קרית ספר/שאר אבות הטומאות/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שאר אבות הטומאות TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כל הנוגע באב מאבות הטומאה בין אדם בין כלים הוי ראשון עד שיטבול טבל הוי כשני עד שיעריב שמשו וכל הטעון הערב שמש מאי זו טומאה שתהיה הוי כשני דכתיב בפרשת שרצים וכל אשר יפול עליהם במותם וגו' במים יובא וטמא עד הערב וטהר ותניא פ' הערל דע"ח וטמא יכול לכל הוי טמא תלמוד לומר וטהר מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמש אי וטהר יכול לכל תלמוד לומר וטמא הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה דכי היכי דחמירא אכילה דתרומה ממעשר חמירא נמי נגיעה ולהכי טבול יום פוסל אוכלין ומשקין של תרומה וקדש דאב עושה ראשון וראשון שני בחולין ותו לא ושני ושלישי בתרומה ושלישי רביעי בקדש וכו' מדאורי' היא פ"ק דפסחים וכמו שכתב רש"י ז"ל התם דף י"ד וכדאמרינן פ"ק דשבת גבי י"ח דבר גזרו אותו היום דמני בהדיהו טבול יום ופריך טבול יום דאוריתא היא דכתיב ובא השמש וטהר ואוקי' להאי קרא התם פרק הערל בתרומה ולנגיעת תרומה אשכחן נמי קרא דאמרן לעיל במים יובא וגו' דאלמא פסיל בנגיעתה מדקאמר וטהר כדאמרינן ומשני סמי מכאן טבול יום דלא הוי ממנין י"ח דבר.

ד[עריכה]

משקה היוצא מהמטמאין הוו כמשקין שנגעו בהן ברוק ומימי רגלים חוץ מזב שהן אב כדכתיב וכי ירוק הזב וגו' כדתנן פרק ד' דטבול יום ומייתי לה פרק כיסוי הדם דשאר כל הטמאות בין קלין בין חמורין משקין היוצאין מהן כמשקין הנוגעים בהם ואלו ואלו תחלה ומפרש קלין שרץ וחמורין זב מן המשקה שהוא אב הטומאה בשלשה מעיינות שבזב המנויין פרק דם הנדה שהן אב טומאה לטמא כלים ואדם זובו ורוקו ומימי רגליו ושכבת זרע של כל אדם דילפינן מרוק כדאית' התם וכדילפינן לעיל בדוכתיה אדם וכלים יכולין להיות אב וראשון לטומאה וכדילפינן לעיל אבל לא שני אלא מדבריהם וכלי חרס לא יהיה אלא ראשון לטומאה מן התורה ושני מדבריהם וכדתניא שלהי עירובין מזכר עד נקבה תשלחו וכו' ולא יטמאו את מחניהם וכו' פרט לכלי חרס דברי רבי יוסי הגלילי שאם הכניסו למקדש פטור משום שאינו ראוי למדרס להיות אב הטומאה ובעינן דומיא דזכר ונקבה דפעמים שהם אב הטומאה כזב וזבה וטמא מת וכן כלים שהן ראוין למדרס ולמושב הזב אב הטומאה ומטמאין אדם וכלים דכתיב והיושב על הכלי וגו' והמכניסן למקדש חייב וכלי חרס אינו נעשה אב טומאה דלמדרס לא חזי משום דנשבר ותניא בהדיא פרק רבי עקיבא מדרס כלי חרס טהור ועל ידי מגע נמי לא הוי אב הטומאה דכתיב לעיל מההוא קרא וחטאו ביום השלישי וגו' וכל אשר יגע בו הטמא וגו' וכל היכא דקרינא ביה וחטאו דיש לו טהרה בטבילה קרינא ביה והנפש הנוגעת תטמא וכל דלא קרינא ביה וחטאו דהיינו כלי חרס דטעון שבירה לא קרינא ביה והנפש הנוגעת.

ט[עריכה]

האוכלין לא יהיו אב הטומאה לעולם דלהכי אינם מטמאים כלים דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה וכדאמרינן לעיל ואם נגעו משקין בוולד הטומאה בין אדם בין כלים נטמאו מדברי תורה והוו כראשון לטומאה לטמא אחרים מדבריהם כדאיתא התם פרקא קמא דפסחים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.