קרית ספר/תרומות/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חשק שלמה
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

זר שאכל תרומה בשגגה משלם קרן וחומש דכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ואם לא ידע אם היה בה מיתה מיקרי נמי שגגה ומיתה דכתיב בתרומה ומתו בו כי יחללוהו וסמיך ליה וכל זר לא יאכל קדש הויא במקום כרת דשאר עבירות וחומש דשגגת תרומה הוי במקום קרבן דשגגת שאר עבירות ואם כן מחייב חומש אשגגות מיתה.

ב[עריכה]

ואחד האוכל או שותה או סך מה שדרכו בכך דכתיב ולא יחללו לרבות הסך והשותה ודרשינן נמי דשתיה בכלל אכילה היא כדכתיב בבקר ובצאן ביין ובשכר וגו' וכתיב ואכלת וגו' ובסך נמי כתיב ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו ונראה דהוי אסמכתא בסך דלא מחייב מדאוריתא כדא' לענין יום הכיפורים. והאוכל אפילו תרומה טמאה בשגגה משלם קרן וחומש דהא קדש היא וכתיב קדש בשגגה וגו' ואינו חייב בחומש עד שיאכל כזית דאין אכילה פחותה מכזית וכתיב כי יאכל קדש אבל קרן מיהא חייב אף על גב דהוי פחות מכזית כיון דאית ביה שוה פרוטה דבתוספת חומש הוא דקפיד קרא אשיעור אכילה לא בקרן כדאמרינן וכשם שאכילת תרומה בכזית כך שתיתה בכזית [ואפשר דמשום דכתיב ואיש כי יאכל קדש (ויקרא כב, יד) דכולל נמי מידי דשתיה כדכתיב גבי מעשר ואכלת שם מעשר דגנך ותירושך וכו' (דברים יד, כג) ותירוש מידי דשתיה הוא וקאמר ואכלת (יומא עו. ושבועות כה:)] ואכילות מצטרפות לבד אכילת פרס ושתיות מצטרפות לבד רביעית בכזית.

ד[עריכה]

התרומה ותרומת מעשר והחלה והביכורים מצטרפין לכזית לחייב עליהם מיתה וחומש שכולן נקראו תרומה דכתיב חלה תרימו תרומה וכתיב ותרומת ידך ואמרינן אלו ביכורים דכתיב בהו ולקח הכהן הטנא מידך.

ה[עריכה]

אכל תרומה במזיד והתראה לוקה ואינו משלם דאין אדם לוקה ומשלם כדילפינן ואם לא התרו בו והיתה טהורה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש דכיון דאינו לוקה שלא התרו בו משלם את הקרן אבל חומש (נמי) לא דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל בשגגה כדכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה וחמשיתו יוסף עליו ואם היתה טמאה משלם דמי עצים דאינה ראויה אלא להסקה כדאמ' לעיל לפיכך אם לא היתה ראויה להסקה כתותים ורמונים שנטמאו פטור מן התשלומין.

ו[עריכה]

ובתרומת חמץ בפסח אפילו בשגגה ואפילו טהורה פטור מן התשלומין אפילו הפרישה והחמיצה שהרי אסורה בהנאה ואין לה דמים אפילו להסקה ולאו מידי אפסידה לכהן וכתיב ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש אלמא ראוי להיות קדש היה שכשישלם דוגמתן יהא שם קדש עליו וזה שאכל תרומת חמץ בפסח אין שם קדש חל עליו כשמשלם דוגמתו חמץ דחמץ בפסח אינו ראוי להיות קדש. אבל השוגג שאכל תרומה ביום הכפורים משלם קרן וחומש דהא בת דמים היא ואינו מתחייב בנפש דנימא קים ליה בדרבא מיניה דהא שוגג הוא. וכן אוכל תרומה נקורה או שותה יין תרומה שנתגלה או שותה יין וחומץ כאחת או כוסס חטים או גמע חומץ משלם קרן וחומש ניקור וגלוי דאף על גב דאסורין לאכילה ואף לזילוף לא חזי אפילו הכי חייב לשלם שותה יין וחומץ כאחד דאגב יין הוי חומץ ראוי לשתיה וכוסס חטה דהא מברכים עליה בורא פרי האדמה ומגמע חומץ שהוא מישב את הנפש.

ח[עריכה]

אכל תרומה אכילה גסה אחר שהיה שבע וכן כוסס שעורים של תרומה פטור מן החומש דכתיב כי יאכל פרט למזיק עצמו דאינו משלם חומש.

