורא כמו אברהם אבינו עליו השלום שנתנסה בכבשן האש והבן:
ר' חייא בתר צלותי' אמר הכי יה"ר שתהא תורתך אומנתינו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו. כי אמרו ז"ל גדולים מעשה חייא דעביד שלא תשכח תורה מישראל וזה נקרא תורתו אומנתינו כי כל מעשיו היא להרים דגל התורה ולקיימה כמו האומן באיזה מלאכה שעושה בכל עת דברים מעין אומנתו. כן צריך שיעשה האדם כל ימי חייו ללמוד כו' ולעשות ולקיים. והנה ביטול והעדר התורה חלילה מביא לדוה לב כי נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ ועי"ז גם עיני השכל נחשכים. אבל כשיהיה תורתו אומנתינו אל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו אמן כן יהי רצון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |