קרית ספר/תרומות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אין תורמין אלא מן היפה דכתיב בהרימכם את חלבו ממנו שהוא הטוב והיפה כדכתיב ואכלו את חלב הארץ ובמקום שאין כהן תורם מן המתקיים עד שיבא לידי כהן דהא הוי חלב לדידיה דאי תורם ממה שאינו מתקיים הא פסדי. ואין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה דכתיב כל חלב יצהר כל חלב תירוש ודגן תן חלב לזה וחלב לזה שיתן ליצהר ותירוש מעשרותיו בפני עצמן אשכחן תירוש ויצהר דאין מעשרין מזה על זה דכתיב חלב לכל אחד ואחד תירוש ודגן דלא כתיב בתרוייהו אלא חד חלב ודגן ודגן מנ"ל ילפינן בק"ו ומה תירוש ויצהר שאינו כלאים זה בזה אפילו על ידי דגן עד שיהי' מיני דגן ומין כרם אין מתעשרין מזה על זה כדכתיב חלב לכל אחד תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה על ידי מין שלישי אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה וכן כל החייב בתרומה ומעשר דהוי דומיא דדגן ותירוש ויצהר מדאוריתא לדעת הרב ז"ל אין מעשרין ממין על שאינו מינו דהא דומיא דדגן הוא דמרבינן להו וכיון דדגן תירוש ויצהר אין מעשרין ממין על שאינו מינו הכי נמי בהו אין מעשרין אלא על מה שנקרא ממינו ותרומה נמי כתיבא בהאי קרא כדכתיב ראשיתם שהיא תרומה גדולה.

ג[עריכה]

וכל שהוא כלאים בחברו הוו שני מינין ואין מעשרין מזה על זה כדילפינן וכל שאינו כלאים זה בזה תורם מן היפה על הרע דבעינן חלבו וכיון שהוא כמינו קרינא ביה חלבו ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו אם אין תרומתו תרומה נשיאות חטא למה מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה חוץ מן הזונין על החטין דאף על גב דאינה כלאים זה בזה אין תרומתן זה על זה תרומה דזונין אינם אוכל אדם וא"כ לאו תרומה הוי.

ד[עריכה]

אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו או איפכא או ממה שלא נגמר על שלא נגמר כדכתיב כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב מן הגמור על הגמור ולא מה שאינו כך ואם תרמו תרומתן תרומה דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ קדש לה' אם אתה אומר צריך לתרום שניה אף זה לא קיים קדש לה'.

ז[עריכה]

אין תורמין מן הטהור על הטמא מדרבנן דילמא תרים שלא מן המוקף משום דמסתפי דלא ליגע טהור בטמא והלכה למשה מסיני דעיגול דבלה היינו הלכה פסוקה כהלכה למשה מסיני דהא ממנו דילפינן ליה דתרומתו תרומה מצרכינן ליה לעיל לענין דבעינן שיתרום מן המוקף ועוד אי מדאוריתא מה לי עיגול אחד מה לי שני עיגולין וכן כתבו המפרשים וכן איפשר נמי דהוא דעת הרב ז"ל דכדגן מן הגורן גופיה דילפינן מיניה מה גורן אי איפשר מקצתו טמא ומקצתו טהור וכו' מייתי ליה הרב ז"ל לנגמרה מלאכתו על מה שלא נגמרה מלאכתו ואם כן נראה דהוי אסמכתא בעלמא ומן הטמא על הטהור נמי מותר מדאוריתא. ואם לא היתה לו שעת הכושר שלא הגיע לעונת המעשרות ונטמאת לא הויא תרומה דאוריתא דכתיב ראשית דגנך וגו' תתן לו ולא לאורו דתתן לו משמע דבר הראוי לאכילה ולא דבר שאין ראוי לאכילה אלא לאורו ולא חל עליו שום תרומה משנדגן אבל חל עליו שם תרומה שהיה טהור אחר שנדגן אף על גב דנטמא תורמין מדאוריתא דהא כתיב את משמרת תרומותי ומוקמינן ליה דבשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה ובעינן טמאה דומיא דטהורה דהיתה לה מיהא שעת הכושר כדאמר.