ט[עריכה]

זר שבלע שזפין של תרומה בלא כסיסה והקיאן ובא אחר ואכלן גם הוא בשגגה הראשון משלם קרן וחומש שאף בליעה דרך אכילה היא ושני משלם דמי עצים לראשון שהראשון קנאם ואינם ראויות עוד אלא להסקה.

י[עריכה]

המאכיל את פועליו ואורחיו תרומה הם משלמין קרן וחומש דהא הוו שוגגים והוא משלם להם דמי סעודתן שדמי החולין יתרין מדמי התרומה שאכלו ושדבר האסור נפשו של אדם חתה בהם ואין נחשב להם אכילה.

יא[עריכה]

האוכל או שותה פחות מכזית אינו משלם חומש דאכילה כתיב ביה כדאמרינן לעיל. ונזיר ששגג ושתה יין של תרומה אינו משלם חומש נראה דטעמא דכתיב כי יאכל קדש בשגגה דמשמע דאין באכילה זו אלא איסור קדש מה שאין כן ביין לנזיר דאסיר עליה משום אחר דאף על גב דאמרן לעיל דביום הכפורים אם אכל תרומה משלם קרן וחומש היינו משום דנאסר בכל האוכלין אבל הכא האוכל הוא שנאסר עליו כל אשר יצא מגפן היין מה שאין כן בשאר אוכלים ושותה שמן וסך יין נמי פטור מחומש דכדרכן הוא דילפינן דחייב בחומש אבל שלא כדרכן לא.

יב[עריכה]

בת כהן שהיתה נשואה לישראל ואכלה תרומה משלמת כדין גוזל את חברו את הקרן ואינה משלמת את החומש דכהנת היא וכתיב וכל זר לא יאכל קדש יצאת זו שאינה זרה ואיפשר לה שתשוב לבית אביה כנעוריה ותהא מותרת לאכול בתרומה ואפילו נפסלה שאינה חוזרת עוד לתרומת בית אביה כגון שנשאת לחלל נתין וממזר אינה משלמת חומש דלא הויא זרה אלא עד שתהא זרה מתחלתה ועד סופה וזו דכבר אכלה בתרומה אינה משלמת חומש דכתיב ובת איש כהן מכל מקום דהא היא בת איש כהן ואכלה בתחלתה בתרומה כדאמ'. וכן מי שנודע לו שלא היה ראוי לאכול בתרומה אינם משלמים חומש על מה שאכלו דברשות אכלו ולאו שוגג הוי דהא ידעי דהיא תרומה ואם היה ערב פסח פטורין מלשלם שזמנה בהול ומפני כך לא בדקו וכולן שהיתה תרומה בתוך פיהם כשידעו יפלוטו דאף על גב דלעסה אכתי כבר מחוסר בליעה והוי אכילה וכן בכל מה שהודיעו לו שלא היה יכול לאוכלו קודם בליעה פולטו כדאמ'.

יד[עריכה]

שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין ונפלה תרומה לתוך אחד מהם ואין בקופה כדי לבטל ברוב דכל איסורין בטלין ברוב מדאוריתא דכתיב אחרי רבים להטות איפשר דלא אמרינן שאני אומר דהוי ספקא דאוריתא ולחומרא.

טו[עריכה]

האוכל את החומש בשגגה הרי זה מוסיף חומש שהחומש כקרן לכל דבר מה קרן נעשה קדש כדכתיב ונתן לכהן את הקדש אף חומש נעשה קדש ומוסיף עליו חומש דכתיב ויסף חמשיתו עליו וקי"ל גורעין ומוסיפים ודורשין הילכך ויסף דכתיב הכא כי שקלת לוי"ו דיוסף תקרי ביה יסף חמשיתו ושדי ליה בסוף חמשיתו איתקרי חמישותיו בשני ווי"ן ונשתמע חמשיות הרבה ולהכי מוסיף חומש על חומש לעולם. כל המשלם קרן וחומש התשלומין כתרומה לכל דבר משעת נתינה דכתיב ונתן לכהן את הקדש מתנתו מקדשתו לחייב עליו חומש ואין הפרשתו מקדשתו ואם רצה הכהן למחול אינו מוחל דכיון שגזרת הכתוב היא שחייב לשלם דבר הראוי להיות קדש ואין יכול לפטור עליו בדמים אין הדבר תלוי בבעלים והמשלם קרן בלבד התשלומין חולין ויכול למחול דכשהוא משלם חומש הוא דכתיב ונתן לכהן את הקדש שהתשלומין קדש אבל כשאין חומש אין התשלומין קדש.

