קרית ספר/שגגות/יד

קרית ספר ‏ שגגות יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בית דין ששגגו והורו לעקור גוף מגופי תורה ועשו כל העם על פיהם ב"ד פטורים מלהביא פר מכל שבט והעושים על פיהם חייבים כל אחד להביא חטאת שם פרק קמא במשנה הורו ב"ד לעקור את כל הגוף אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין ע"ז בתורה הרי אלו פטורים הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבים כיצד אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור יש ע"ז בתורה אבל המשתחוה פטור הרי אלו חייבים שנאמר ונעלם דבר ולא כל הגוף ובגמ' תנו רבנן דבר ולא שיעקר את כל המצוה כולה כיצד אמרו אין נדה בתורה וכו' ואימ' דבר כולה מילתא משמע דהורו לעקור את כל הגוף דהא לא כתיב מדבר ואימ' אפכא הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת פטורין הורו לעקור את כל הגוף חייבין תלמוד לומר ונעלם דבר בא ללמד דביטול מקצת וקיום מקצת חייב מאי משמע אמר עולא קרי ביה ונעלם מדבר דהאי מ"ם דונעלם שדי אדבר דמ"ם נדרשת לפניו ולאחריו וקרי ביה נעלם מדבר דמשמע מדבר ולא כל דבר חזקיה אמר מסיפיה דקרא דכתיב מכל מצות ולא כל מצות ובחד וא"ו היא דחדא מצוה משמע וקאמר מכל מצות ולא כל המצוה ורב אשי יליף דבר דבר מזקן ממרא דכתיב ביה מן הדבר ולא כל הדבר כדאית' התם ואמר שמואל אין ב"ד חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודים בו אבל בדבר שהצדוקין מודין בו פטורין דלא הוי הוראה מעליא דזיל קרי בי רב הוא כיון דאיפשר ללמוד ולידע לא הוי שוגג אלא קרוב למזיד ואקשי' והא שומרת יום כנגד יום דאמרינן במתני' דחייב דונעלם דבר ולא כל דבר והא שומרת יום כתיב דכתיב וספר לה מלמד שסופרת אחד לאחד דהיינו יום כנגד יום ואוקמינן כגון דהורו דזבה לא הויא אלא ביממי כדכתיב כל ימי זובה אבל היכא דחזיא בליליא טהורה וה"ה לשומרת יום והוא הוראה בדבר שאין הצדוקין מודים בו והוצאה נמי דכתיבא כדכתיב לא תוציאו משא מבתיכם וכתיב אל יצא איש ממקומו דאל יצא בכליו משמע מוקמינן במושיט וזורק דלא כתיב בהדיא ומשתחוה דכתיב בהדיא לא תשתחוה לאל אחר אוקמי' דאמרי השתחויה גופה כדרכה הו' דאסור בפישוט ידים ורגלים כדכתיב וישתחוו לו אפים ארצה הא השתחויה דלית בה פישוט ידים ורגלים שריא והא לא כתיב בהדיא ואם הורו דאין חרישה בשבת או מלאכה אחד מן המלאכות הוו בעיא דרב יוסף התם אי אמרינן כיון דקא מודו ב"ד בשאר מלאכות דשבת הוי כביטול מקצת וקיום מקצת או לא ובעי' למיפשט מפשט' דמתני' דמוציא מרשות לרשות דהוי בטול מקצת ודחיה לה כדשניין מעיקרא דהוי בזורק ומושיט ואף על גב דהוי בלשון דחיה כיון דמכי מוקמינן למתני' כדאמרן לעיל פשטיה נמי בעיא דרב יוסף דהוי עיקר הגוף כיון דהורו דאין חרישה בשבת דכיון דהויא מלאכה באפי נפשה הוי עקירת כל הגוף כדאמרינן וגבי הוצאה דמושיט וזורק לא הוי עקירת כל הגוף כיון דמודים בהוצאה והני בכלל הוצאה נינהו וכן הורה שמותר לפרוש בקישוי אבר מאשתו נדה או שהאוכל דם הלב מותר הוי ביטול מקצת וקיום מקצת.

ג

והוראה בטעות שדמו ששקעה החמה בשבת והתירו שיעשו מלאכה וזרחה להם החמה לא הויא הוראה אלא טעות וכל שעשה מלאכה חייב חטאת וכן אם התירו בית דין לינשא אשה שהועד בפניהם שמת בעלה אינה הוראה אלא טעות כדאמ' פרק האשה רבה ואף רבי אלעזר סבר דטעות הוא וכו' וכל שהוא טעות אין זה העלם דבר.

ד

ב"ד ששכחו עצמו של חטא שהורו בו אף ע"פ שהם יודעים שחטאו ואע"פ שמודיעים אותם העם מה שהורו בו אינם מביאים פר בהוראת ב"ד ואותם שעשו על פיהם חייבים שם פרק קמא דהוריות בריתא תלמוד לומר ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו כלומר דצריך שידע החטאת שיהו יודעים על מה הורו אם על החלב אם על הדם ולא שידעו החוטאי' דלא סגי בידיעת החוטאים ורש"י ז"ל פירוש ולא שידעו החוטאים דלא סגי בידיעת החוטאים דאכלו חלב ודם וחד מינייהו בהוראה הוה ואפילו הכי פטורין דצריך שיוברר להם אותו חטא שעשו בהוראה דמשמע דאם ידעו העם והוברר להם מה שעשו בהוראה דהויא הוראה אף על פי שב"ד שכחו ולא ידעו השתא אלא על פיהם ולישנא דלא שידעו החוטאים משמע כפי' הרב דנראה שאפילו שידעו החוטאים ההוראה עצמה שעשו על פיהם אינה הוראה אם לא ידעו בית דין דבהם תלוי כדכתיב ונודעה החטאת והקריבו וגו'.

ה

ב"ד שהורו בשגגה ונודעה להן שגגתן בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו העושה חייב אשם תלוי שם במשנה רבי אליעזר אומר ספק כלומר ספק אי כתולה בב"ד או תולה בעצמו ומביא אשם תלוי כיון שהוא בתוך ביתו היה לו לשמוע שחזרו ב"ד הלך לו למדינת הים פטור ואמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור דהא ודאי תולה בבית דין שלא ידע חזרתם הואיל והלך לו והנבהל לצאת לדרך נמי פטור שם בגמרא אמר רבא החזיק בדרך איכא בין רבי עקיבא לבן עזאי דלרבי עקיבא כיון דטריד הוא לא הוה איפשר ליה לשמוע שחזרו בהם הילכך תולה בב"ד הוא ופטור:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.