קרית ספר/שאר אבות הטומאות/יא

קרית ספר ‏ שאר אבות הטומאות יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מנין לאוכל שני שהוא פסול בחולין ואינו מטמא אחר דכתיב וכלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו וגו' כדתנן בסוטה פרק כשם ומייתי לה פרק ב' דחולין דל"ג כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין והיינו לרבי עקיבא אבל לדידן דקי"ל בכולי תלמודא אין שני עושה שלישי בחולין לא מפלגינן בין טמא ליטמא וילפינן מהאי קרא דשני לחוד טמא דמשמע דכלי חרס שהוא תנור והוא ראשון מחמת השרץ שהוא אב הוא עושה טמא לככר שבתוכו והוא שני אבל אינו עושה שלישי וכדתנן התם אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז שהיית אומר עתיד דור אחד לטהר ככר שלישי בתרומה שהרי אין לו מקרא מן התורה שהוא טמא ואנן הוא דמטמי' ליה מקל וחומר כדאיתא התם בגמרא והלא רבי עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא אף בחולין שנאמר כל אשר בתוכו יטמא דמשמע יטמא ג' ואפילו חולין משמע דלדידן אין לשני מקרא מן התורה שיעשה שלישי ודרשי' יטמא יהיה טמא השני לבד יהיה טמא ולא יטמא אחרי' ומנין לאוכל שלישי שפסול בתרומה דכתיב ובא השמש וטהר וגו' דטבול יום אסור בתרומה עד שיעריב שמשו והוי כשני וכדילפינן בפרקים דלעיל והתם פרק כשם יליף מק"ו דשני עושה שלישי בתרומה מטבול יום שמות' בחולין ופסול לתרומה ופריך מה לטבול יום וכו' כלי חרס יוכיח וכו' וחזר הדין וכו' הצד השוה שבהם וכו' מה להצד השוה שבהם וכו' שכן יש בהם צד חמור וריב"ז צד חמור לא פריך וכו' ומנין לשלישי בקדש שהו' טמא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא וגו' כדדרשינן פרקא קמא דפסחים דף י"ח ופ' חומר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני דכיון דשני טמא וכתיב בכל טמא משמע נמי דאי נגע בשני טמאה ורש"י ז"ל פירש פ"ב דחולין דף ל"ה דרביעי בקדש מעלה מדרבנן היא ומנין לרביעי בקדש שפסול מק"ו דמחוסר כפורים כדאיתא התם ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה כדילפינן פרק הערל העריב שמשו אוכל בתרומה כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ואסור בקדש כדיליף מוכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעד עכשיו טמאה היא שלישי שפסול בתרומה כדילפי' בק"ו מטבול יום אינו דין שיעשה רביעי בקדש וכו'.

ה

בשר תאוה הוי כשלישי מדרבנן כדאמ'.