טז[עריכה]

בת ישראל שאכלה ואחר כך נשאת לכהן משלמת קרן וחומש לעצמה דתרומה נמי אם היתה בעין לא היתה מחויבת ליתן לכהן דנעשית כהנת בנישואיה ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלמת קרן לבעלים כדין גוזל אבל החומש מעכבו לעצמה דאפי' מי שמשלם קרן וחומש החומש הוא לכל כהן שירצה. לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה הרי היא כמי שלא נשאת לכהן ומשלמת קרן וחומש לכהנים.

יח[עריכה]

ואין התרומה משתלמת אלא מן החולין המתוקנים דאי משלם תרומה הרי היא קדש וכתיב ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש וחומש נמי אין משתלם אלא מן החולין המתוקנים דכתיב עליו לרבות חומשו כמותו דבדבר שמשלם קרן משלם חומש אבל לא ממין על שאינו מינו דכתיב ונתן לכהן את הקדש כקדש שאכל וקרא תרתי משמע דבר הראוי להיות קדש ושיהא כקדש ואינו יכול לשלם מפירות שביעית כמו שיתבאר במקומו בס"ד.

כ[עריכה]

אכל תרומה אפי' טהורה ושלם אפילו חולין טמאים תשלומיו תשלומין מדאוריתא דהא בתרומה גופה אם תרם מן הטמא על הטהור הויא תרומה היכא דהיה לה שעת הכושר דטהרה כדכתיב משמרת תרומותי וכדאמרינן לעיל פרק ה'.

כב[עריכה]

גזל תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ואחר כך מת אבי אמו אינו משלם לעצמו אלא ליורש משאר השבט דהא דאמרן לעיל דבת ישראל שאכלה תרומה ונשאת לכהן דמשלמה לעצמה היינו משום דנעשית כהנת בנישואיה אבל הכא אף על גב דנפלה לו בירושה אינו מותר בה ונראה דמדאוריתא סגי בתשלומין לעצמו כיון שהיא שלו ושפיר קרינא ונתן לכהן את הקדש כיון שהפרישה והרי היא תרומה למכור לכהנים.

כג[עריכה]

הגונב תרומה משלם כפל דשפיר קרינא ביה ישלם שנים לרעהו אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין דבר הראוי להיות קדש וקרן משום כפל אפילו מדמי תרומה שאין יקרין כחולין ואין צריך לשלם פירות הראוים להיות קדש. היתה תרומת הקדש אין תשלומי כפל להקדש דכתיב לרעהו ולא להקדש אבל משלם קרן ושני חומשין חומש משום אוכל תרומה וחומש משום שנהנה מן ההקדש דכתיב ביה נמי חומש ומגו דאיתוסף בהאי תרומה איסור נמי לכהנים כשהקדישה איתוסף נמי איסור לישראל לשלם שני חומשין משום תרומה ומשום הקדש כדאמ'. ומשלמה להקדש דהא דהקדש היא ואם לא היה בה שוה פרוטה משלם לכהנים דכיון דהיה בה כזית קרינא בה כי יאכל קדש ובעינן ונתן לכהן את הקדש דבפחות משוה פרוטה לית מעילה להקדש.

כו[עריכה]

הגוזל תרומת הקדש ואכלה משלם קרן וחומש אחד שהחומש שחייב בו משום תרומה יצא בו ידי גזלו להקדש דכתיב ונתן לכהן את הקדש אינו חייב אלא בחומש של קדש דהיינו תרומה בלבד ומשמע דקרא בגזלן דלא משלם בשום דוכתא אלא קרן אחד הוא דמשתעי קרא דלא ישלם אלא חומש דקדש דגנב כיון דבעלמא משלם כפל הכא נמי משלם חומש דתרומה וחומש דהקדש כן נראה לפי' דברי הרב ז"ל וכן גזלה והאכילה לאחר קאי אהקדש דלעיל כדפי'. וחומש היינו שיהא הקרן וחומשו חמשה דכתיב ויסף חמישיתו שיהא עם ההוספה חמשה ואינו משלם אלא לפי דמים שהיתה שוה בשעת אכילה בין הוקר בין הוזל דלא הקפידה תורה אלא שישלם פירות דבר הראוי להיות קדש אבל לא הקפידה תורה אלא לפי דמים ישלם כשעת גזלה כדכתיב אשר גזל כשעת שגזל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.