קרית ספר/נחלות/א
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצות רכא לדון בסדר נחלות כמו שכתוב בתורה איש כי ימות ובן אין לו הבנים קודמים לכל כדאמר' פרק יש נוחלין ובן אין לו הא יש לו בן הוא קודם ואיבעית אימא מהכא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם בניכם ולא בנותיכם ואף ע"ג דגבי למען ירבו ימיכם לא אמר ולא בנותיכם ברכה שאני דלבנים ובנות קא מברך אבל הכא איבעי ליה לפרושי. וכן הבן בנכסי האב קודם לבת דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל משמע שבת אחת יורשת נחלת ב' מטות ואי אתה מוצא קרובים לה שתקבל נחלה מהם יותר מאביה ואמה וכגון שאביה משבט ראובן ואמה משבט שמעון ומתו וירשתן ואין לי אלא בת בן מנין שיורש את אמו דאיכא למימר בהכי קפיד קרא הבן יירש את האב והבת את האם אמרת ק"ו בת שהורע כחה בנכסי האב דבן קודם לה יפה כחה בנכסי האם דיורשת את האם כדכתיב וכל בת יורשת וגו' בן שייפה כחו בנכסי האב אינו דין שייפה כחו בנכסי האם ולא תימא דיו לבא מן הדין וכו' ויהיו שוין דכתיב ממטות מקיש מטה האם למטה האב בתיבה א' דלא כתיב ב' מטות מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת כדאמרינן פרק יש נוחלין דף קי"א. אם אין לו בנים ירשנו אביו ולא אחים כדדרשינן התם דף ק"ט איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין ומדשני קרא בדיבוריה דכתיב והעברתם ולא כתיב ונתתם אתא לאשמועינן שיש אחר ראוי לירש תכף אחר הבן ומאי ניהו אב דאלו אחין הא כתיבי וטעמא דבת קודמת משום דבן ובת כי הדדי נינהו לענין פיטור יבום כדילפינן בדוכתיה והוא הדין לענין נחלה. אין האם יורשת בניה כדדרשינן התם דף קט"ו דאמר קרא וכל בת יורשת נחלה יורשת ואינה מורשת דהוה מצי למיכתב וכל בת נוחלת ומדאיצטריך לומר יורשת נחלה ודאי הא קא משמע לן הבת יורשת שני מטות אבל אינה מורשת לשני מטות אלא לאחד מהם דאינו אב דמסתבר טפי ולא שתורשנה אמה אלמא דאין אשה יורשת את בניה.
ג[עריכה]
הבן קודם לבת כדאמר' וכל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת כדתנן התם וילפינן לה בגמרא מדכתיב ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבן או בת הבן מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו על מת אם יש לו בן או הבא מכחו של בן כגון יוצאי ירכו ויו"ד יתירה דריש דמצי למיכתב אן בלא יו"ד כדכתיב מאן בלעם ומדכתב ביו"ד משמע עיין עליו אם יש לו בת כלל וכיון דאיכא יוצא ירכו הוי כמותו. והבת קודמת בירושת אביה לאבי אביה כדכתיב ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבת כשאין בן בת קודמת לכל וכל יוצא ירכה קודמין לכל דכתיב ואם אין לו בת עיין עליו דהאי מת אם יש לו בת כלל וכלל וכיון דאיכא יוצאי ירכה עובר ירך אמו הוא. ואבי המת קודם לאחי המת שהם יוצאי ירכו כדתנן התם וכדילפינן לעיל מוהעברתם דאב קודם לאחין. ואח המת ויוצאי ירכו קודמין לאחות כדכתיב ונתתם את נחלתו לאחיו ויוצאי ירכו אחד בן ואחד בת קודמין גם כן דמקיש ירושה שניה לראשונה דבן קודם וכל יוצאי ירכו כדאמרי' לעיל עיין עליו הכא נמי כל מי שהוא יורש יוצאי ירכו גם כן הם יורשים אחריו בין זכרים בין נקבות וכדאמ'. ואחות קודמת לאבי אביה דהא דכתיב ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו הני אחים לאו דוקא אלא כשאין אחים אחות המת נמי יורשות דכי היכי דבבנים כשאין