ט[עריכה]

וכן אפילו בתרומת מעשר אין תורמין מן המחובר על התלוש ולא מן התלוש על המחובר דכתיב ממנו בתרומת מעשר ודרשינן ולא מן המחובר דהא קרא בתלוש מיירי וע"כ אתא ממנו למימר דאפילו בדיעבד נמי אסיר דאי משום לכתחלה אתא תיפוק לי' מדכתיב ראשית דגנך ומחובר לאו אידגן הוא אלא שמע מיניה דמחובר אפילו בדיעבד נמי לא ומן התלוש על המחובר נמי לא דהא ממנו משמע מן התלוש על מה שהוא תלוש נמי אלא אם כן אמר לכשיתלשו ובידו לתולשן והביאו שליש דהא קרינא ממנו תלוש ואף על גב דהאי קרא דממנו מוקמינן ליה למוקף כדאמרינן לעיל אפילו הכי נראה דהאי דרשא ממילא משמע כיון דכתיב ממנו דהיינו כמו שהוא בתלוש.

יא[עריכה]

אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא איפכא ואם תרם אין תרומתו תרומה דכתיב היוצא השדה שנה שנה מלמד שאין מעשרין משנה לחבירתה וממאי דמעשרין תורמין ואם כן בתרומה נמי אינה תרומה משנה לשנה. ואחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטנית ונפקא לן מדכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה וגמר שנה מתשרי דכתיב ביה מראשית השנה ועד אחרית השנה דבראש השנה מישתעי דמראש השנה נדון מה יהא בסופה וט"ו בשבט ראש השנה לאילנות דאף על גב דרוב תקופה מבחוץ כבר יצאו רוב גשמי שנה שכבר עברו רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה שרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה ואם כן השתא הוי תחלת שנתם.

יב[עריכה]

אין תורמין מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ או איפכא דכיון דלא מיחייבי פירות חוצה לארץ מדאוריתא לאו תרומה הוי ולא פטר חיוב תורה ולא מן החייב על הפטור או איפכא ואם תרם אינה תרומה כדאמר' דמה שפטור מן התורה אינו פוטר אחרים ואין אחרים צריכין לפוטרו דהא לא מיחייב ואינה תרומה מה שהפריש עליהם כדאמרינן.

יג[עריכה]

המפריש תרומה ממעשר ראשון שלא נטלה תרומתו נראה שהרב ז"ל כך היתה גרסתו במשנה שלא נטלה תרומתו דאין תרומתו תרומה דכיון שאינו טבול לתרומה גדולה אינו יכול להפריש ממנו תרומה גדולה דהא דילפינן בספרי זוטא מאת מקדשו ממנו דבזמן שמקדשו בתוכו יכול לעשותו תרומה לאחרים היינו תרומת מעשר לדעת הרב ז"ל שהוא טבול לו אבל לא תרומה גדולה דכיון שאינו טבול לה הוי פטור מתרומה גדולה על החיוב בתרומה גדולה ולכך אין תרומתו תרומה ואם נטלה תרומתו אפילו תרומת מעשר של אחרים אינו יכול להפריש ממנו שהרי אין מקדשו בתוכו וכדמייתי הרב ז"ל פרק ג' ומה שכתב ז"ל בפי' המשנה הוא מגומגם וממעשר שני והקדש שלא נפדו נמי אין תרומתו תרומה דהוי נמי כמו הפטור על החיוב משום דהוו ממון גבוה ואם נפדו נמי ותרם מהם אין תרומתו תרומה דהני פשיטא דהוו מן הפטור על החיוב אלא אם כן הוא הקדש שפדאוהו בעלים קודם מירוח גזבר ומרחו הוא דאז הוי חייב בתרומה ומעשרות והתורם מן החייב מן התורה על הפטור מן התורה או איפכא אינה תרומה מן התורה וצריך לחזור ולתרום מן החייב על החייב.

טו[עריכה]

עציץ נקוב קודם שהביא שליש התבואה שבתוכו הוי כארץ כדילפינן מזרע זרוע אשר יזרע וכו' ויכול לתרום ממנו על הארץ ואיפכא.

כא[עריכה]

חומץ על יין נראה דהוי כמן הרע על היפה ואם תרם תרומתו תרומה אלא דהוי בנשיאות חטא ואם היה סבור שהיא יין ונודע שהיה חומץ אינה תרומה שהרי מה שהוא תרומה [מן] הרע על היפה הוא כשהוא מכוין והוא בנשיאות חטא אבל סבור שהיה יין לא.

כו[עריכה]

המניח פירות להיות מפריש עליהם הן בחזקת קיימים דחזקה דאוריתא:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.