ו

חיבורי אוכלין על ידי משקין סוף פרק טבול יום מייתי מתניתין חיבורי אוכלין על ידי משקין חיבור לטומאה קלה ולא לטומאה חמורה ופרש"י ז"ל חצי זית נבלה מכאן וחצי זית נבלה מכאן ומשקה טופח באמצע ונוגע בשניהם מחברן לטמא אוכלין ומשקין הנוגעים באחד מן החצאין האלו ולא לטומאה חמורה לטמא אדם וכלים וטעמא לא ידענא עכ"ל ובעי עלה רבי זירא מונין ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני א"ל כל היכא דמטמא אדם מונין בו ראשון ושני ושלישי אין מטמא אדם אין מונין בו ראשון ושני והרב ז"ל כתב והדבר ספק אם חשובים כגוף א' למנות בהם ראשון ושני ושלישי או חושבין זה האוכל שנגעה בו הטומאה ראשון והאוכל המחובר לו שני ותימא דהא פשיטא לה כדא' התם כל היכא דמטמא אדם וכו' אין מטמא אדם אין מונין בו ראשון ושני ועוד קשה לשון הרב ז"ל שכתב והדבר ספק אם חשובים כגוף א' למנות בהם ראשון ושני ושלישי או חושבים זה האוכל שנגעה בו הטומאה ראשון וכו' דהני שני צדדין כולהו צד אחד נינהו דאם חיבור האוכל המטמאים שהם ב' חצאי נבלה הם כגוף אחד למנות בהם ראשון ושני ושלישי כלומר שהאוכל הנוגע בהם הוי ראשון והאוכל הנוגע בזה הראשון הוי שני וכן הנוגע בזה ג' א"כ הרי אנו חושבים האוכל שנגעה בו הטומאה ראשון והאוכל האחר שני וא"כ היכי קאמר או חושבים זה האוכל וכו' היינו הצד הראשון ונראה שהרב ז"ל מפרש מתניתין דחיבורי אוכלין על ידי משקין חיבור לטומאה קלה וכו' דהאי משקה שמחבר האוכלין המטמאין והן ב' חצאי נבלה מאבר נמי האוכלים המתטמאים שהם שנים או שלשה או כלים מחוברים על ידי המשקין שמחוברין בהן האוכלין המטמאין ופשיטא ליה דשני חצאי הנבלה המטמאים הם חיבור לטומאה קלה והרי הן כגוף אחד אלא שהדבר ספק אם חשובים כגוף אחד האוכלים המתטמאים על ידי חיבור המשקין שמחבר המטמא למת טמא וכל האוכלין המתטמאים על ידי חיבור זה הוו כגוף אחד למנות מהן ראשון ושני ושלישי כלומר שהם יהיו ראשון והנוגע בהם ב' והנוגע בשני ג' או דילמא שהאוכל המתטמא שהוא בצד המטמא הוי ראשון כיון שמחובר לו על ידי משקין דהוי חיבור ואוכל המחובר על ידי משקין לזה האוכל הראשון הוי שני דאף על גב שהמשקים המחוברים בין האוכלים המטמאי' לזה האוכל הראשון אינהו גופייהו מחובר בין אוכל זה ראשון לשני אפ"ה האוכל שבצד האוכלין המטמאין קרינא ראשון שהוא מחובר לו על ידי משקין והאוכל שבצד זה האוכל שניטמא יהיה שני דהוי מחובר לראשון על ידי משקין ולא תימא דניהוי נמי ראשון הואיל ומחובר נמי על ידי המשקין לאוכלין המטמאים דדי לאוכלין המטמאין דלהוו חיבור על ידי משקין לאוכל שבצדן ולא לאוכל שבצד האחר ולהכי האוכל שבצד האוכלין המטמאים דוקא הוי כנוגע והוי ראשון והמחובר לו על ידי משקין הוי שני דהוי כנוגע בראשון והכי דייק לשון הרב ז"ל שכתב והאוכל מחובר לו שני ולא כתב והאוכל הנוגע בו שני כנ"ל לישב לשון הרב ז"ל ולענין מה שכתב והדבר ספק וכו' וכבר פשטוה שם כדאמרינן לעיל וכמו שהשיג הראב"ד ז"ל גם כן נראה דסבירא ליה לרב ז"ל דכיון דהאי ספקא הויא דאוריתא אזלינן בה לחומרא ולא סמכינן אפשיטות דאין מונין בו ראשון ושני שיהיה טמא לבד ולא טמא אחר כשני בחולין דאין עושה שלישי משום דר' זירא דבעי לה התם נראה דלא קבל פשיטות זה דהא התם לעיל מיניה אמרינן אמר ליה רב המנונא לר' זירא לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי הא מילתא נבלת העוף הטהור לר' מאיר דסבירא ליה דמטמאה טומאת אוכלין מאליה בכזית מהו מונין לה ראשון ושני או אין מונין ראשון ושני אמר ליה כל היכא דמטמא אדם במגע מונין בו ראשון ושני כל היכא דאין מטמא אדם במגע כנבלת עוף טהור דלא מטמא אדם במגע אלא בבית הבליעה אין מונין בו ראשון ושני דגמר משרץ דכתיב ביה מנין ראשון ושני כדכת' כל אשר בתוכו יטמא דהוה ליה הכלי ראשון והאוכל שני ובתר הכי אמרינן בעא מיניה ר' זירא מרבי אמי בר חייא ואמרי לה מר' אבין בר כהנא הא דתנן חיבורי אוכלין ע"י משקין חיבור לטומאה קלה ואין חיבור לטומאה חמורה מונין בו ראשון ושני או לא אמר ליה כל היכא דמטמא אדם מונין בו ראשון ושני אין מטמא אדם אין מונין בו ראשון ושני ע"כ והשתא איכא למתמה (אמר) אר' זירא אי לא אותיב אכרעיה עד דפשיט ליה לרב המנונא דכל היכא דאין מטמא אדם במגע אין מונין בו ראשון ושני היכי יתיב ובעא מחד מהני אמוראי בחיבורי אוכלים ע"י משקין אי מונין בו ראשון ושני או לא הא איהו גופיה קאמר כל היכא דאין מטמא אדם וכו' ולא מצית אמרת דבתר דשמעה מחד מהני אמוראי פשטה לרב המנונא דאי הכי הוה ליה למימר הכי אמר ר' אמי בר חייא או ר' אבין בר כהנא כל היכא דמטמא וכו' אלא משמע דמדנפשיה הוא דפשיט ליה לרב המנונא וא"כ היכי בעי בתר הכי מאי דפשיט הוא גופיה אלא ודאי משמע ליה לר' זירא דבנבלת עוף דאינו מטמא כלל במגע הוא דאמרינן דאין מונין בו ראשון ושני אלא האוכל הנטמא לבד יהיה טמא כשני בחולין אבל בחיבורי אוכל על ידי משקין דהני אוכלין כשהן מחוברין ממש הם מטמאים אדם במגע שהם ב' חצאי נבלה מספקא ליה אי מונין בו א' ושני כיון דהוו חיבור לטומאה קלה על ידי משקין או לא ואפ"ה פשיט ליה דהכא נמי אף על גב דהני שני חצאי נבלה מטמאי אדם במגע כיון דהשתא אין מטמאין אדם על ידי חיבור זה אין מונין בו ראשון ושני ודייק לישנא דגמרא דלעיל אמרינן כל היכא דמטמא אדם במגע וכל היכא דאין מטמא אדם במגע והכא אמרינן כל היכא דמטמא אדם וכו' אין מטמא אדם וכו' דהא הני ב' חצאי זתים כשהן מחוברין מטמאים אדם במגע מה שאין כן בנבלת עוף טהור אלא דהשתא דהוי על ידי חיבור משקה לא מטמאי אדם ור' זירא נראה דלא קבל פשיטות זה מטעמא דאמרן דהא הוה ידע ליה כדפשיט לרב המנונא אלא דהכא איכא לספוקי כדאמר והויא ספקא דאוריתא ואזלינן בה לחומרא כנ"ל לסברת הרב ז"ל שכתב והדבר ספק וכו' והשני שבחולין שפוסל אוכלי תרומה הוי מי"ח דבר שגזרו כדמייתי פ"ק דשבת וכל טומאת גויה באוכל אוכל טמא הויא מדרבנן דמדאוריתא אין אוכל מטמא אדם אלא נבלת עוף טהור בבית הבליעה וכדאמ' פרק בתרא דיומא הנח לטומאת גויה דלאו דאוריתא וקרא דאל תטמאו בכל אלה וכו' אסמכתא בעלמא הוא כדאמרינן התם.

ט

ודיני חולין על טהרת תרומה או קדש טהרות פ"ב חולין פ"ב שבת פ"ק ופסחים פרק קמא וחגיגה פרק חומר וסוטה פרק כשם.

יג

כל קדש האמור בענין זה קדשי מקדש שנתקדשו אבל חלות ורקיקין שלא נשחט עליהם הזבח ומנחות שלא נתקדשו בכלי אינן כקדש אלא כתרומה וחלה ובכורים ותשלומי תרומה וחומשה הוו נמי כתרומה כדתניא בתוספתא פ"ק דטהרות ואמרינן נמי פ"ב דחולין דל"ה אין לך דבר שעושה רביעי בקדש אלא קדשי מקדש בלבד וכו'. טבל ומדומע וגידולי תרומה ומעשר שני וראשון ועיסה הטבולה לחלה הוו כחולין ואין בהם שלישי ומדרבנן גזרו על טומאת ספק בחולין הטבולין לחלה אף על גב דהוו כחולין שתעשה בטהרה וחלתה תלויה כדאמ' פרק קמא דנדה ורש"י ז"ל כתב משגלגלת תעשה בטהרה בכלים טהורים ואל יטמאנה ביד דהואיל ונגמרה מלאכתה לחלה אסור לגרום לה טומאה ודאית דכתיב משמרת תרומותי בשתי תרומות טהורה ותלויה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.