בן הבת יורשת הכא נמי באחין. אם אין אחין אחיות המת יורשות וכשאין אחיות חוזרת נחלה לאבי האב וכשאין אבי האב חי הויא לבניו שהם אחי האב ובהכי מיירי קרא דונתתם את נחלתו לאחי אביו כשאין אבי אביו חי דלאו אביו חי פשיטא שהוא קודם לכל יוצאי ירכו ודבר הכתוב בהווה והיינו טעות' דרמי בר חמא דהוה בעי' אברהם וישמעאל בנכסי עשו אי זה מהם קודם ואברהם ויעקב בנכסי עשו בעי' לי' נמי רמי בר חמא ואסיקנא דיעקב קודם דקתני זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין ואלו איתיה ליצחק הוא קודם השתא נמי יעקב קודם ואף על גב דיעקב יוצא ירך אברהם איכא למימר דיוצאי ירכו משמע יוצא ירך שלו דהיינו בניו מאשתו ולא יוצאי ירך בנו. ואחי האב ויוצאי ירכו קודמין לאחיות האב דכיון שהם באים מכח אביהם בן קודם לבת כדאמ' ואחיות האב ויוצאי ירכן קודם לאבי אבי אביו של מת כיון שהן יוצאי ירך אבי האב ומכח אבי האב אתו כדאמרי' ועל דרך זה עולה עד ראש הדורות וילפינן למשמוש נחלה עד ראובן דכי היכי דאמרינן עיין עליו למטה הכי נמי אמרינן למעלה שאם כלה זרעו לגמרי העבירנה ליורשי האב למעלה ונמצא שאין לך אדם מישראל שאין לו יורשים וכתיב נמי ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה הקרוב קרוב קודם שתחזור הירושה לאבי אבי האב ועל דרך זו נחלה ממשמש ועולה עד ראובן. בת ובת הבן בת הבן קודמת לנכסי אבי הבן דהא אמרן עיין עליו בין זכרים בין נקבות קודמין לבת וכן בת האח עם האחות דהקודם בירושה זרעו קודם כדאמרינן. בני בנים יורשים את הזקן מצד אביהם אפילו בת אחת מבן אחת יורשת מחצית נכסי הזקן וכמה בנים מהבן האחר מחצה שאינה יורשים אלא מכח אביהם ואלו היו בחיים היו יורשים בשוה.
ו[עריכה]
משפחת האם אינה קרויה משפחה ואין ירושה אלא למשפחת האב כדתנן האחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין והאחין מן האב נוחלין ומנחילין דאתיא אחוה אחוה מבני יעקב דכתיב הכא ונתתם את נחלתו לאחיו וכתיב התם אחים אנחנו בני איש אחד ובני איש אחד מיותר הוא לדרוש דסתם אחים אינם אלא מן האב ולא איצטריך ג"ש אלא לענין ייבום דלענין ירושה כתיב הכא ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה כדכתיב למשפחותם לבית אבותם ואחד אחין מאב ואם או מאב לחוד כיון דהוו משפחת אב ובני יעקב נמי הוו אחים מן האב לחוד.
ז[עריכה]
כל הקרובים בעבירה יורשים ככשרים כמו ממזר אבל הבא מן השפחה או מן הנכרית אינו יורש וכדתנן פרק ב' דיבמות מי שיש לו אח מכל מקום לאיתויי ממזר דמהו דתימא לילף אחוה מבני יעקב דכשרים קמ"ל בן אין לו עיין עליו וכו'.
ח[עריכה]
האשה אינה יורשת את בעלה דלא שנא איש נשוי או פנוי קאמר קרא איש כי ימות ובן אין לו וגו' והעברתם וגו' וכולהו סדר נחלות במשפחת האב. ירושת הבעל מדבריהם לסברת הרב ז"ל.
יג[עריכה]
אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב דכיון דמת קודם אמו פקע לו כחו בירושתה דכתיב ולא תסוב נחלה ממטה למטה ובסבת הבן הכתוב מדבר כדאמ' התם דף קי"ג וכשהבן חי שיורש אמו ואחר כך מוריש את אחיו מן האב לא מקרי הסבה דהא בן יורש את אמו וכדא' לעיל ואפילו בן יומו ולא כלו לו חדשיו כדתנן פרק יוצא דופן ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא דהוא מיית ברישא כדתניא התם משמע דאפילו לא כלו חדשיו כיון דיצא לאויר העולם יורשה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |